על פי גורמים מקצועיים שבאו בשנתיים האחרונות במגע עם שארפ בתפקידו כעוזר מאמן שני, מדובר בעוזר מאמן בינוני מאוד. אחד מהאנשים שמכירים אותו היטב אמר עליו לאחרונה: "שארפ הוא אכזבה גדולה בתור עוזר מאמן. הוא לא הביא שום ערך מוסף לתפקיד".
צריך להבין: עוזר מאמן שני אחראי על הוידאו והסקאוטינג של הקבוצה, אבל גם זורק רעיונות ואמור להיות חלק משמעותי בסיעור המוחות של הצוות המקצועי בפתרון לסיטואציות מקצועיות כאלה ואחרות. אבי אבן למשל, היה אחד הבולטים בעניין הזה ועדיין כזה בתפקידו כראש מערך הסקאוט. גם דן שמיר, ששימש בזמנו כעוזר מאמן שני הביא תועלת רבה למערכת, בעוד ששארפ לא עשה זאת, כך אומרים במכבי בשיחות סגורות.
בכיר במערכת מוסיף ומספר: "הציפייה מדרק הייתה שהוא יהיה זה שידריך את השחקנים הזרים, יערוך איתם שיחות ויהווה גורם מדרבן עבורם. בפועל זה לא קרה בכלל. גיא גודס ודייויד בלאט עשו את זה, ואם אפילו את זה לא עשה שארפ, אז למה התכוון המשורר?". במכבי מציינים כי דייויד בלאט שאוהב מאוד את שארפ ונחשב קרוב אליו, התאכזב גם הוא מהנושא הנ"ל. עוד הייתה האכזבה מכך ששארפ היה מגיע לאימונים, הולך בסיומם וזהו. לא מגדיל ראש.
כשחושבים על זה לעומק, בראייה אובייקטיבית, מכבי ת"א עשתה חסד עם שארפ. שנתיים הוא שימש כעוזר מאמן שני. בעונה הראשונה, שכרו נשאר כפי שהיה שכרו כשחקן, ועמד על 250 אלף דולר נטו. על פי החלטת הדירקטוריון, מסגרת השכר של עוזר מאמן שני לא תעבור את סף 50 אלף הדולרים. מכבי, כדי לתת לשארפ נחיתה "רכה" באזרחות, השאירה, (ובצדק) את משכורתו. זאת אומרת חריגה של 400 אלף דולר מבחינת עלות שכר. 1.2 מיליון שקל בשנה. בשנה השנייה, קוצץ שכרו בחצי ל-110 אלף דולר. שכר מנופח גם כן, ויש לציין כי העלויות לקבוצה עקב כך גדלו עוד יותר, שכן היה צריך לשדרג גם את משכורתו של גודס כעוזר מאמן ראשון ובכיר.
אם נלך עוד יותר אחורה, בעונה האחרונה של שארפ כשחקן, (שכרו כאמור היה 250 אלף דולר נטו) הוא תרם 0.7 נק' ביורוליג, ב-1:38 דקות של משחק בממוצע. בעונה שלפני כן, הוא קלע 0.8 נק' ב-1:32 דקות של משחק בממוצע. בעונה שקדמה לכך, הוא רשם 1.3 דקות בממוצע, ב-9:22 דקות. אם כך, ניתן לומר שבחמש השנים האחרונות שלו במועדון, שארפ "עלה" למערכת הרבה יותר משהכניס לה, וגם זה בסדר.
אבל צריך לציין שנראה שמכבי ת"א הייתה כנראה קצת פראיירית, וזה כבר תלוי את מי שואלים. הקיץ התקבלה ההחלטה שהחגיגה נגמרה. "האכזבה מהאופן בו הוא מילא את תפקידו, יחד עם העלויות הכבדות – לא הותירו ברירה", אמרו במערכת. מכבי העניקה לשארפ שנתיים יקרות בקורות החיים שלו כמאמן מתחיל ששימש כחבר בצוות המקצועי של מכבי ת"א, והוא יכול לצאת לדרכו החדשה מחוץ לחממה בנוקיה.
במכבי ת"א, מאחוריי דלתות סגורות, לא יכולים לכעוס על שארפ. הוא הרי נתן כ"כ הרבה למועדון והוא תמיד יהיה בן בית שמוקירים לו תודה על שעשה. אבל לא מעט גבות הורמו בנוגע לדרישות השכר שלו והעובדה שהוא נעלב מכך שתפקידו הסתיים הקיץ. היו גורמים במערכת שאמרו: "שארפ רצה שכר שיממן את ההוצאות שלו. למה אנחנו צריכים לתת לו משכורת גבוהה, כי הוא רוצה להחזיק בית גדול ברמה"ש או להחזיק שני בתים? האם עובד בחברה רגילה, יבוא למעסיק שלו ויבקש העלאה כי הוא רוצה לעבור לרמת אביב או כל אזור יוקרתי אחר? האם זו הבעיה של המעסיק?".
