(התמונה הראשית באדיבות מנהלת הליגה)
שחקן פוקר מתחיל, נקרא לו שחקן א', יודע שבשביל להרוויח יד, הוא צריך לקבל קלפים טובים. זה פשוט, אבל זה רק השלב הראשון, כי קלפים טובים כל אחד יכול לקבל. שחקן פוקר ברמה קצת יותר גבוהה, שחקן ב' נקרא לו, יידע איך לנצל את החולשות של יריבו בשולחן וכך יוכל להרוויח יותר, גם אם חולקו לו קלפים פחות טובים. אבל שחקן פוקר טוב משניהם, לצורך העניין שחקן ג', יידע בנוסף מה הן נקודות החולשה שלו - וימנע מהיריב לנצל אותן לטובתו.
לאורך זמן, שחקן ג' יהיה זה שיחזור ערב-ערב הביתה עם כיסים מלאים; גלן רייס ג'וניור, בטח בליגה הישראלית, הוא זוג אסים או זוג מלכים או אס-מלך זוג מלכות. איך שלא תסובבו את זה, הוא קיבל קלף טוב.
תסמכו עליו שהוא גם יודע לנצל היטב את החולשות של היריבים שלו. השאלה היא איך הוא, יחד עם הפועל חולון, מסוגלים "לאטום" את עצמם...מפני עצמם. מפני החולשות של רייס. כי גם אם תשאלו את כל שחקני הפוקר בעולם, כולם - כולל כולם - יספרו שמתישהו הם הפסידו את כל הערימה עם אסים.
ההימור של חולון
כדי להתחיל להבין כמה מהותי רייס ג'וניור לחולוניה צריך לחזור לפתיחת העונה. הקבוצה של דן שמיר ערמה הפסד אחרי הפסד בשלוש מסגרות שונות ונראה היה שמשהו בתלכיד המרשים שנבנה שם בקיץ, בתקציב גבוה, פשוט לא עובד. ג'אבריל טראוויק המאכזב שוחרר, ורייס היה על המדף - כתחליף בעמדה שבה שיחקו בשנתיים שלפני כן בקבוצה הזו וויל קלייברן וג'יימס בל.
אם נישאר בעולם הטקסס הולדם, אז כשחולון החתימה אותו, היא הכניסה אול אין על יד "מושכת" (ריצה לצבע או ריצה לקנטה, בשפת העם) - כזו שיכולה להתפתח ליד מעולה, אבל מצד שני גם יכולה להתרסק ולהיגמר בלי כלום.
על היכולות של הבן של גלן רייס שזכה באליפות עם הלייקרס לא היה שום עוררין עוד לפני שהוא הגיע. העניין הוא, שמדובר פה בחבילה שלמה. עוד במהלך הקיץ הוא הוצע למספר קבוצות בישראל, מכבי חיפה, ראשון לציון, הפועל תל אביב, גלבוע/גליל, נס ציונה ואפילו חולון - שסירבו אז לגעת בו. ככה זה, שכשכותבים את השם שלך בגוגל, אחת ההשלמות האוטומטית הראשונות היא המילה "SHOT".
ירייה, לא זריקה לסל.
"בעבר הגיע לישראל שחקן מדהים בשם טוני דאוסן, אבל הוא לא שרד פה כי הוא היה מאוד מורכב מבחינת האישיות", מנתח המאמן עופר ברקוביץ'. "מבחינת כשרון, אין ספק שהוא שייך לטופ של הטופ. הוא יכול לעשות הכל, כשהוא מרוכז ושולט באמוציות שלו".
יחסי אנוש
קחו לדוגמה את המשחק האחרון מול מכבי חיפה. יכול להיות שבמקום אחר, בקבוצה אחרת, תחת מאמן אחר, את המשחק הזה הוא היה מסיים מורחק, אחרי שפעם נוספת, האמוציות השתלטו עליו. בחולון מספרים שדווקא כשהוא עצבני – מכל סיבה שהיא - הוא מצליח להוציא מעצמו את המיטב. לפעמים, ההיפך קורה.
