נתחיל בטקס אכילת הכובעים: אני מודה בפני עשרות אלפי קוראים שנכשלתי בכל התחזיות שלי ואין לי מושג. אבל, כמו כל חוזה ונביא גרוע, גם לי יש תירוצים.
העובדות הן שמאמנים שמים על הלוח בחדר ההלבשה טורים כמו שכתבתי וגורמים למוטיבציה אצל השחקנים. אני לא יודע אם דני פרנקו עשה זאת, אבל אני כמעט בטוח שהישראלים שלו קראו את הטור, ולפחות על פי התגובות של חלקם זה גם עורר אצלם את חובת ההוכחה. יש לי בחיפה הרבה חברים טובים וחלק מהדברים שכתבתי היו בעקבות רוח הדברים שלהם, אבל מתוך כוונה טובה ורצון טוב.
העובדות הן כתבתי שאם יתווסף קלע נוסף לצמד בריאן רנדל ודונטה סמית' זה יהיה על חשבונם. במשחק הראשון שניהם קלעו 56 נקודות, ואמש הם קלעו 58 יחד עם רודריק (15 משלו). עובדה נוספת היא שכל הישראלים עשו יחד 11 נקודות.
נכון שהתקשורת מציינת לא פעם ולא פעמיים כמה אליפויות אירופה ותארים בארץ לקחתי בקריירה, אבל אף אחד לא זוכר שבמשך 40 שנה קידמתי לא מעט שחקנים להיות שחקני נבחרת ישראל. הייתי רוצה לראות לא שניים, אלא שלושה ישראלים ויותר בכל קבוצה – כאלה שיותר טובים משחקנים ב-40 ו-50 אלף דולר כמו שמביאים לפה. לצערי, ויסלחו לי שחקנים שיוצאים מן הכלל, רוב הישראלים באילת, ירושלים וחיפה לא הגיעו לשלבי הגמר. שלא נדבר על הרמה שלהם.
אבל פה אני יורד מנושא השחקנים ולא מאשים אותם. אני מאשים את הקולגות שלי, המאמנים, שבמשך שנים לא עוזרים לאלפי ילדים, נערים ונוער שבאים ממקומות שנקראים בתי ספר לכדורסל, חממות, מחלקות נוער ואקדמיות – ובסוף מקבלים לא יותר מחוג שגורם להורים להוצאה כספית נוספת למאמן פרטי. אלפי ילדים באים לשחק כדורסל בגלל שכל אחד רוצה להיות גל מקל או עומרי כספי, וחלקם באמת יש פוטנציאל. רובם יהיו טייסים, אנשי עסקים, עורכי דין, מנהלי מפעלים ויקבלו חינוך לתרבות טובה דרך הספורט אבל אם אנחנו רוצים שיהיו לנו היום 4-5 ישראלים בכל קבוצה ובעוד 5 שנים 6 או 7 כאלה - בדרך שכל נושא אימון העתיד מנוהל, זה לא יקרה.
לא שאי אפשר למצוא כיום מאמן מבריק או כוכב עולה לקבוצת ליגת העל, אבל זה לכבס את הכביסה המלוכלכת ולחלק אותה מחדש. אנחנו לא יכולים למצוא מאמנים שנוכל להגיד שעשו שחקנים ובעוד חמש שנים נוכל להגיד שהם הוציאו שחקן מהאקדמיה, המקום שבו אנחנו משקיעים המון כסף כדי לייצר שחקנים. מי שחושב שאם הוא ישלם 200 אלף דולר לזר או מתאזרח ולא ישקיע במאמנים שקודם כל צריכים לזהות כישרונות, ואחר כך לקדם אותם, שלא ילין שאין נוער. כנראה שאם זה לא ישתנה – גם לא יהיה. יותר קל לקובעי המדיניות להשקיע בזרים או מתאזרחים במקום בקידום מאמנים שיעשו שחקנים לעתיד.
פה נכנס חוק הספורט שלדעתי גם אותו צריך לשנות כדי שמי שישקיע במאמנים ובשחקנים יוכל לקטוף גם את הפירות. היום כל ילד בגיל בר מצווה שאם ישקיעו בו עשרות אלפי שקלים, יכול להחליט בכל זמן נתון מתי הוא עוזב. מי שרוצה שיהיו פה שחקנים ישראלים צריך להתחיל כבר אתמול בתוכנית רב שנתית כי את הפירות שלו לא יראו לא מחר ולא מחרתיים. צריך לעשות הכל כדי שבראש ובראשונה ידעו לגדל פה מאמנים שיודעים לייצר שחקנים ולא לנהל משחקים ולצבור ניצחונות.
אם בכדורגל יש מאמן לשוערים, בכדורסל צריכים להיות לפחות מספר מאמנים לגבוהים, והיום אי אפשר למצוא. איך אפשר לבנות שחקן גבוה בלי שיש מי שילמד אותו לשחק? מלמדים את כולם לכדרר, לזרוק ולמסור אבל לגבוהים יש סוג משחק שונה.
אם יש משהו שיושב ראש האיגוד החדש צריך להתחיל בו זה מהמקום הזה. בקשה גם לראשי המנהלת – אל תשתמשו בחוקים שבמדינות אחרות הבינו שלא עוזרים לשחקן המקומי וביטלו אותם, ואל תבלבלו את המאמנים עם חוקים רוסים, טורקיים וכו'. תחייבו את הקבוצות למספר דקות נתון של שחקנים ישראלים, מצידי שיהיה ישראלי אחד או שלושה על המגרש, אבל שהמאמן יחליט לפי המשחק מתי הוא נותן להם לשחק. אם בסוף העונה קבוצה לא עמדה בזה, שתשלם קנס כזה שיממן את המאמנים שיעשו שחקנים ולא בגלל שאין כסף ייקחו מאמנים באלף שקל. שהקבוצות יידעו שזה הולך להיות קנס גדול, וזה לא קנס: זה כסף שיילך לקרן לקידום מאמנים ושחקנים צעירים ולא לפקידים באיגוד ובמנהלת.
אני לא בטוח שנוכל לגדל שחקנים כמו דונטה סמית' בהתקפה ובריאן רנדל בהגנה, כי כאלה אין הרבה גם באירופה אבל ישראלים יותר טובים או עם יסודות טובים יותר, שיוכלו להיות יותר ממוציאי אאוט, מובילי כדור או לוקחים את הזריקות שהזרים משאירים, וקולעים באחוזים טובים יותר או שומרים טוב יותר – את זה אפשר לייצר.
ובבניין ובהצלחתה של נבחרת ישראל בקיץ ננוחם.
