אחרי שנים רבות של חוסר ודאות כלכלית, בשנת 2003 מועדון הכדורסל של הפועל חיפה שינה זהות: הוא הפך להיות לפתע רמת השרון/חיפה. לא צריך להיות מורה לידיעת הארץ כדי להבין שאין ממש קשר גאוגרפי בין שתי הערים, וגם לא צריך להיות היסטוריון ספורט כדי לדעת שאין שם קשרי עבר כלשהם שיצרו את החיבור הזה. זה היה צורך כלכלי-הישרדותי נטו, שרמס באישזהו מקום היסטוריה שלמה, ורגע לא פשוט עבור כל מי שחי את הפועל חיפה. "זה הרגיש שלקחו לך את המועדון, שאין לך קבוצת כדורסל", מספר היו"ר הנוכחי יובל רוסמן, שבאותן שנים היה אוהד. "הפועל חיפה זה שם ענק, פחדנו שהוא ייעלם".
אבל הפועל חיפה לא נעלמה. אחרי שעברה דרך חתחתים אמיתית, היא חוזרת לליגה הראשונה לראשונה מזה 20 שנה. כהפועל חיפה - הפעם, בלי שום תוספת.
פעם היינו
חובבי הכדורסל הצעירים ככל הנראה לא זוכרים את הקבוצה האדומה של הכרמל בצמרת הכדורסל הישראלי, אבל היו שנים שבהן היא היתה חלק מחוד החנית. הפועל חיפה השתתפה בעונה הראשונה של הכדורסל הישראלי אי פעם (1954/55) ובשנות ה-60 היתה המועדון השלישי בגודלו בישראל, אחרי מכבי והפועל תל אביב, כשהיא מסיימת פעמיים במקום השני בליגה. בשנות ה-70 וה-80 ייצגה את ישראל באירופה, בגביע קוראץ' בעיקר, כשהיא פוגשת קבוצות פרטיזן והכוכב האדום בלגרד, וילרבאן, קאנטו ופנאתינייקוס - אותה אפילו ניצחה במפגש כפול ב-1987/88.
אבל אלו היו ימים אחרים. בשנות ה-90 הפועל חיפה הפכה לשם נרדף לבעיות כלכליות. ב-90/91 היא לא הופיעה למשחקים בליגה הראשונה, התפרקה, הוקמה מחדש, ירדה ועלתה, ירדה ועלתה. בתחילת שנות ה-2000 ניסה ראש עיריית חיפה עמרם מצנע לייצר איחוד בין שתי הקבוצות של העיר, מכבי והפועל, מתוך מחשבה שיהיה קשה להחזיק שתי קבוצות כדורסל בחיפה. בהפועל סירבו בתוקף לוותר על הזהות של המועדון ועברו לשחק בנשר. אבל אחרי עונה אחת מוצלחת, שוב בעיות כלכליות. "סיימנו במקום שלישי, אבל אחרי שנה עיריית נשר החליטה שהיא לא רוצה לתת לנו את אותו כסף", נזכר רוסמן.
שנה אחר כך הפועל חיפה כבר ירדה ליגה, הזכויות עברו למיקי ברקוביץ' והקבוצה התאחדה, אם כן, עם רמת השרון. אחרי שנתיים גם האיחוד הזה לא החזיק מים והשם "הפועל חיפה" חזר להסתדרות. היא הוקמה מחדש בליגה ב' (2006/07) והתחילה את המסע למעלה. אחרי שלוש עליות בשלוש עונות היא סיימה במקום הרביעי בליגה הלאומית ב-2009/10 אבל הפסידה בפלייאוף. בקיץ ההוא שוב הבעיות הכלכליות ריסקו את הקבוצה, שהתפרקה פעם נוספת.
בעונה שלאחר מכן - עשר שנים בסך הכל מהיום - לא היתה הפועל חיפה, בשום ליגה.
קמים מחדש
בעיניי יותר מדי אנשים, הפועל חיפה זה לא מועדון שיכול סתם ככה להימחק. מי שהוביל הפעם את מהלך ההקמה מחדש היה רוסמן - שהתנדב בעברו במועדון וכעת לקח את על עצמו את פרויקט השיקום. "הפועל חיפה זה מועדון גדול, שקיים 90 שנה, הוא לא יכול להתפרק כל פעם", אומר רוסמן. "בניגוד לכדורגל, יש לנו בעיר בסיס אוהדים יותר גדול אפילו משל מכבי".
