זה התחיל כבדיחה, אבל לאט לאט הפך למציאות: קבוצות ליגת העל בכדורסל, במסר חד ומפתיע לקברניטי הממשלה, החליטו להירשם לליגה הבלקנית על מנת שיוכלו להמשיך להתאמן באופן סדיר במהלך הסגר. איך קם לתחייה הרעיון ואיך יתקיים הפורמט? ניסינו לעשות לכם סדר בבלאגן.
הרעיון של הליגה הבלקנית נולד כאשר אנשי המנהלת בדקו אפשרות לקיים "בועת אימונים" בבולגריה. במהלך הבדיקות, נוצר קשר עם שופט העבר, שי שטריקס, שחי כיום בבולגריה ומשמש כמנכ"ל הליגה הבלקנית. במנהלת ביקשו את עזרתו באיתור אחר מתקן מתאים בבולגריה לקיום הבועה ובמהלך השיחות, יו"ר בני הרצליה אלדד אקוניס העלה אפשרות - בהתחלה כחצי הלצה - שאולי הקבוצות בישראל יוכלו להצטרף לליגה של שטריקס, הלא היא הליגה הבלקנית.
בשלב הזה, מנכ"ל המנהלת שלומי פרי בדק עם שטריקס האם ישנה היתכנות להצטרפות של הקבוצות הישראליות. שטריקס בדק עם יתר הקבוצות הבלקניות, ואלה הביעו התלהבות רבה מהרעיון. לאחר שניסיון הבועה באילת והמאמצים להחזרת האימונים והמשחקים של ליגת העל בישראל עלו בתוהו, הוחלט למממש את אופציית ההצטרפות לליגה הבלקנית.
אגב, הסיבה שמכבי ת"א נמצאת מחוץ ליוזמת הליגה הבלקנית: ענייני לו"ז ועומס. במכבי מעריכים שליגת העל בכל זאת תחזור לפעילות בשבועות הקרובים, ולא היו יכולים להתחייב לשחק ב-3 מסגרות.
אז איך זה הולך להתקיים? אחרי הצטרפות הקבוצות הישראליות, בליגה עצמה ישנן 20 קבוצות. המשחקים בישראל ישוחקו בשיטת של ארבעה בתים, כאשר שלוש קבוצות ישחקו בכל בית. כל קבוצה תשחק אחת נגד השנייה בבית ובחוץ (בסך הכל ארבעה משחקים מובטחים).
מכל בית תעלה קבוצה אחת לשלב הבא, וארבע הקבוצות ישחקו בשיטה שעדיין לא נקבעה על הכרטיס לשלב הבא. מאותו שלב שתי קבוצות יעלו לשני בתים חדשים בהצטרפות הקבוצות הבלקניות, כשבכל בית יהיו שלוש קבוצות (בסך הכל שש קבוצות בשלב המתקדם). מהבתים הללו יעלו שתי קבוצות לפיינל פור, שככל הנראה ייערך בישראל.
