(אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
סיפור לא אמיתי: מעשה בדוכן פלאפל שהוקם בתחילת שנות ה60, לכאורה, דוכן, אבל לבעלים היה ראש עסקי, מהר מאוד הדוכן הפך לרשת, אחרי זה לרשת מצליחה, עד סוף שנות ה-70 זה כבר היה הפלאפל של המדינה, המיקומים הכי טובים, המותג הכי חזק, כל הספקים רצו לעבוד איתו, זו היתה רשת מאוד חזקה, קנתה הכי בזול ומכרה הכי ביוקר, כל ילד במדינה ידע, רשת הפלאפל הזו היא בלתי מנוצחת.

כל מי שניסה להתחרות איתה נכשל, ברח לחומוס או לפיצה, אבל פלאפל, הייתה רק רשת אחת. השנים חלפו, המותג קצת נחלש אבל העוצמה רק גדלה, מתחרים ניסו להילחם בזה, לקחת קצת נתח שוק, אבל כשלו, אנשים שבאו עם תכניות סדורות, לא הצליחו להתמודד.

המותג היה גדול מדי, הראשוניות עבדה לטובתו והמיקומים מעולים. יום אחד החליט מישהו שהוא בא להתחרות באמת, שורה של יועצים הרכיבו לו תכנית מסודרת אבל הוא החליט לעשות את זה - אחרת.

להיכנס בסערה, להתמודד על כל מיקום בכל הכוח, להביא תפישת איכות אחרת, מחירים טובים, יועצים מעולים ולהציב מטרות מטורפות, אנשים אמרו לו שהוא צריך להיות יותר זהיר, שהוא מסכן הרבה משאבים מהר מדי, שהרשת הזו שנבנתה במשך עשרות שנים היא חזקה מדי. אבל הוא לא הקשיב ויש שיגידו שהוא משנה את שוק הפלאפל בישראל.

...
אין סיפור כזה, אבל אם נחליף את כדור הפלאפל בכדור סל - נמצא את המטאפורה. עופר ינאי לא מוכן לקחת נתח שוק קטן משוק פלאפל גדול, הוא רוצה להתחרות, גם כשהמתחרה גדול וחזק ומושרש. בשביל זה צריך לעשות את זה אחרת.

בשביל זה צריך משאבים גדולים, אבל בעיקר תפישה שתחרות בענק חייבת להיות בעלים של ענקים. האם הפועל סל תצליח לעמוד בכל המטרות שהוא שם לה - לא יודע, זה מאוד מאוד קשה. האם הפועל סל היא גרסה יחידה של תחרות בענק, לא, ברור שיש עוד דרכים, אבל כדי לקחת נתח שוק ממתחרה כזה חזק צריך להיות מוכן להתמודד עם מי שאתה רוצה להיות בעתיד כבר היום.

עופר ינאי שינה כבר את השוק, אולי זה גם ייגמר בתארים כבר השנה, אולי לא. אבל יש פה מתחרה, יש פה שוק שעובר זעזוע, יש פה מוכנות לעשות את זה אחרת, וכנראה שבעולם העסקי זה מוערך יותר מהעולם הספורטיבי.

הכותב הינו אוהד הפועל ת"א