שימו להתקפה הבאה: רייס לוקח את הכדור לסל ולא מקבל שריקה מהשופטים. את שפת הגוף אי אפשר לפספס, גם לא את הטיול להגנה.
שתי דקות אחר כך, תרחיש דומה - רייס ג'וניור לא מרוצה מהמהלך ההתקפי, זורק מבט לשופטים ובפריים ההגנתי, הוא פשוט לא נמצא.
כל שחקן אחר, כנראה, כבר היה מוטס מזמן לקצה הספסל. כי הרי ירידה להגנה היא א'-ב' של כדורסל, וחוסר שביעות רצון מהשופטים היא בטח ובטח לא סיבה לעשות שביתה. אבל שמיר נוגע בטאלנט שלו בכפפות של משי. הוא לא זורק אותו לספסל, אלא לוקח אותו לשיחת הרגעה. לוחש לו כמה מילות עידוד על האוזן. עבור שמיר, רייס ג'וניור הוא פרויקט מיוחד, וככזה – הוא גם נוהג בו אחרת. "דן מדבר איתו באותה שפה, הוא נותן לו חופש מוחלט, גם לעשות את הדברים הפחות טובים", אומר מאמן נבחרת ישראל לשעבר, מולי קצורין.
קחו לדוגמה את שון דניאל או את גוני יזרעאלי, איתם הוא היה קשוח יותר לאחר הפרות משמעת שונות. כמובן שיש הבדל עצום בין מקרה למקרה, אבל בשורה התחתונה – הטיפול של שמיר בו שונה מהטיפול שלו בכל שחקן אחר שעבר אצלו. לדוגמא, בשבועות מסוימים שבהם היו שני משחקים, רייס ביקש פעמים בודדות שלא לקחת חלק באימונים וקיבל אישור לכך. היחס הזה הוא דו כיווני, משום שבחולון מעידים שרייס רוחש הרבה מאוד כבוד למאמן שלו.
"דן עושה איתו עבודה מדהימה, אבל לא פחות חשוב זה שהשחקנים בקבוצה יקבלו אותו", מוסיף עופר ברקוביץ'. "הם צריכים לקחת ממנו את היתרונות לצד השגעונות. אם השחקנים מקבלים אותו אז זה מצוין. ביום שיימאס להם, הם ישלמו על זה. כרגע זה נראה שהם מקבלים אותו כמו שהוא".
תוך כדי המשחקים, אי אפשר לפספס את זה שגיא פניני, השחקן המנוסה בסגל, ניגש לרייס אחרי טעויות או אחרי איבודי פוקוס כאלו ואחרים. פניני אפילו אמר בעצמו אחרי אחד המשחקים שהוא "לוקח אותו כפרויקט, כי כשרון כזה הוא לא ראה". טיישון תומאס, קורי וולדן ובעיקר חנן קולמן מקורבים אליו גם כן. כולם בחולון הבינו שכדי להוציא מהכוכב שלהם את המקסימום, הוא צריך לקבל יחס קצת שונה. והצוות המקצועי, השחקנים, ההנהלה, מקבלים את זה בהבנה.
זה אומר שאם הוא מגיע לאולם רק 5-10 דקות לפני האימון, אז אף לא עושה מזה עניין. אם יש לו בקשות מיוחדות, אפילו כמו להזמין לו אוכל במיוחד, שונה משל חבריו לקבוצה, הוא יקבל אותן. בחודשים הראשונים שלו כאן, שלחו לו מוניות לטיסות או למשחקים כדי לוודא שהוא לא יאחר. ה"הקלות" הללו בוצעו, כי במועדון הבינו מה יש להם ביד, ומה זה דורש מהם. וגם כאן זה דו כיווני לחלוטין – כי נכון להיום יש שיפור בהכל, כשאיחורים כמעט ואין לו.
בחולון פשוט למדו לעכל את רייס ג'וניור – וזו אחת מאבות ההצלחה שלהם איתו. הוא אדם שצריך ללמוד להכיל אותו, לקבל אותו ולהתרגל אליו. הוא שחור או לבן, אין אמצע. שחקן של אול אין. אלא שגם שם אומרים, שבסך הכל, התדמית הפרועה שלו לא משקפת את מי שהוא באמת.
