דריל מונרו ומכבי ראשון לציון זה סיפור אהבה, או בעצם סיפור הצלחה - אפשר להסתכל על זה איך שרוצים. שלוש עונות סיים מונרו במדים הכתומים, בכל אחת מהן הקבוצה הגיעה לפחות לגמר, כולל זכיה היסטורית ב-2016 שכללה גם תואר MVP. בגיל 34, הוא עומד כעת בפני עונתו הרביעית במועדון מעיר היין, והוא עדיין רעב. "הייתי מהמר על עצמי שאהיה שוב בגמר לפחות, למה לא?", אומר מונרו בראיון לערוץ הספורט. "המטרה שלי היא תמיד להגיע לשם, לא משנה באיזו קבוצה אני ומי נמצא סביבי. זו הגישה שלי בתחילת כל העונה, במיוחד כאן".
למה החלטת לחתום בראשל"צ לעונה נוספת?
"זו היתה החלטה די קלה, במיוחד עם כל מה שקורה בחוץ. נוח לי פה, זה מקום שאני מכיר. הרגשתי שבתקופה כזו עדיף לי לחזור למקום שאני יודע מה קורה בו ואיך הוא מתנהל. כבר שיחקנו ביחד אחרי הקורונה, אז עבורי זה היה ברור, לא רציתי להיות בשום מקום אחר".
איך אתה מסביר את הקשר הזה, בינך לבין מכבי ראשון לציון?
"זה התחיל בעונה הראשונה, כשזכינו באליפות, היתה לנו קבוצה מחוברת, הרגשתי שזה מקום שאני יכול לסיים בו את הקריירה. נכון שעזבתי אבל הרגשתי שתמיד יש לי לאן לחזור. אהבתי את המקום, אשתי אהבה אותו, וההנהלה תמיד שואפת לנצח. כשחקן אתה אוהב להיות במקום כזה. התחושות ביני לבין המועדון היו הדדיות במהלך השנים, אז היה לי ברור שאחזור מתישהו".
"לפרוש מהיורוקאפ - החלטה מצוינת"
אבל העונה הזו תהיה שונה מכל מה שהכרנו. בלי קהל, עם חוקים נוקשים, בלי יציבות כלכלית מובטחת לאף אחת מהקבוצות. מונרו, "איש משפחה למופת" - כפי שמגדירים אותו בראשון לציון, נמצא בישראל לבד, כאשר אשתו ושני ילדיו בארצות הברית. "זה מוזר וזה מאוד קשה", הוא אומר. "אני מאוד מחובר אליהם, כשאני לא באימון אז אני מדבר איתם בפייסטיים. אני מקווה שהם יחזרו לבקר, אולי בעוד חודש-חודשיים, אבל בינתיים זה קשה להתסכל על היציע ולא לראות שם את הילדים שלי".
ההתרגשות היא אותה התרגשות של לפני פתיחת העונה?
"כדורסל זה כדורסל, אני תמיד נרגש ממנו, אבל יש הבדל הפעם. כשאתה מגיע למשחק אתה מצפה לראות קהל, לחוות את אווירה. לקחו את זה מאיתנו אז הדברים ייראו אחרת. אתה כשחקן צריך את הקהל, לפעמים אפילו את הקהל שנגדך".
איך הסתדרת בסגרים?
"אני איש של בית, אבל מודה שהיה לי קשה להיות רק בפנים. זה כמעט כמו להיות בכלא, לא ממש, אבל סוג של. זה קשה. בסופו של דבר אתה רוצה לשמור על הבריאות שלך, ואם הסגר הוא הדבר הכי אפקטיבי כדי שזה יקרה, אז זה מה שצריך להיות".
מה דעתך על הפרישה מאירופה?
"עשינו החלטה מצוינת, הבריאות היא מעל הכל. אם אתה לא בריא, אתה לא יכול לשחק זו הנקודה המרכזית, ואני מרגיש שאנשים משחקים באש עם הקורונה. ההנהלה לקחה את ההחלטה הנכונה, אתה לא יכול לשחק עם חיים של אנשים. הרבה קבוצות אולי יגידו שעשינו טעות, אבל אני חושב שזו החלטה טובה. תראה מה קורה ביורוליג - משחקים נדחים ואז משחקים ביום אחר. זה לא חכם לדעתי. אני מבין שיש אינטרס כלכלי אבל הבריאות יותר חשובה".
