לא כוחות
אם לפני בשבועות האחרונים הייתה תחושה שמכבי חיפה והפועל ת"א יכולות להגיע רחוק, השבוע מכבי ת"א והפועל ירושלים הוכיחו להן שהדרך עוד ארוכה. הירוקים יכולים לנסות ולתרץ את ההופעה החלשה שלהם במלחה בשמירת אנרגיות למאני טיים באפריל ולארז אדלשטיין יש את תירוץ הרוטציה הקצרה, אבל בשורה התחתונה רק התוצאות הן שחשובות.
נס ציונה ומאיר טפירו ניערו את ההפסד לאילת עם עוד ניצחון על הרצליה, ונדב זילברשטיין ממשיך לפנטז על חצי הגמר, כשגם אילת וקטש רואים עצמם מועמדים אבל צריכים להעלות הילוך. נתניה הגיעה דרומה רק ב-17:00, אקט מזלזל מעט, ומשהו לא טוב עובר על הקבוצה של יניב בורגר.
המועמדות לכתר
מכבי חזרה להרתיע בליגה עם סילבן לנדסברג שנכנס לרוטציה בסערה. בירושלים יכולים להיות מעודדים מהאופי שהראו לאחר ההפסד לחיפה – שהתבטא בניצחון גדול וביטחון רב לקראת המשחק מול נובוגורד ברבע גמר היורוקאפ. הקבוצה מהבירה הוכיחה ארסנל התקפי רב ובמיוחד יכולת לשתק את היריבה. קיצ'ן ודאנקן משכו עבירות בסיטונאות ובשילוב אחוזי עונשין פנטסטיים (92) וחסימות מתחת לסל היו האקס פקטור. כבר ביום ראשון יש לקבל הזדמנות לעוד קלאסיקו בין גרינברג לבלאט, הכנה לגמר ביוני?
הקואץ' והקאץ'
אם בשנים הקודמות גלבוע/גליל הייתה חממה לשחקנים צעירים וסיפקה כדורסל מלהיב, השנה השחקנים של שרון דרוקר נראים תקועים ואפרוריים, הקהל ממעט להגיע והקבוצה עומדת במקום. השידוך בין דרוקר לגן נר נראה קצת תמוה ובסיום העונה כדאי לשני הצדדים לבחון מחדש את הקשר ביניהם. בבני הרצליה השינוי על הקווים לא בא לידי ביטוי על הפרקט ונדמה שהקרב על זהות היורדת העונה ייקבע בינה לבין מכבי אשדוד המנומנמת שהספיקה להיפרד מ-7 שחקנים ולהחליף מאמן ללא תועלת.
צביקה שרף שנקרא לדגל למכבי ראשון לציון אמנם לא שינה את מצב הקבוצה מקצה לקצה, אבל החזיר חלק מחדוות המשחק של הכתומים הזדמנות כשהוא נותן לשחקנים צעירים (במיוחד שון דאוסן) להוביל את הקבוצה כהשקעה לעונות הבאות.
