התחושות בנבחרת ישראל לאחר ההפסד אמש (חמישי) לגיאורגיה היו מעורבות. אכזבה בהחלט היתה שם, אפילו גדולה, אבל גל הפציעות, לצד הקאמבק והיכולת הטובה במחצית השנייה, נתנו תחושה שיש הרבה דברים חיוביים שאפשר לקחת מההפסד הזה.
התיקון של שגב. אחד מהם היה היכולת הנהדרת של איתי שגב, שאמנם במידה רבה היה "אחראי" להפסד עם ההחטאות מהעונשין, אך עשה עבודה מצוינת בצד ההגנתי על טוקו שנגאליה. "הרגשתי שאני מצליח לעצור אותו אבל זה לא רק אני, גם כשהוא הצליח לעבור אותי היה מי שחיפה עלי וההגנה במחצית השנייה היא סימן טוב לבאות", אמר בסיום.
עבור שגב, שערבי חמישי בערב יכולים להיחשב עבורו בבחינת רגשות מעורבים אחרי שלא הצליח להפוך לבורג משמעותי במכבי תל אביב, המשחק אתמול היה סוג של תיקון. כשבצד השני חיכה לו כוכב יורוליג בדמותו של שנגאליה, שגב לא מצמץ והגיאורגי קלע סל שדה בודד כששגב היה זה ששמר עליו. "כיף לשחק כדורסל, כיף לשחק מול הקהל הזה", אמר. "זה כדורסל, זאת האהבה שלנו ונשתדל לעשות טוב יותר בהמשך. אנחנו נבחרת צעירה, ובעתיד עוד נהיה טובים יותר".
רכז אמיתי. הרבה נכתב, דובר ונרמז על הקשר בין עודד קטש לתמיר בלאט. יש מי שטוען ששיקולי הסגל של קטש מושפעים לכאורה מהעובדה שהוא משמש מנהל מקצועי של פרויקט "שחקן אמיתי", וכי הוא מעניק עדיפות לשחקנים המזוהים עם הפרויקט, כמו תמיר בלאט, גולן גוט ואחרים. במקביל, נמתחה על קטש ביקורת גם על מי שלא זומן לנבחרת - עמית שמחון ושון דוסון, שני הישראלים שנותנים בשנתיים האחרונות את התפוקות הגבוהות ביותר בקריירה שלהם, וביקורת נשמעה גם על הניפוי המפתיע של איגור קולשוב שלטענת גורמים בנבחרת הפגין יכולת יוצאת מן הכלל באימונים עד אשר נחתך.
כמובן שזכותו של המאמן לזמן את השחקנים שהוא רואה בהם כמתאימים ביותר לנבחרת, אבל יש מקום גם לביקורת והשאלות צריכות להישאל. במסיבת העיתונאים לקראת החלון הנוכחי הבטיח יו"ר הוועדה המקצועית של הנבחרות עמוס פרישמן כי כל השיקולים הם ענייניים ומקצועיים בלבד. אתמול אמר קטש, במידה רבה של צדק, שהעיסוק במי שלא זומן לא מכבד את מי שכן.
אז מי שכן זומן, ועוד יזומן, הוא תמיר בלאט, שכנראה ייאלץ להתמודד כל הקריירה עם טענות שונות על הסייז שלו, ועל כך שהוא מקודם כי הוא "הבן-של", עשה אתמול עוד צעד ענק בהשתקת הביקורת. בערב קליעה פושר שלו, הוא ידע כיצד להפעיל את החברים ומילא תפקיד מרכזי בקאמבק עם 11 נקודות ושישה אסיסטים רק ברבע בשלישי. את המשחק כולו הוא סיים עם דאבל-דאבל של 12 נקודות ו-10 אסיסטים, רובם יפהפיים שהציבו את הביגמנים במצב של קרש-סל. מתי בפעם האחרונה היה לנו רכז ישראלי כל כך צעיר שרושם 10 אסיסטים?
קטש עושה את הדבר הנכון, שהוא לתת לבלאט ולזוסמן את המפתחות כבר בגילאים האלה, והרווח יהיה כולו של הנבחרת בשנים הבאות. אתמול זה בא לידי ביטוי במחצית אחת טובה, אבל דמיינו מה איפה בלאט, זוסמן ודני אבדיה יהיו בעוד 3-5 שנים. זו התקווה האמיתית. חמישה איבודים ו-30% בלבד ל-2 הראו שלבלאט יש עוד הרבה מאוד מה ללמוד, אבל אם מישהו עוד סבור שלרכז הצעיר לא מגיע להיות בנבחרת, הוא כנראה צופה בענף הלא נכון.
בדרך לגרמניה. לשחקנים לא היה זמן לנוח וכבר בשש בבוקר הנבחרת המריאה לברלין, ומשם תיסע ללייפציג. הגרמנים זו אופרה אחרת לגמרי לעומת הגיאורגים: מהירים ואתלטים יותר, ואוהבים לשחק בקצב רצחני. אתמול הם הביסו בקלות את אסטוניה ב-23 הפרש בטאלין, באותו מגרש שבו הנבחרת שלנו הפסידה בבושת פנים. דניס שרודר כיכב עם 18 נקודות, 10 אסיסטים ואיבוד בודד, ושחקנים פיזיים כמו ג'ונתן ווייטמן ומאיק צירבס, וטכניים כמו מקס קלבר ודנילו ברת'ל, לא נותנים הרבה סיבות לאופטימיות.
לקראת המשחק נגד גרמניה בראשון אמר שגב: "הם נבחרת טובה אבל האמת שעוד לא ראינו אותם. יש לנו יומיים וחצי של הכנה כדי לבוא חדים ולעשות עבודה טובה". קטש סיכם: "יש לא מעט התאמות שנצטרך לעשות לקראת גרמניה, ובהחלט יכול להיות שנלך עם רוטציות שונות כדי לעמוד בקצב שלהם".
