מה נבקש יותר מהתפאורה שקיבלנו אתמול (חמישי)? ארנה מלאה, קלאסיקו בקרב על תואר, המון כשרון בשתי הקבוצות המובילות בארץ וגביע אחד שהגיע לצד שרצה יותר, הצד הצהוב. המכבים מת"א אכלו כ"כ הרבה מרורים השנה מכל כיוון אפשרי, וגם הגביע הזה לא ישכיח את העונה הנוראית ביורוליג.
אתמול ראינו מכבי פגועה, שבאה להגן על הכבוד שלה, על המכביזם, ואכן הראתה רצון אופי ובעיקר נסיון של המכביסטים שהיו כבר בסרטים האלה: גל מקל, גיא פניני, יוגב אוחיון ודווין סמית'.
מחצית ראשונה התקפית מאוד עם אחוזי קליעה טובים והבלטת היכולות האישיות הגבוהות בשני הצדדים הסתיימה ביתרון קטן לאדומים. המגמה נמשכה בתחילת רבע 3, אבל אז פתאום ראינו את הפגיעות של ירושלים שנתקעה בהתקפה דקות ארוכות בלי סל שדה.
מכבי הבינה שהשד לא נורא כ"כ ולקראת סוף הרבע השלישי עם סל מומנטום של דוויין סמית, היא הובילה את המשחק עד סופו. מי שניצח על ההצגה במאני טיים הוא צמד הרכזים הישראלי שלה: גל מקל ויוגב אוחיון, וכן שני הפורוורדים, ויקטור ראד ודווין סמית', שידעו לסיים את המשחק ולקחת את הגביע הביתה לתל אביב.
כמה דובר וסופר וכמה ייעצנו ודחפנו את המחליטים במכבי ת"א לרשום את סמית לליגה, כדי שיהיה בכושר טוב יותר , כדי שיתרום מנסיונו וכדי שיחבר את הקבוצה המפולגת.
הכל התחבר אתמול ברגע הנכון לדווין ומכבי כדי לזכות בגביע. הוא לא היה בגביע ווינר, לא במשחק הליגה לפני שבוע והיום כשהיה, כולם מבינים כמה הוא חשוב. נכון, לסמית' כבר קשה לככב ביורוליג בגלל העוצמה, הפיזיות והאינטנסיביות, אבל בארץ הוא היה ונשאר נכס.
האמריקני הוכיח שהוא יכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד, לשחק עם הגב לסל, לקלוע שלשות קשות ואפילו לחסום ולתרום בריבאונד. לניסיון של סמית' בלקחת בתארים אין תחליף וזה הוכח בגמר הגביע.
הפועל ירושלים לאן?
אם לסכם ולהיות הוגנים, האדומים עשו פיינל פור גביע רע מבחינתם. לדעת להגיע לשיא, מחוברים ובכושר אישי וקבוצתי טוב זו גדולה של קבוצה ואת ניצני החולשה ראינו ביום שני עם הופעה רעה התקפית מול חולון. כדררת בלתי פוסקת, חוסר תנועה בהתקפה, אחוזים נמוכים מכל הטווחים, שפת גוף לא טובה מהשחקנים המובילים שלה, ויותר מכל אותן 68 נק' שקלעו בבית פעמיים בשבוע אחד, כמות שהיום כבר לא הספיקה.
ירושלים תצטרך להמציא את עצמה מחדש, הכשרון שם ברור, אבל משהו נתקע ולא זורם. משחק ההתקפה הסוליסיטי של "הצלת המולדת" פשוט לא עובדת. האדומים עומדים בפני סדרת רבע הגמר מול קבוצה ספרדית עם סגנון שונה מהרוסיות אותן עברה בקלות, וזה יהיה קשה לה. בליגה המקומית על החבורה של סימונה פיאניג'אני לשפר עמדות לקראת הפלייאוף והמאבק על התואר החשוב מכול שישוחק בהיכל ביד אליהו ולא בארנה.
