עונת 20/21 תהיה כמובן ״עונת קורונה״ נוספת, אבל אם ניקח את זה לכיוון המקצועי, ישנה עננה נוספת שהליגה תצטרך להשתחרר ממנה: עם יציאת ישראלים בכירים כמו תומר גינת, רפי מנקו ואיתי שגב לאירופה, דני אבדיה ל-NBA, יחד עם גל מקל שכבר ״גולה״ בחו״ל זמן רב, ההיצע הישראלי בליגת העל נותר דליל יותר, מה שמאפשר לכשרונות חדשים לפרוץ החוצה. אלה השחקנים שאמורים להיות הסיפורים המרכזיים העונה.
ים מדר: עוד שנה אחת ודי?
ים מדר יכול להחליט עד ה-8 בנובמבר אם הוא מושך את שמו מדראפט 2020, והאמת היא שגם המעגל הקרוב אליו עדיין לא משוכנע איזו החלטה הוא ואנשיו יקבלו. בהנחה שמדר יחליט להישאר בהפועל ת״א עונה נוספת, ולחכות לדראפט הבא, העונה הזאת תהפוך לקריטית ולחשובה ביותר בקריירה שלו. הוא יקבל הזדמנות להיות שחקן מרכזי בקבוצה עם שאיפות למשך שנה שלמה, ואם ישמור על עקביות הערך שלו רק יילך ויעלה, ובדראפט 2021 עשוי למצוא את עצמו בתחזיות לבחירה בסיבוב הראשון, (בניגוד לתחזיות הנוכחיות שמנבאות סיבוב שני, אם בכלל).
כדי שזה יקרה, מדר צריך לא רק לגלות יכולת טובה ויציבה לאורך כל העונה, אלא גם לשנות קצת מהגישה שלו. כולנו התאהבנו בילד עם החוצפה החיובית שיחד עם דני אבדיה הוביל את העתודה לזכייה השנייה ברציפות באליפות אירופה, אך מאז החוצפה הפכה לקצת פחות חיובית, עם תקרית עם עודד קטש בנבחרת ולאחרונה גם עם הקבוצה שמינתה אותו לקפטן. ב-NBA של היום האופי הוא מרכיב לא פחות חשוב מהיכולת והפוטנציאל, ושנה סולידית של מדר, בתקווה שכמובן יישאר בריא (טפו, חמסה) יכולה להזניק אותו קדימה בדרך לקריירת NBA.
רומן סורקין: האומץ ישתלם?
אין הרבה שחקנים ישראלים שיכולים להגיד שהם אמרו ״לא״ למכבי ת״א. אבל זה בדיוק מה שסורקין עשה בתום עונת פריצה מצוינת, וזה מהלך שלמעשה רק מעלה את הציפיות מהעונה הנוכחית. סורקין קיבל את ההחלטה מתוך מחשבה שבתום העונה הנוכחית הוא יהיה שחקן חופשי ואז יוכל להרוויח יותר כסף מהצעה עתידית של הצהובים (אם תבוא) מבלי שהם יצטרכו לשלם פיצוי למכבי חיפה.
אבל אם סורקין לא יצליח לשחזר את העונה הטובה ואף להתעלות עליה, הוא עוד עלול להצטער על ההחלטה לסרב לאלופה. בינתיים, הוא מקבל בחיפה עונה אולי חד פעמית לצידו של דונטה סמית׳, ובקבוצה מצפים שסמית׳ יתרום לסורקין משמעותית בכל הנוגע לקשיחות ואופי. כולם יודעים שהעונה שאחרי עונת הפריצה היא העונה הכי קשה לשחקן, וסורקין יצטרך להוכיח שהוא לא שחקן של עונה חד פעמית.
בן קרטר: ייתן עונה משוגעת?
קרטר ג׳וניור הוא ההיפך הגמור מאבא מייק, ״המשוגע״. בחור רגוע, שקט, ילד טוב אילת. כשהגיע לראשונה לארץ, להפועל ירושלים, היה נדמה שמדובר בעוד מתאזרח שבא להעביר כאן את זמנו בנעימים, בעיקר מכיוון שקריירת הקולג׳ שלו, שכללה מעבר בין 3 מכללות שונות, לא ממש רמזה שמדובר בכישרון ענק.
פציעה קשה שהשביתה למשך כל עונת 18/19 הובילה אותו להפועל עפולה מהלאומית, ושם הוא סוף סוף הראה למה הוא מסוגל, עם 13.3 נק׳ ו-7.8 ריב׳ למשחק ובעיקר יציבות לאורך כל העונה. עכשיו הוא מקבל את הצ׳אנס בהפועל אילת, ואם לשפוט ממשחקי ההכנה והבלקנית, קרטר עומד על סף עונת פריצה. בעבר אמר שהוא שואף לחזור לירושלים כשחקן בכיר, העונה יש לו צ׳אנס לגרום לזה לקרות.
גייב לוין: הבטחה שסוף סוף תתממש?
מהרגע שגייב לוין הגיע לישראל, מכבי ת״א עוקבת אחריו. אחרי שסיים את קריירת המכללות בלונג ביץ׳ עם מספרים יפים מאוד (18.5 נק׳ ו-7 ריב׳ בשנת הסניור), בני הרצליה חטפה את הכישרון וכבר במשחקים הראשונים היה אפשר לראות על מה הבאזז: האתלטיות יוצאת הדופן, היכולת לחצות את המגרש בכדרור כאילו שהוא גארד מנוסה, חוכמת המשחק, הכל שם. אם תרצו, טיישון תומאס בגרסה היהודית. אבל כמו לא מעט שחקנים, הפציעות עצרו את לוין.
בתחילת עונת 18/19 הוא קרע את הרצועה באגודל והושבת לכחודשיים, ומאז הוא סבל מעוד סדרה של פציעות שמנעו ממנו לפרוץ ומאז שהגיע לישראל ב-2018, הוא שותף ב-15 משחקים בלבד במסגרת ליגת העל והליגה הלאומית. כשהוא כן שיחק, הוא נתן תצוגות לא רעות בכלל כמו 16 נק׳ ב-80% מהשדה נגד הפועל חולון בספטמבר 18׳, 23 נקודות נגד הפועל ירושלים במארס 2019, וממוצע של 25 נק׳ ו-7 ריב׳ בשלושת המשחקים שבהם שיחק ב-2019. אם לוין יצליח להישאר בריא העונה, הרצליה צפויה ליהנות מעונה טובה, ואולי המעקב של הצהובים יישא פרי.