רוסמן הקים עמותה וניסה ללמוד מטעויות העבר, שגרמו להפועל חיפה לקרוס פעם אחר פעם. הרי עמותות הקודמות לא עמדו בנטל, העיריה לא באמת עוזרת וגם אנשי עסקים כמו יואב כץ, שהבטיח בעבר לתמוך כלכלית, לא עשו זאת. רוסמן הבין שהמפתח הוא גיוס הכספים מאנשים שרוצים לעזור - ספונסרים בעגה המקצועית - השאלה היא איך עושים את זה.
"הלכתי קודם כל לספונסרים שהכרתי, לאנשים שלאורך השנים עברו פה וידעתי שהפועל חיפה חשובה להם", מסביר רוסמן. "העמותה שהקמנו היא עמותת אוהדים, כך שלמעשה בנינו סביבם את הקבוצה. זו קבוצה ששייכת לאוהדים".
רוסמן הקים את עמותת האוהדים עם אבי ניניו ודני ריבקין והפועל חיפה ניסתה להניע מחדש בעונת 2011/12, שוב מליגה ב'. בלי מחלקת נוער, בלי התחייבות או ידיעה אמיתית שמשהו הולך להיות שונה. "הפנטזיה היתה להגיע תוך 10 שנים לליגת העל, עם מחלקת נוער שכוללת 300 ילדים לפחות", אומר יו"ר הפועל חיפה. "וזה מדהים שעמדנו ביעד הזה. עשינו פה משהו שיצרנו מכלום, מאפס".
מועדון חברים
לאט לאט, בצעדים קטנים, הפועל חיפה התחילה לטפס למעלה. חמש שנים הספיקו לה כדי לעלות לליגה הלאומית, אבל מה שקרה מחוץ לפרקט היה לא פחות חשוב - שכן הפועל חיפה קרסה פעם אחר פעם בעבר בשל כשלים ניהוליים. "נוצר פה מעגל חברים", מסביר רוסמן. "אנשים מסביב למועדון הבינו שהגרסה הזו שלנו שונה ממה שהיתה בעבר. יש ספונסרים של המועדון שהולכים איתנו הרבה שנים, והמעגל הזה מביא איתו עוד אנשים טובים בדרך".
היום, כשהיא כבר בליגה העל, הפועל חיפה מתגאה בכך שהיא מגייסת מעל ל-2 מיליון שקל מספונסרים בלבד - כסף שבלעדיו המועדון לא יכול היה להתקיים, בטח כשאין תקצוב ראוי מהעיריה, בטח ובטח בעונה שאין הכנסות בכלל ממכירת כרטיסים ומנויים ורשת הבטחון שהבטיח האוצר לא נראית באופק.
קחו לדוגמה את יאיר לוינשטיין, אחד הבכירים בחברת ההשקעות אלטשולר שחם. הוא שיחק בקבוצת הנוער של הפועל חיפה, זכה איתה בגביע המדינה, ותמיד היה אוהד. לאורך השנים ראה מהצד, העונה הוא כבר השקיע סכום נכבד כאחד הספונסרים המרכזיים של הקבוצה וגם משתתף פעיל בצוות שמקבל את ההחלטות.
אדם נוסף שמשקיע במועדון הוא המנהל המקצועי ראובן אלקס, שהיה באילת בתקופת מוטי אמסלם ז"ל. אלקס, מעסקי המלונאות, עוזר הן בפן המקצועי והן בפן של גיוס הכספים, כשהספונסר הראשי, חברת "בי קיור לייזר", חתמה על הסכם חסות לשלוש שנים במסגרתו תעביר למעלה ממיליון שקל. משה מילר מ"שובל הנדסה" הצטרף גם כן להנהלה וכספונסר משמעותי - שאת כל הקצוות הללו מחבר רוסמן.
היו"ר של הפועל חיפה, חשוב לציין, הוא לא איש עסקים או בעל ממון, אבל אחד שהאמונה שלו מתחילת הדרך, לצד היכולת לרתום עוד ועוד אנשים, היא הרוח החיה מאחורי המועדון. "אין לנו מיליונים מהעיריה, כמו נס ציונה או נהריה, אז אנחנו יוצרים את כל הדבר הזה מהאנשים", הוא מסביר. "אנחנו נותנים לכולם את התחושה שהם שייכים, והם באמת כאלה. הם באים מאהבה וזה גם מה שמשאיר אותם איתנו ומביא אנשים נוספים".
