לרגעים נראה היה שירושלים, כמו ירושלים, בועטת בדלי ומאבדת את הביתיות. מחצית ראשונה חד צדדית לפתע הפכה ל"דרמה", הדברים שעבדו כל כך טוב לקטש פתאום נראו מורכבים ונס ציונה - אותה נס ציונה מבולבלת שהציגה שלב בתים רע - נראתה כמו הקבוצה השמחה של השנים האחרונות. אבל ירושלים של העונה מכוונת מטרה, והפעם, המטרה הושגה: הקבוצה מהבירה הביסה 79:104 את הכתומים ופתחה את הפלייאוף ברגל ימין.
ברשותכם, נתחיל מההתחלה. שתי הקבוצות הגיעו לפלייאוף במומנטום הפוך לחלוטין - ולא רק בתקופה האחרונה, אלא גם בדפי ההיסטוריה. ירושלים, שהספיקה להתאושש מההפסד הכואב בקלאסיקו על חשבונה של חולון, סופרת כבר שבעה סדרות רבע גמר מוצלחות ברציפות. נס ציונה, לעומתה, לא נחלה הצלחה גדולה בסדרות הפלייאוף עד כה - וגם אחרי המשחק הערב, היא תמשיך לחפש ניצחון חוץ ראשון בשלבי ההכרעה. אם לא די בכך, הכתומים, שהתחדשו בכמה וכמה שחקנים בזמן פגרת הקורונה, רשמו עד כה יותר חיכוחים מניצחונות וזה היה ניכר גם הפעם.
וכך, יצא לו לדרך ה"מאני טיים" של העונה. הפתיחה הייתה הפכפכה ושתי הקבוצות נראו די מבולבלות, אבל הירושלמים היו הראשונים להתעשת. סולימאן בריימו היה בכל מקום, ג'ון הולאנד איפס כוונות - וקטש וחניכיו יצאו לריצת 0:10 מהירה. נס ציונה, תתפלאו, המשיכה להיראות מאוד מפוזרת, ואחוזי הקליעה מהשלוש עד להפסקה (11%) ובמשחק כולו (15%) יעידו על כך. לפי כך, כשהחבורה של נדב זילברשטיין כבר התעוררה, ההפרש היה דו ספרתי.
מקבוצה שנמצאת בסיטואציה שכזאת, בטח אחרי שלב הבתים הקשה שעברה, הייתם מצפים להתפרק - אבל לא כך קרה. זילברשטיין שטף את שחקניו בהפסקה, ולמחצית השנייה יצאה קבוצה אחרת לגמרי. טוב, לפחות לתחילתה. הכתומים, בהובלת רייבונטה רייס, יצאו בטירוף למחצית השנייה ולפני שירושלים הספיקה לסדר הגנות - היתרון נמחק לחלוטין.
עבור קטש, זו הייתה צומת דרכים. החלטה לא נכונה, והמשחק יכול היה ללכת לכיוון נס ציונה ואולי גם הסדרה כולה. אבל ירושלים של העונה, כאמור, היא קבוצה חזקה מנטלית ופתיחת הרבע הרביעי העידה על כך. הירושלמים העלו הילוך בהגנה, נס ציונה "הסתפקה" בסל שדה אחד בשלוש הדקות הראשונות של הרבע - ולפתע, באותה מהירות בה אבד, היתרון צמח שוב לדו ספרתי. החל מרגע זה, הרבע האחרון היה גארבג' טיים אחד גדול וירושלים יצאה מחוייכת בסיום.