יש לך חשש לשחק כדורסל בתקופה הזו?
"כשאתה משחק אתה פשוט משחק. אנחנו כאן בקבוצה מנסים להיות אחראיים ככל הניתן. כשאתה על הפרקט אתה פשוט משחק ולא חושב על מה שמסביב".
כאן הקפטן מדבר
מונרו הוא אחת הדמויות האהובות במכבי ראשון לציון, והוא הפך הקיץ לקפטן הזר הראשון בתולדות המועדון. "זה מכובד מאוד עבורי להיות קפטן כשחקן זר, זה כמו להיות הדובדבן על הקצפת", אומר הפורוורד. "לא הרבה שחקנים זוכים לשחק הרבה שנים באותה קבוצה, אז להיות קפטן זה באמת נדיר, אני ממש מעריך את זה".
מה זה אומר מבחינתך לקבל את התפקיד הזה?
"אני כאן כבר כמה שנים, בנינו מערכת יחסית מסוימת, ואני מרגיש שזו ההערכה של המועדון כלפיי. הם בעצם אומרים לי שהם אסירי תודה שאני כאן, וגם אני אסיר תודה להיות פה. כאילו אומרים לי 'תוביל אותנו'. אך פעם לא הייתי קפטן, לכל אורך הקריירה, אפילו כשהייתי דמות שהיא מנהיגה וקולנית על המגרש ובחדר ההלבשה. זו משימה בפני עצמה ואני מוכן לקראתה".
אתה מרגיש שאתה עושה את השחקנים לידך טובים יותר?
"אני עושה מה שאני מסוגל. אם צריכים שאמסור, שאקלע או שאקח ריבאונד. אני עושה מה שהיכולות שלי מאפשרות לי. אתם לא תראו אותי מטביע יותר מדי, אז אני משתמש בחוזקות ומנסה לעשות את הדברים שיותר נוחים לי ולחברים שלי לקבוצה. שיגידו לי מה הם צריכים ואיפה הם רוצים את הכדור, אני כבר אדע להתרגל אליהם. שרק ייתנו לי לדעתי מה הם אוהבים, אני מסוגל להקל על כולם. אני לא צריך הרבה".
"אליפות? ברור. שום דבר פחות"
מונרו הוא כבר ילד, אבל במכבי ראשל"צ של העונה הנוכחית הוא לגמרי המבוגר האחראי. תחת גיא גודס נבנה העונה סגל צעיר במיוחד, אחד הצעירים בליגה, ומונרו הוא לא רק הקפטן והשחקן הכי מנוסה, הוא גם סוג של מנטור. "אני מנסה להיות המנהיג שלהם", אומר מונרו. "הם צריכים אותי, אבל גם אני צריך אותם. אני מנסה לדחוף אותם כמה שאני יכול, להדריך אותם ולגרום להם להיות הכי טובים שהם יכולים להיות. הציפיות שלנו גבוהות בכל עונה, וזה לא הולך לעצור כי יש לנו "ילדים" בקבוצה".
אליפות היא מטרה ריאלית?
"ברור, תמיד. שום דבר פחות. אני מסתכל על זה אחרת, כי אליפות זה משהו שנבנה מאפס. כדי לזכות באליפות, אתה צריך להגיע לפלייאוף. איך מגיעים לפלייאוף? צריכים לנצח, להיות הכי טובים שאנחנו יכולים בכל חודש. איך עושים את זה? צריכים להיות הקבוצה הכי טובה שאנחנו יכולים בכל שבוע. איך עושים את זה? צריכים להיות מעולים באימונים. זה תהליך שמתחיל באימונים ואז כל שבוע, כל חודש, עד הפלייאוף והאליפות. כשאתה עושה את זה, אתה נמצא איפה שאתה רוצה להיות, אתה נותן לעצמך צ'אנס. כל מה שאני צריך זה להיות שם, כל מה שאני מבקש זה שתשימו אותי במשחק האליפות, ואז נראה. אני אנסה לגרום לזה לקרות".