הקשר לאוהדים, לספונסרים ולקהילה הוא הנדבך המרכזי בהווייתה של הפועל חיפה, ותעיד על כך העובדה שהמועדון מאמץ כיתות של אוטיסטים בבתי ספר, על ידי תרומות של ציוד לימוד, בגדים ואוכל. הגרפיקאי והאפסנאי של המועדון - שניהם אוטיסטים - כאשר בעתיד המטרה תהיה להקים קבוצה משולבת של ילדים "רגילים" ואוטסיטים, תכנית שנתקעה מעט בגלל הקורונה.
כאן כדי להישאר
אז בקיץ האחרון הפועל חיפה חזרה לליגה הבכירה - וגם אם עשתה את זה בדרך מעוררת מחלוקת עם ביטול הליגה הלאומית בשל הקורונה - השורה התחתונה היא המשמעותית. היא העמידה תקציב ראוי יחסית, שבנוי ברובו כאמור על ספונסרים - ואגב, אם היה קהל היתה מסוגלת אף ליותר. "יש לנו רשימת המנתה של 80 אוהדים שרוצים לעשות מנוי פרקט של 4,000 שקל", מצהיר רוסמן. "תוסיף לזה מנויים רגילים וכרטיסים, והיינו עושים מיליון וחצי שקל".
הפועל חיפה מכוונת גבוה - ומספיק לראות את ההחתמות שעשתה כדי להבין זאת. היא צירפה את אחד הישראלים הבכירים בשוק, עמית שמחון, בחוזה ארוך טווח, והיתה אף מועמדת מובילה לקלוט את בר טימור.
בחיפה נתנו הצעה בכסף גדול מאוד לקפטן הפועל ירושלים לשעבר, שבחר בסופו של דבר את הפועל תל אביב. המטרה היתה לסגור מעגל ולהחזיר למועדון את טימור, ששיחק במדי הקבוצה בלאומית עוד כשהיה בן 17. במועדון התאכזבו מאוד מההחלטה שלו, שכן שחקן בפרופיל כזה - ועוד עם הקשר הסנטימנטלי - היה יכול אפילו לגרום לנותני חסות נוספים לקפוץ על העגלה.
גם ללא טימור, יש בצד האדום של הכרמל סגל מסקרן. שני זרים שממשיכים מהלאומית, ראקים באלקס וג'ייסון סיגרס, ושניים חדשים שהצטרפו - לנארד פרימן וקינן אוואנס, שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל גבוה. אבל הבסיס והליבה של הפועל חיפה, על פי החזון של ראשי המועדון, יהיה ישראלי.
לצד שמחון נמצאים כארם משעור שחזור לעצמו, יחד עם זיו בן צבי והקפטן הצעיר אופק אביטל, אותו בחיפה ימשיכו לקדם העונה, כשעל כולם ינצח אלעד חסין - שפותח עונה בליגת העל לראשונה מאז שאימן את הפועל חולון. "לעולם לא נהיה קבוצה של 6 זרים", קובע רוסמן. "הזהות של הקבוצה זה משהו שחשוב לעמותה, לספונסרים ולאוהדים. אנחנו רוצים שתהיה לנו פה קבוצה שכיף לראות אותה, שתמשוך כל הזמן עוד גורמים עסקיים שייקחו אותה למעלה".
גם אם העונה הראשונה תהיה בסימן של חבלי לידה, הפועל חיפה כאן כדי להישאר - אחרי שני עשורים של טלטלות והתפרקויות. נכון, בהפועל חיפה אין בעלים פרטי וגם העיריה לא ממש עוזרת, אבל היא יצרה לעצמה בסיס מספיק חזק שלא לקרוס פעם נוספת. "העונה אני רוצה קודם כל לתקוע יתד בליגה ואם אפשר, להיות בשמיניה הראשונה", מסכם רוסמן. "בסופו של דבר אנחנו בהפועל חיפה רוצים להגיע לאירופה, ותוך 3-4 שנים להיות אחת הקבוצות הטובות במדינה".
