ההחתמה של ג'ארל מרטין סגרה באופן כמעט סופי את הסגל של מכבי תל אביב. שמונה זרים חדשים לגמרי הגיעו, רפי מנקו וגיא פניני חיזקו את הסגל הישראלי - וכל הפאזל הזה נבנה תחת המאמן החדש עודד קטש. איך כל זה יתחבר עוד מוקדם להעריך - אבל מה שבטוח זה שאפשר לראות קו מחבר מאוד ברור בבניית הקאדר ביד אליהו.
יש לציין כי קודם כל, מכבי ת"א לא החתימה אף שחקן עד שהגיע קטש - שבחר ואישר את כל השחקנים שיתאימו לפילוסופיית הכדורסל שלו. כלומר - גארדים שיודעים לשחק פיק אנד רול ויכולים לשחק בעמדות 1 ו-2. שחקנים שיודעים לרוץ ומתאימים לקצבים שקטש אוהב ומחפש.
בונים, ומהר
אחת השאלות המרכזיות שעלו בנוגע להלחמת הסגל החדש היא איך הכל קרה כל כך מהר מהרגע שבו הצטרף קטש. התשובה היא פשוטה: למכבי ת"א כמועדון יש "בנק" של שחקנים זרים שיכולים להתאים לה, אותם היא בוחנת בכל עונה מחדש. לאחר שקטש ובלאט הגיעו, הרשימה צומצמה לטובת אלו שמתאימים למאמן החדש.
את פויתרס, לצורך העניין, מכבי ת"א ראיינה לפני חמש שנים, אחרי שיצא מהקולג'; היליארד היה קרוב לחתימה לפני שבחר בצסק"א מוסקבה בקיץ 2019; בראון הוא רכז שנמצא גבוה ברשימות של אנשי מכבי כבר מספר שנים; ניבו היה מועמד אחרי העונה המצוינת בהפועל אילת; גם מול קולסון התקיימו מגעים בקיץ הקודם, בעוד שמרטין הוא שחקן שאנשי מכבי עוקבים אחריו עוד מהעונות ב-NBA ובאוסטרליה.
השמות הללו היו חלק מרשימה של עשרות שחקנים שנמצאים על הרדאר של הצהובים כבר שנים, וברגע שקטש הגיע - הם נבחרו בקפידה כדי שיתאימו, כאמור, בצורה הטובה ביותר לסגנון הכדורסל של המאמן החדש.
במכבי ת"א יצאו מרוצים מהקיץ הזה לאור העובדה שהם הצליחו את ידיהם על שחקנים שהיו מאוד מבוקשים בשוק, לא כאלו שהגיעו למכבי כסוג של פשרה או ברירת מחדל. לבולדווין היו מספר הצעות, את בראון רצו מספר קבוצות וגם פויתרס וניבו היו שחקנים שהרבה מועדונים היו מעוניינים לראות אצלם.
קבוצה שונה מאוד
מכבי ת"א וקטש קיבלו בקיץ כמה החלטות משמעותיות בנוגע למבנה הסגל, ועושה רושם שהשינוי הגדול בהשוואה לשנים האחרונות הוא בקו האחורי. אחרי עידן סקוטי ווילבקין, הצהובים הלכו על פורמט שונה עם שני גארדים בכירים, שיכולים לשחק בעמדות 1 ו-2, מתוך מחשבה שלפחות אחד מהם יהיה רכז אמיתי, מנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר של היורוליג.
לא מעט שמות היו על הפרק, כמו ניק קלאת'ס ופביאן קוזר, אבל במכבי הבינו שהיווני יבקש כשני מיליון יורו בעונה, בעוד שהצרפתי המצוין של ריאל מדריד לא משוחרר. לכן, מכבי הלכה על שניים מהגארדים המובילים שהיו בשוק ושמה גם את מירב כסף עליהם: בראון ובולדווין ירוויחו כמיליון דולר בעונה ויהיה המשתכרים הבכירים בסגל. ברגע שהאפשרות להחתים את שניהם היתה על השולחן, מכבי ת"א פעלה בזריזות והצליחה לסגור את המשאים ומתנים מהר.
גם הקו הקדמי נבנה בדיוק כמו שקטש אוהב. סנטרים "כבדים" יותר, סטייל אנטה ז'יז'יץ', פחות מתאימים לסגנון הכדורסל שלו, ולכן הוחתמו שני סנטרים - אמנם לא גבוהים במיוחד - אבל אתלטים שיודעים לסיים היטב בצבע ונחשבים גם לשחקני הגנה טובים.
פויתרס וניבו אכן מתאימים לכדורסל של קטש, אבל נחשבים לשחקנים בלי קליעה, לכן אחת התכונות המרכזיות לשחקן בעמדה מספר 4 היתה יכולת הקליעה מחוץ לקשת. אחד המועמדים הראשונים לאיוש העמדה הזו היה אקס גלבוע/גליל, קרי בלאקשיר, אבל לאחר שהאופציה הזו נפלה, מכבי הלכה על ג'ארל מרטין - שאכן עונה על הצרכים הללו עם 38.5% מחוץ לקשת בעונה שעברה, פלוס העובדה שהוא מביא גדול (2.08 מ') ואתלטיות.
בשורה התחתונה, מכבי תל אביב נבנתה מאפס בטווח זמן של שבועיים, ונראה שהכיוון של הקבוצה הזו ברור: יותר ניסיון, פחות הימורים, הרבה אתלטיות ודגש על קו אחורי איכותי. עכשיו האתגר של קטש יהיה להפוך את החבורה הזו לקבוצה שגדולה מסך חלקיה. לפחות בשלב הזה של הקיץ, זה נראה די מבטיח.
