מי שמצפה שסדרות חצאי גמר הפלייאוף בליגת העל בכדורסל יסתיימו ב-0:3 חלק לקבוצות הביתיות - שיחשוב שוב. כרגע, על פי הנתונים והמשחקים הצמודים יחסית לאורך העונה בין הקבוצות, התוצאה בסופן תהיה יותר קרובה ל-2:3 ומובטחות סדרות צמודות ומרתקות. נכון שכל תוצאה חוץ ממפגש קלאסי בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים בגמר סל תהיה הפתעה גמורה, אבל הדרך שלהן לשם תהיה מאתגרת וקשה הרבה יותר ממה שניתן לחשוב.
מכבי ת"א (1) – הפועל אילת (5)
נכון, מדובר באלופת אירופה. נכון, החיבור בין השחקנים על המגרש ומחוצה לו בשיאו. נכון, עוד אוהדים עולים עכשיו על הכרכרה הצהובה. תוסיפו לזה ביתיות, מסורת וניסיון רב הרבה יותר במעמדים האלה ותקבלו סדרת חצי גמר פלייאוף שעל הנייר צריכה להיות תל אביבית באופן ברור. ולמרות זאת: מנגד יש קבוצה עם מאמן שכבר לקח למכבים את האליפות בהיכל נוקיה כמאמן גלבוע/גליל, יש לו יותר שעות צפייה ומשחק מול סופו, סמית', טיוס ואוחיון מאשר למסינה ופאבלו לאסו ביחד, ואפרופו סופו, לקטש יש את היכולת להעמיד מול הסנטר היווני את אחד הגופות הגדולים והמאסיביים שיש ליבשת להציע בדמותו של יינסי גייטס.
למאמן אילת יש בארסנל הישראלים שלו 4 שחקני נבחרת (אפיק ניסים, יובל נעימי, אלישי כדיר וניצן חנוכי) ואולם ביתי עם קהל קנאי. בקיצור, לחבורה של דייויד בלאט לא יהיה קל. אחרי שעשן החגיגות האירופיות יתפזר, לצוות המקצועי יהיה יום וחצי של הכנה, וזה לא הרבה. בלאט וגודס שוב יצטרכו להתמודד עם החוק הרוסי ממנו נהנו להיפרד ביורוליג, וגם אלמנט הלחץ של הימנעות מאובדן אליפות מקומית בפעם שנייה ברציפות לא משרת את סגנית אלופת ישראל.
הפועל אילת שווה בסדרה הזאת ניצחון אחד לפחות (אם לא שניים), ובשביל שזה יקרה והלחץ ישחק תפקיד מרכזי, החבורה של עודד קטש תרצה להסתער על המשחק הראשון בסדרה ולהעביר את יתרון הביתיות אליה. גם בעיר הדרומית יודעים כמה קשה ומתסכל לרדוף אחרי מכבי ת"א תוך כדי משחק, קל וחומר תוך כדי סדרה.
הפועל ירושלים (2) – מכבי חיפה (3)
להפועל ירושלים יש על הנייר את כל היתרונות הדרושים להעפיל לגמר: מנוחה של שבוע לעומת מנוחה והכנה של יומיים בלבד למכבי חיפה, אולם סופר ביתי עם קהל אדום מטורף וניסיון במעמדים המכריעים של הליגה כבר המון שנים על בסיס קבוע. עוד לזכותה עומד בראד גרינברג, מאמן שמכיר נהדר את היריבה - בכל זאת הוא אימן אותה עד לפני פחות משנה - ועומק בספסל שממנו עולים שני שחקנים ברמה של חמישייה בקבוצות יורוליג – ג'וש דאנקן וברייסי רייט. ואפרופו היורוליג, לירושלים שחקנים עם עבר בליגה הזאת כמו קיצ'ן למשל, ועבר עשיר ומכובד ב-NBA אם נוברים ברזומה של דופרי, עוד לפני שהזכרתי את הישראלים המנוסים הלפרין, אליהו וגרין.
אבל גם במקרה הזה היריבה של האדומים היא חתיכת קבוצה עם שני אספקטים שעומדים לזכותה ולירושלים לא היה ועדיין עוד אין כרגע: בקבוצה של דני פרנקו משחק השחקן הכי טוב בליגה ללא עוררין, ואחד הזרים הכי איכותיים ששיחקו בישראל מאז ומעולם. כבר שנתיים שאף מאמן, שחקן או קבוצה לא עוצרים את דונטה סמית' שעושה הכל על המגרש. הדבר השני שאין לירושלים ולחיפה כבר יש זו... אליפות! חיפה היא אלופת ישראל עד אשר יוכח אחרת, וכאחת כזאת גאה היא תרצה להיצמד לתואר הכי חזק שאפשר. גם לירוקים יש שחקני נבחרת ישראל בסגל (רוט, יבזורי, צ'וברוביץ' ועד לא מזמן גם עידו קוז'יקרו ואורי קוקיה) ואולם ביתי וקהל מחוזק באלה שאוהדים את קבוצת הכדורגל של המועדון. העברת יתרון הביתיות לחיפה לאחר המשחק הראשון בסדרה יעשה עבורה שירות אדיר וילחיץ את הירושלמים.
בשורה התחתונה: צפו למתח ועניין בשתי הסדרות, כיאה ובהתאם למשחקים הנהדרים ולאקשן שליגת ווינר סל יצרה העונה ומחכה לפינאלה ראוי. גם אנחנו אומרים: "יאללה, שיתחיל כבר!"
