איגוד הכדוריד דחה את המשחק שתוכנן לסוף השבוע, בין מכבי ת"א לניקוסיה הקפריסאית במסגרת גביע האתגר. מכבי ראשל"צ תשחקו מול בקאו הרומנית בסוף השבוע והסכימה לוותר על הביתיות, כאשר שני המשחקים ייערכו ברומניה. בכדורעף, קבוצת מונסטר הגרמנית לא הופיעה למשחק בכפר סבא ובקליעה, ההתאחדות הרוסית ביטלה את מחנה האימון שתוכנן בהרצליה בחודש הבא. הוועד האולימפי הבינלאומי החליט לבטל כנס גדול שהיה אמור להתקיים באילת בחודש הבא, במעמד נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ז'אק רוג, והוא יועתק לאיטליה.
למעשה, הענף היחידי שלא נפגע בפן הבילנאומי/אירופי הוא ענף הכדורסל. ביום חמישי שעבר, שעתיים וחצי לפני הטיפ-אוף בהיכל נוקיה למשחק בין מכבי ת"א ומלאגה, נשמעו אזעקות בתל אביב וזוהה ירי רקטות לעבר גוש דן. אני באמת לא מבין איך, ואני לא אומר כאן אם נכון היה לקיים את המשחק או לא, אבל העובדה שהמשחק נערך כרגיל היא מדהימה.
אנשי מלאגה הבינו טוב מאוד מה קורה סביבם. הם הועברו למרחב מוגן בלובי המלון בו התארחו בטרם יצאו לכיוון היכל נוקיה. אין ספק שהם יכלו שלא להתייצב למשחק בטענה שהם לא מוכנים לשחק תחת אש ואזעקות, וכנראה שגם אף אחד לא היה בא אליהם בטענות. למרות זאת, הם לא השמיעו ציוץ. פשוט באו ושיחקו. בכיר במכבי ת"א אמר לי באותו ערב: "מדהים שהם משחקים, הם היו יכולים לבקש ביטול ואף לדרוש אולי ניצחון טכני".
אמש, עד הפסקת האש בערב, היה ללא ספק אחד הימים הקשים מאז תחילת המבצע. הפיגוע בתל אביב החזיר מראות ישנים וקשים אל מסכי הטלוויזיה, ולמרות זאת ועוד לפני הפסקת האש, שוחקו שני משחקי כדורסל בינלאומיים: אנטוורפן התארחה בחולון במסגרת היורוצ'לנג' ובודבלניק קייב התארחה אצל הפועל ירושלים במלחה במסגרת היורוקאפ.
הבלגים עשו קולות של לא רוצים לבוא, אבל לחץ מתון על פיב"א, בתוספת מכתב של אבנר קופל והם הגיעו. מאמן הנבחרת אריק שיבק שאימן באנטוורפן וביקר את הקבוצה אתמול בבית המלון עזר גם הוא להרגיע את המצב כשכמה ימים קודם לכן, כשהיה בסלובניה בהגרלת אליפות אירופה הוא כבר החל במלאכת ההסברה. אצל האוקראינים שהתארחו בירושלים יום אחרי שנחתה רקטה באזור, לא הייתה כל בעיה. הם לא ביקשו הבהרות, וטלפון אחד לא הורם למנהלי הקבוצה מעיר הבירה. המשחק לא עמד בספק ולו לרגע אחד.
מדוע יש הבדלים כה משמעותיים בהשפעת הלחימה על ענף הכדורסל אל מול הענפים האחרים? להערכתי בגלל שענף הכדורסל הוא המוביל בישראל. היורוליג בנוי על קבוצות הפאר שלוקחות בו חלק קבוע: ברצלונה, צסק"א מוסקבה, אולימפיאקוס, פנאתינייקוס ומכבי ת"א. לצהובים יש השפעה ומעמד ביול"ב, כאשר שמעון מזרחי הוא ידיד אישי של מנכ"ל היורוליג ג'ורדי ברתומיאו, שכידוע תחת אחריותו נמצאת גם המפעל השני בחשיבותו – היורוקאפ. רק שלשום נבחר מזרחי לכהונה של 3 שנים נוספות כחבר במועצת המנהלים של היורוליג ועל פי הדיווחים משם, לא עלה לדיון המצב הבטחוני בישראל, ואף הובהר בתום הישיבה כי כל המשחקים המתוכננים במסגרת יול"ב מתקיימים כמתוכנן.
גם הפועל ירושלים מקבלת מקום של כבוד ביול"ב, בין היתר בעקבות הזכייה במפעל ב-2004 ובקשרים שנוצרו במרוצת השנים. רק לפני מספר ימים פורסם כאן באתר ערוץ הספורט מכתב אישי שכתב ברתומיאו למנהל הפועל ירושלים לשעבר גידי דודי, לאחר שנודע לו על פיטוריו.
יש השפעה גם לעובדה שנבחרת הכדורסל של ישראל העפילה 27 פעמים לטורניר גמר אליפות אירופה, ואף העפילה ברציפות לכל 11 הטורנירים האחרונים, זכתה בעבר במדליית הכסף בטורניר ומדורגת במקום ה-13 באירופה. הכדורסל הישראלי תופס מקום מרכזי ומכובד בכל המפעלים של הכדורסל האירופי, אם זה בנבחרות או במועדוני הכדורסל שלוקחים חלק ואף מצליחים במועדונים השונים.
כמו בכל דבר, כשאתה טוב ומגיע להישגים – קשה לוותר עלייך. לכן מכבי ת"א קיבלה כבוד אדיר כשהצטרפה לליגה האדריאטית בתחילת העונה הקודמת, ולמעשה קבעה בעצמה את לוח המשחקים כדי שיסתדר לה עם היורוליג והליגה בישראל. את הליגה הבלקנית בה לקחו חלק אשתקד הפועל ת"א והפועל גלבוע/גליל, מנהל השופט הישראלי לשעבר שי שטריקס. 2 המועדונים הישראלים אף העפילו לפיינל פור שנערך בגן נר, ובתואר זכתה הקבוצה של חיים אוחיון. גם המאמנים הישראלים זוכים במרוצת השנים למקום של כבוד ביבשת, וביניהם אפשר למנות את דייויד בלאט, צביקה שרף, אריק שיבק, פיני גרשון מולי קצורין, שרון דרוקר, ננו גינזבורג ואורן עמיאל.
נותר רק להחזיק אצבעות לענפי הספורט השונים בישראל, לקוות שיביאו הצלחות ויחזקו את מעמדם ביבשת. ולהגיד בקריצה: קחו דוגמא מהכדורסל.