במכבי גם תמהים לגביי נושא בית הספר האמריקאי שבו לומדים ילדיו. אף אחד לא יודע זאת, אבל במכבי סידרו לשארפ בשנים האחרונות לא פחות מ-50% הנחה בשכר הלימוד. הטבה יקרה לכשעצמה. היו מי שאמרו במכבי: "מדוע הוא גילגל לפתחנו את העובדה שהלימודים בבית הספר הזה יקרים? כל ילדיו נולדו בישראל. מי אמר לו לרשום אותם לשם? יש לו כסף שיחליט מה הוא עושה בו, כמו כל בן אדם אחר".
מסך עשן
אוהדי הכדורסל 'סבלו' ועדיין 'סובלים' הקיץ בעונת המלפפונים. הכותרות הסנסציוניות זעקו: "זוראן פלאניניץ' סיכם במכבי ת"א", "שאראס סיכם במכבי ת"א", "יותם הלפרין סיכם ל-3 שנים במכבי". לא דובים ולא יער. "החשיפות" הרעידו את אמות הסיפין: "הלפרין מועמד לירושלים". כתבות על גביי כתבות, הרים של מלל ורשימות מכולת של מועמדים אפשריים, שלחלקם גם אין מקום בליגה השנייה. אז מה עושים? הנה הטיפ שלי לגולשים. בניית קבוצת כדורסל הוא כמו בניית פאזל.
למשל, ליאור אליהו אכן היה מועמד להפועל ירושלים. אבל ברגע שאלישי כדיר, שהוא שחקן ישראלי בכיר המשחק בעמדה 4 הוחתם, הסיכויים שגם ליאור אליהו יוחתם – שואפים לאפס. תקציבה של הפועל ירושלים עומד על 15 מיליון שקל. האם ירושלים תוציא כמעט 3 מיליון שקל על שחקן, טוב ככל שיהיה, כשיש שחקן אחר שכבר חתום בעמדה הזו? כמובן שלא.
ואם כבר נגענו בסוגיית אליהו, המצב של קפטן מכבי ת"א בעונה החולפת לא משהו. האמת היא שאליהו לא מצליח להשיג חוזה בסדר הגודל שהיה רוצה לקבל ומקבוצה שבה היה רוצה לשחק. אחרת הוא כבר היה חותם. מסתבר שאכן ערך השוק שלו ירד למרות שהוא עדיין אחד מהפאוור פורוורדים האטרקטיביים באירופה. הוא בינתיים ממשיך לחפש קבוצה וזה אולי יתארך עד לאחר אליפות אירופה ותזכרו את השורות האלה: אם אליהו לא ימצא קבוצה, הוא ישחק במכבי ת"א, בחוזה לעונה אחת, לפי ההצעה האחרונה שהוגשה לו: 375 אלף דולר נטו (475, אם מחשיבים לשכר גם את 100 אלף הדולרים ששולמו לו כשמכבי יצאה מהחוזה איתו). הצהובים כבר התקדמו קדימה, מתכוונים לשחק עם אלכס תיוס ודווין סמית' בעמדה 4, לקדם את ג'ייק כהן ולמעשה כבר אין מקום בתקציב לחוזהו של אליהו, אבל בדיוק כמו שארפ, גם במקרה של האיש עם הגויאבה, ההערכה היא שמכבי תקלוט אותו כחוזה שעלותו מחוץ לתקציב, אם לא יצליח למצוא חוזה מוצלח.
השיטה
קצת סדר לגביי השיטה. נכון לעכשיו החמישייה של מכבי ת"א ביורוליג אמורה להראות כך: טייריס רייס, ריקי היקמן, דווין סמית', אלכס ת'יוס ושון ג'יימס. גם יוגב אוחיון, שיפתח בחמישייה בליגה, בתמונת החמישייה ליורוליג וזה יוחלט לפי הכושר הנוכחי של שני הרכזים כמובן. ברגע שסופו נכנס כמחליף במקום ג'יימס, גם ת'יוס יוצא, ואז ג'ו אינגלס עולה מהספסל לעמדה 3 ודווין סמית' עובר לעמדה 4, כפי שעשה לא מעט בעונה החולפת בצורה טובה. כמובן מדובר בבסיס לשינויים כאשר סופו צפוי לפתוח בחלק מהמשחקים, תלוי ביריבה, אבל זו המחשבה המקצועית הכללית כיום במכבי.