ביום חמישי בלילה אנשי ארגון השחקנים קראו באופן בהול לאנשי המנהלת וביקשו לקיים פגישה. במנהלת חשבו שמגיעה פריצת דרך. חיים אוחיון הבעלים של גלבוע גליל הוקפץ מהצפון, אלדד אקוניס יו"ר בני הרצליה הוזעק גם הוא, כמו גם צביקה ליבר מנתניה ויו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי, שהצטרף מיד בסיום המשחק מול בשיקטאש. יחד עם מנכ"ל המנהלת עדלי מרקוס הם נועדו עם מתן נאור, נציג השחקנים, יו"ר הארגון ניר אלון יו"ר הארגון וירון מיכאלי, יועץ התקשורת של ארגון השחקנים.
בסיום הפגישה שנערכה במשרדי המנהלת בת"א ולא הובילה לפתרון, אוחיון ונאור המשיכו את הוויכוח עוד שעה ארוכה על המדרכה בדרך מנחם בגין, ממש ליד גשר מעריב. המראה היה סוריאליסטי. צעירים בעיצומו של בילוי לילי עוברים על פניהם, והשניים מתווכחים כשניר אלון ומיכאלי מתבוננים מהצד. אוחיון אמר לנאור כי אין דיאלוג אמיתי, והשחקנים פשוט אומרים את שלהם מבלי להקשיב באמת. נאור אמר שמבחינתו מתקיים דיאלוג.
"אם אתה חושב שזה דיאלוג, אז אני מרים ידיים, אני כבר לא יודע מה להגיד", אמר אוחיון ונכנס למכוניתו. באותה פגישה אנשי המנהלת הציעו לשחקנים את 'הצעת מוטי אמסלם', לפיה קבוצה שרושמת 4 זרים ולא 5 תזכה לתמריץ כספי של 200 אלף שקל. ההצעה נדחתה על ידי השחקנים שעומדים על שלהם: חוק רוסי ו-4 זרים. "למה הבהילו אותנו לכאן מעכשיו לעכשיו ביום חמישי בלילה, אם העמדה של השחקנים לא משתנה?", שאל אוחיון.
כמה ימים קודם לכן, לאחר פגישה אחרת שהתקיימה בביתו של שמעון מזרחי בבנימינה, אמר אוחיון את המשפט הבא: "הם יותר גרועים מהטאליבן באפגניסטן ומהחיזבאללה בלבנון". זו באמת ההרגשה של בעלי הקבוצות כלפי מנהיגי המאבק. שאין עם מי לדבר. שהם משקיעים מזמנם, ממרצם ומכספם ומולם עומדת יישות שלא מוכנה להתפשר במאומה.
למטבע, כמובן יש שני צדדים. ההצעה של יו"ר איגוד הכדורסל אבנר קופל ל-4 השנים הקרובות היתה מקובלת על השחקנים, אך לא על המנהלת. מינויו של עפר שלח לבורר היתה מקובלת על השחקנים ולא על המנהלת, וזאת למרות שלשלח פנה נציג מכל מחנה - יצחק פרי, יו"ר מכבי ראשל"צ, ושחקן הפועל ירושלים מאיר טפירו. אף אחד לא חף כאן משגיאות ויש הרבה דם רע בין הצדדים.
כשהולכים למאבק ולמהלך של שביתה צריך לשקול עלות מול תועלת, רווח מול הפסד. מאבק השחקנים מבחינתם הוא צודק ונכון, ואם כבר עושים משהו כזה, עושים אותו עד הסוף ולא מתקפלים באמצע. ישנו מצב אחד ויחיד שבו כן צריך להתקפל, וזה כשהנזקים עולים על הרווח שאפשר לייצר מהמאבק. זה כנראה בדיוק מה שקורה עכשיו - האוהדים נפגעים, יש מחנאות בין שחקנים ותיקים לצעירים, ובין שחקני מכבי ת"א, אילת ושניים מנתניה לבין יתר השחקנים. כאב ראש אחד גדול.
ליגת העל בכדורסל הוא מוצר בעייתי. אמר זאת אמש בצורה חדה ח"כ עפר שלח באולפן "יציע העיתונות", כאדם שאוהב את הענף ושידר אותו 20 שנה. הליגה כבר שבועיים לא משוחקת וזו הידיעה העשירית בחשיבותה במדורי העיתונים. רק תחשבו מה היה קורה במדינה אם היו עוצרים את הליגה בכדורגל לשבועיים בגלל שביתה. אתמול הייתי באולם בהרצליה. אוהדים שחשבו שיש משחק בגלל הודעת המנהלת על קיום המחזור, הגיעו אבל חזרו על עקבותיהם והתאכזבו קשות. אני לא יודע אם הם ימהרו לחזור למגרשים, שגם ככה לא משופעים באוהדים.
