היא שרדה את הסגר, קפצה שניה לבלקן ויוצאת לדרך עם לא מעט תקוות. ליגת העל בכדורסל נפתחת ללא ה-MVP של העונה שעברה, אבל עם הרבה ישראלים שרוצים לעשות את הפריצה וזרים חדשים ומסקרנים. רגע לפני, ערוץ הספורט מכין אתכם לג'אמפ בול הראשון בשלושה חלקים. חלק א': ישמחו לשרוד.
עירוני נהריה: בתוך הראש של ווטרס
סיפור הקיץ: אחרי שכיוונה בעונה שעברה גבוה ובסוף לא עלתה לפלייאוף, נהריה החליפה כמעט את כל הקבוצה. דני פרנקו אמנם המשיך, כשמהסגל הבכיר נשאר ניב משגב וברגע האחרון גם הוחזר דומיניק ווטרס. בזמן שמי יודע מתי רשת הבטחון תגיע, בנהריה בנו הפעם סגל מצוצמם יחסית, עם שני זרים נוספים, דווין סקוט וקיילין לוקאס, שכבר עברו בישראל בעבר - ומספר שחקנים שינסו לעשות את הקפיצה מהליגה הלאומית לליגת העל.
שימו לב: ג'ארון בלוסומגיים הוחתם בתחילה לעמדה מספר 4. אלא שאז שהתכניות השתנו, כשנפלה בחיקה של נהריה ההזמדנות להחתים את ג'ו אלכסנדר. הצירוף של המתאזרח הוותיק הזיז את בלוסומגיים לעמדה 3, ומאפשר לפרנקו לשחק עם הרכב גבוה במיוחד - עם השניים הללו לצד סקוט ב-5. בהרכב שכזה, לנהריה יהיה יתרון גודל על לא מעט קבוצות בליגה, ואם תשכיל לנצל אותו, תהנה מכך.
תקום ותיפול: על הראש של דומיניק ווטרס. על הכשרון של הרכז בן ה-34 אף אחד לא יחלוק, אבל גם על העובדה שמדובר באחד השחקנים הכי פחות צפויים בליגה. הוא אחד שמתחמם מהר מאוד, מתווכח עם שופטים, מגיב לקהל, מרבה בטראש טוק מול היריבים. נהריה החתימה אותו על חוזה קאט בעיקר בגלל הגליון ההתנהגותי, ובמועדון מקווים ומאמינים שיצליחו לרסן אותו ככל הניתן, כדי שיוכל לתת ביטוי מלא לסט היכולות הנהדרות שלו.
הפועל באר שבע: על מתאזרחים וסנטרים
סיפור הקיץ: באר שבע בנתה את הסגל מתוך הנחה שחוקי המתאזרחים החדשים לא יחולו על העונה הזו, בשל ייחודה. אלא שהעתירה האחרונה נדחתה, ובסופו של דבר היא תוכל לרשום רק שלושה מתאזרחים בטופס המשחק. ספנסר ווייס, טראוויס ווריק ונתן ג'ורקוביץ' (עשוי להיות גניבת העונה) הם שלושת הבכירים, מה שמשאיר כעת גם את בן אייזנהארט וגם את קלארק רונזברג בחוץ. אמנם לא מדובר בשני שחקנים משמעותיים, אבל כאלה שהיו אמורים לספק לרמי הדר עומק על הספסל. יש לציין שבקבוצה יש תסכול עצום מההחלטה, בעיקר לגבי אייזנהארט, שנמצא בסיטואציה לא נעימה.
שימו לב: באר שבע בחרה להשאיר שניים מתוך ארבעת הזרים מסוף העונה הקודמת. ההחלטה לגבי קיילב אגאדה היתה מתבקשת, לגבי אמיר בל קצת פחות. בב"ש מאוד מאמינים בבל בן ה-24, ומרגישים שהוא עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו. אבל שעד שהפוטנציאל ימוצה, הרכז מגלה חוסר יציבות, ולצד משחקים מצוינים, לעיתים מספק הופעות רעות, כמו 0 הנקודות שקלע העונה מול ראשון לציון בליגה הבלקנית. גם 26% מחוץ לקשת זה נתון שיהיה חייב להשתפר.
תקום ותיפול: על המחליף של ג'יימס בנקס. ב"ש צפויה להחתים סנטר חדש, ובהיעדר אייזנהארט, תהיה חייבת לפגוע בזהות השחקן לצידו של אריק גריפין המצוין. בהנחה שווריק, ווייס ואגאדה ייתנו את התפוקה יענו על הציפיות, הנעלם הגדול כרגע הוא משחק הפנים - במיוחד עבור קבוצה שריבאונד ההתקפה הוא אחת החוזקות העיקריות שלה.
