אנשי הכדורסל הישראלי בכלל ומכבי ת"א בפרט קיבלו בתדהמה את החדשות, לפיהן אגדת העבר תנחום כהן-מינץ הלך לעולמו בגיל 75. והם אמרו רק דברים טובים על סנטר הצהובים בשנות ה-60 וה-70, שנחשב לאחד הכדורסלנים הגדולים שהיו בישראל.
שמעון מזרחי, הבעלים של מכבי אז והיום, סיפר: "הכינוי שלו "הגבוה", הביע הכל. הוא היה משכמו ומעלה לא רק בגובה שלו, אלא גם ברוח, בנשמה ובחוכמה שלו. היה מאנשי הצוות שתיכננו את טנק המרכבה יחד עם טליק. אני עוד זוכר את הסיפורים שההורים שלו שיחקו טניס במגרש מכבי הישן. הוא היה בא איתם ויהושע רוזין ראה אותו ואת הגובה שלו ורוזין הביא אותו מהטניס לכדורסל. הוא היה שחקן הציר הראשון בכדורסל הישראלי, גם במכבי וגם בנבחרת ישראל וזו אבידה גדולה. יהי זכרו ברוך".
שמלוק מחרובסקי, שהיה מנהל מכבי כשכהן-מינץ הגיע למועדון, תיאר אותו: "הגבוה, כל מילה שאגיד תישמע לא טוב. האיש צריך לקבל רק סופרלטיבים. הוא לא נתן בחיים שלו שיגידו עליו מילה טובה, כל פעם הוא לא נתן, ובאמת לא דיברו עליו. האיש הזה הוא אלמוני".
שמלוק המשיך: "זו הייתה התקופה הכי יפה בכדורסל הישראלי. האיש היה בנבחרת אירופה כשעוד לא ידעו באירופה מה זה. מאז ששמעתי על כך שהוא נפטר, אני לא חוזר לעצמי. הוא היה תרתי משמע גבוה. בנבחרת, בטכניון, כמרצה, בכל מה שנגע. הוא היה כוכב. היום הכוכב הלך, זו אבידה גדולה בשבילי כחבר, ושחקן שלגמרי לא הוערך כפי שהיה צריך וחבל".
שמלוק מספר על הדרך בא הגיע כהן-מינץ לכדורסל: "אימו אדית לא כ"כ רצתה שהוא ילך לכדורסל כי היא אהבה טניס כ"כ, והוא הגיע ממשפחה של טניסאים. אנשים לא יודעים אבל האיש היה גאון. אלוף משנה במילואים, והיה עם טליק בפרוייקט טנק המרכבה. מגיע לאיש קרדיט על הספורט ועל הצבא ועל הכל. היו לי מלחמות איתו, רציתי שיקבל קרדיט אבל הוא לא רצה אז כיבדתי אותו. אני חושב שאיגוד הכדורסל חייב לעשות לזכרו משהו גדול. היה כ"כ הרבה שנים בנבחרת הכדורסל".
דוד פריש, כיום חבר הנהלת איגוד הכדורסל היה במכבי ת"א כשכהן-מינץ הגיע: "הוא הגיע אלינו למכבי מהטניס ואנחנו עזרנו לו להשתלב בכדורסל. הוא היה הכי גבוה מכולם, והיה שחקן נהדר. הוא היה בחור שקט ומאוד מופנם, צנוע, בן אדם טוב. כשהוא הגיע למכבי אני כבר הייתי שם, הוא היה צעיר מאיתנו ולקחנו אותו תחת חסותנו. הוא ואשתו דפנה היו זוג משמיים, הילדים שלהם נהדרים והמשפחה שלו פשוט נהדרת, אצילה. יהושע רוזין היה צריך ללמד אותו כדורסל מהשלב הראשון. הוא עבד בהתמדה רבה, היה גבוה מכולנו ויחד עם שניאור הם היו צוות נהדר של שני פיבוטים. הוא היה נהדר גם בנבחרת, שחקן שקט, בחור נהדר, משכמו ומעלה, ומהנדס שעבד בפרויקט המרכבה. היינו בקשר במרבית השנים. יהי זכרו ברוך".
גם לימור לבנת ספדה: "אוהדי הכדורסל והספורט הישראלי אבלים היום ומרכינים ראש על לכתו של אחת מאגדות הכדורסל הגדולות במדינה. תני היה מעמוד התווך של מכבי ת"א ונבחרת ישראל במשך שנים ובלט בתרומתו האדירה להישגיהן. מבלד כשרונו, ה"גבוה" היה מוכר בשל אופיו המיוחד, צניעותו ותרומתו הרבה למערכת הבטחון בישראל. אני מוסרת את תנחומיי למשפחתו. יהיה זכרו ברוך".
ממכבי נמסרה ההודעה הבאה: "מועדון הכדורסל מכבי תל אביב מרכין את ראשו ומוריד את דגלו על לכתו של תנחום כהן-מינץ, מגדולי השחקנים והאנשים של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכל הזמנים. תני היה מעמודי התווך ומאבני היסוד של המועדון עוד מהימים בהם שיחקה הקבוצה במגרשה הישן ברחוב המכבי בצמוד למגרשי הטניס, שם נהגו הוריו לשחק, ויהושע רוזין שהבחין בגובהו הנדיר שיכנע אותו לעזוב את הטניס לטובת הכדורסל. תני, שכונה "הגבוה", היה איש בעל תכונות נדירות, חוכמה וידע שאף התבטאו בתרומתו למערכת הביטחונית בישראל. המועדון שולח את תנחומיו הכנים לרעייתו דפנה, לילדיו ולכל בני המשפחות כהן מינץ ורבינוביץ'".
גם באיגוד הכדורסל הגיבו לחדשות העצובות: "איגוד הכדורסל משתתף בצערה של משפחת כהן-מינץ, הרעייה דפנה והילדים בהם אורי, בעצמו שחקן נבחרת ישראל בעבר, על לכתו בטרם עת של תנחום (תני) כהן-מינץ, שחקן העבר הגדול של נבחרת ישראל ומכבי ת"א. כהן מינץ נחשב לסנטר הראשון של נבחרת ישראל, הסנטר המיתולוגי שלה ואף זכה איתה במדליית הכסף במשחקי אסיה בבנגקוק 1966 והופיע בחמישייה הראשונה של נבחרת אירופה והיה הישראלי הראשון שזכה לכבוד זה. תני היה סמל ומופת לספורטאי מקצוען מצד אחד, אבל צנוע ושקול מצד שני. מעולם לא התנהג ככוכב כדורסל ותמיד שידר נינוחות, אורח רוח וצניעות. איגוד הכדורסל יידע להוקיר את זכרו של תני ומרכין את ראשו".