נכון, מדובר בבחור קצת שונה, מורכב - אבל רחוק ממה שבמועדון חששו ממנו עוד לפני שהגיע. לא אחד שיעשה תוהו ובוהו בחדר ההלבשה, בטח ובטח לא אחד שיסתבך אחת לכמה ימים. "יצא לי לאמן די הרבה שחקנים בסגנון הזה. כששחקן מקבל סטיגמה שהוא בעייתי, הרבה פעמים זה צובר תאוצה שלילית במשך הזמן, כל אחד מוסיף עוד איזה משפט", מולי קצורין מסכם, "לא מעט פעמים המציאות היתה הרבה יותר טובה ממה שתיארו לו".
את המשחק ההוא מול חיפה, אגב, שהתחיל בתסכול רבתי, הוא סיים עם 32 נקודות, 10 ריבאונדים, 4 חטיפות, 4 אסיסטים, סחיטה של 11 עבירות ומדד 42.
יש גביע, רק שיהיה רגוע
לפעמים, כל התמיכה והעזרה לא מספיקות. כי אין מה לעשות, לבחור יש פיוז קצר. כאן הוא קופץ, שוב, בגלל החלטת שופטים - והכדור הזה טס ליציע ופגע בראש של אוהדת.
via GIPHY
בסופו של דבר, בחולון עשו ועושים את הכל, כדי להימנע מתרחיש שבו רייס ג'וניור מאבד לגמרי את הרסן
via GIPHY
via GIPHY
יש משהו שאנחנו עוד לא יודעים על גלן רייס ג'וניור – איך הוא מתפקד במשחקים, שבהם הכסף מונח על השולחן. "ברגע האמת הוא צריך לשלוט בעצמו ולא להיות מתוסכל גם אם יהיו לו פעולות פחות טובות", מסביר עופר ברקוביץ'. "אי אפשר להתכונן לתרחיש הזה מראש, יש דברים שקורים תוך כדי משחק והוא יצטרך להתמודד איתם". מבחינת יכולות, רייס ג'וניור לגמרי שם. הוא מוביל את הליגה בשניים מהמדדים החשובים ביותר, יעילות ונקודות – אבל כאמור, אם רייס היה יכולת נטו, כנראה שהוא היה משחק היום בליגה אחרת.
הערב הוא יצטרך להשאיר מאחור את הכעסים והאמוציות, דווקא במשחק החשוב ביותר העונה, שבו מפלס הלחץ אמור להיות הגבוה ביותר מאז שהוא הגיע לישראל. בדקות המכריעות, כשהכדורים קרוב לוודאי יילכו אליו, הוא יצטרך להיות קר רוח יותר מאי פעם. "הוא בהחלט שחקן שהייתי שם לו ביד את הכדור האחרון", אומר מולי קצורין. "שחקנים מהסוג הזה רואים את המשחק בדרך אחרת. מה שלמתבונן מהצד נראה קשה, לשחקן כמו רייס זה לא נראה ככה, גם אם הוא לא מצליח. זה סוג של שחקן שמאמין מאוד בעצמו ויודע מה הוא מסוגל לעשות, מבחינתו כל פעולה היא טובה. הוא לא חושב שמה שהוא עושה זה קשה או לא נכון. הוא משחק על האינסטינקט שלו".
מאז שגלן רייס ג'וניור הגיע, מדברים עליו בחולון ובכלל בכדורסל הישראלי, כאחד הזרים הטובים שנחתו פה. כדי להוכיח את הטענה הזו, הוא יצטרך לעשות מה שמבדיל בין הכוכבים האמיתיים ליתר השחקנים: לתת הצגה במשחקים הגדולים ולהוביל את הקבוצה שלו לתואר. בחולון מאמינים בלב שלם שרייס ג'וניור, על מגרעותיו ומעלותיו, מסוגל לזה. כי בסופו של דבר, זוג אסים זה אחלה קלף.