בני הרצליה: חזרה למקום הטבעי
סיפור הקיץ: אחרי שנת גלות, הקבוצה של אלדד אקוניס-את-לני רקנאטי חוזרת לליגה הראשונה. שרון דרוקר שב אחרי החוויה הלא נעימה בחולון, כשבהרצליה הלכו העונה על בניית קבוצה שונה מכפי שעשו בעונות לפני הירידה: קודם כל, ארבעה זרים לעומת חמישה, כמובן לפני הפציעה של קוטי קלארק. בנוסף, כל מי ששיחק בקבוצה בלאומית קיבל הבטחה שיישאר אם ירצה במידה שהקבוצה תעלה ליגה - ואכן כך היה. אלישי כדיר, ניצן חנוכי, אבירם זליקוביץ', אייזאה אייזנדורף וגם שני הזרים, קנדל אנתוני וג'אקים דונאלדסון, ממשיכים מהעונה שעברה, ולמעשה השלד שעליו נבתנה הקבוצה ממשיך מהליגה השניה.
שימו לב: קנדל אנתוני יהיה השחקן הנמוך ביותר בליגה העונה (1.73), ואחד השחקנים הנמוכים ביותר ששיחקו אי פעם בישראל. זה לא הפריע לו להיות אחד הבולטים בעונה שעברה בלאומית ולקבל כאמור את המפתחות להוביל את הקבוצה גם העונה. הוא מנצל את הזריזות היחסית שלו לחדור לסל, אבל מה שהלך מצוין בלאומית לאו דווקא יצליח בליגה הראשונה, אם כי לפחות בליגה הבלקנית זה נראה בסדר: 12 נקודות בממוצע למשחק, כשגם בגביע ווינר הוא היה טוב בהפסד לגלבוע. ללא ספק, מדובר בהימור די אמיץ של ההרצליינים.
תקום או תיפול: עם כל הכבוד לכל השחקנים שהוזכרו עד עכשיו, הרצליה תגיע לאן שייקחו אותה קוטי קלארק ופרנק גיינס - שהגיעו גם בכסף גדול. אחד שיחק ביורוליג בעבר, השני שיתף פעולה רק בעונה שעברה עם מילוש תאודוסיץ' בבולוניה. נכון שהפציעה של קלארק הרסה מעט את התכניות, אבל כאשר השניים הללו יהיו בריאים, הם יהוו כוח משמעותי. עונה טובה שלהם, והרצליה תוכל גם לשייט לפלייאוף.
הפועל חיפה: אחרי 20 שנה
סיפור הקיץ: הפועל חיפה היא מסוג הקבוצות שעולות ליגה עם הר של ציפיות, לא רק כדי לסמן וי ולשרוד בציפורניים. לא מעט כסף גייסו שם, עם תמיכה מינימלית של העיריה ובעונה בלי הכנסות מכרטיסים ומנויים. היו"ר יובל רוסמן גייס ספונסרים רבים ושמות גדולים בקנה מידה ישראלי, כמו עמית שמחון וכארם משעור, הוחתמו כסוג של הצהרת כוונות: הקבוצה האדומה מהכרמל כאן כדי להישאר. 20 שנה עברו מאז הפעם האחרונה, היא לא תיתן לזה לברוח כל כך מהר.
שימו לב: מאז 2015/16, אלעד חסין לא פתח עונה כמאמן ראשי בליגת העל. הקדנציה הפחות טובה בהפועל חולון והירידה עם קרית גת קצת הוציאו אותו מהלופ, אבל אחרי שהעלה את הפועל חיפה ליגה, הוא ממשיך - ועל הדרך ינסה להוכיח שהוא שייך לשורה הראשונה של המאמנים בישראל. חסין תמיד נחשב למאמן ידען, בעל עין טובה לזרים, וינסה לעמוד בציפיות הגבוהות במועדון שהולך ונבנה. הישארות בליגה היא בבחינת חובה, כל דבר מעבר לכך, על כמה וכמה פלייאוף, יהיה גם הישג אישי משמעותי עבורו.
תקום ותיפול: טבען של קלישאות הן להיות נכונות, והמושג "שנת התאקלמות" נכון כמעט תמיד, בכל ענף ובכל רמה. הפועל חיפה אמנם חמושה בשחקנים בעלי ניסיון כמו שמחון וג'ייסון סיגרס, אבל כארגון, כמערכת, היא עדיין לא נמצאת באיזור הנוחות שלה. העובדה שאין קהל רק תקשה עליה יותר, אבל ככל שהיא תצליח להסתגל מהר יותר לחיים וללחץ בליגת העל, היא תהיה טובה יותר.