יש כאן מהלך מתגלגל שכולם יודעים איך הוא התחיל אבל אף אחד לא מתאר לעצמו איך הוא יכול להסתיים. מחר תתכנס נשיאות הכדורסל לפגישה דחופה, והאיגוד יכול להכריז על פירוק המנהלת והחזרת הליגה לחיק האיגוד. ראש מנהל הספורט אורי שפר מתערב בעניין ויפגש עם הצדדים למחרת ביום שלישי. גם אם המאבק של השחקנים להחזרת הזהות הישראלית לליגה הוא ראוי ונכון, מה הוא שווה אם בדרך הקהל מתאכזב ומאבד אמון?
לשחקנים מותר לשבות. הם קיבלו ייעוץ משפטי שמתיר להם לעשות את זה, אבל מן הראוי שלמרות הקושי היו מאמצים את מודל ה-NBA. מו"מ מיד בסיום הליגה, ומקסימום שלא יפתחו את העונה הבאה. אני מבין את טענות השחקנים לשביתה עכשיו, ואת החשש שבקיץ הם "לא יעניינו אף אחד". ברור לי שאפקט ההשבתה כשהליגה בעיצומה הוא גדול, אך כך גם הנזק. השחקנים הבהירו את עמדתם, וחייבים לחזור לשחק ולנהל מו"מ תוך כדי כך.
ועוד שתי נקודות לסיום:
ליו"ר מנהלת ליגת העל יש חשיבות בעיקר בעיתות משבר. באופן שוטף הליגה מתנהלת היטב גם בלעדיו. עובדה שהתפקיד לא אויש חודשים ארוכים אחרי שאבנר קופל עבר לתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל. ברגע שיש משבר, ולא סתם משבר, אלא אחד החמורים שידע הענף, פרנקל היה בקוסומוי שבתאילנד ומשם המשיך לסין. נכון שהחופשה היא פרטית והוזמנה מראש, אבל פרנקל היה חייב לחזור. אחרת בשביל מה הוא נמצא בתפקידו? אם ראש הממשלה שוהה בחופשה ולא עלינו פורצת מלחמה, הוא לא יחזור?
פרנקל הוא ראש ממשלת הליגה וכבר שבועיים שהיא במצב של שבר, מלחמה, כאוס. והוא? בחו"ל. תפקידו של פרנקל היה לייצג את דירקטוריון הליגה ולמנוע מהמצב להגיע למקום שבו הוא היום. ברגע שהוא לא נמצא, כל אחד מושך לכיוון שלו ואין דמות סמכותית שמייצגת את כולם. מה גם שכשהוא יחזור מחופשתו מחר בערב זה יהיה כבר אחרי שהאיגוד נכנס לפעולה בעניין, ולאחר שראש מנהל הספורט אורי שפר התערב. העובדה שהוא לא כאן היא פשוט שערוריה, כי לא רק שהוא לא ניהל את המשבר, הוא גם לא היה קיים בו. ושלא יספרו לי שהוא צמוד לטלפון. זה תירוץ שמזלזל באינטליגנציה.
אבנר קופל הציע הצעה מעניינת בערב הפסח וזכה לביקורות רבות. "מדוע הוא מתערב?", שאלו לא מעט אנשים. "האם הוא היה נותן לשי שני שהיה יו"ר האיגוד להתערב לו בענייני הליגה, כשהוא כיהן כיו"ר שלה?", אז קחו נקודה למחשבה. מישהו חושב שקופל כיו"ר מנהלת הליגה היה נמצא בחו"ל במשבר כ"כ גדול ולא חוזר? אין סיכוי. בנוסף, אפשר עכשיו להעריך את השקט שהוא הצליח לייצר בעשר שנות כהונתו כיו"ר המנהלת, שקט שמופר כעת בטונים צורמים וקשים של 'טאליבן וחיזבאללה'. צריך גם לזכור דבר חשוב: המנהלת מקבלת את המנדט לנהל את ליגת העל מאיגוד הכדורסל. ברגע שישנה בעיה כ"כ קשה, ויו"ר המנהלת כלל לא נמצא בארץ, יו"ר האיגוד מחוייב להתערב, וטוב שעשה כך.
