מוצאי שבת, קצת אחרי ההפסד האכזרי בהיכל. הפועל תל אביב עם הראש למטה, עדיין מנסה להבין איך ולמה הדרבי הראשון בסדרת רבע הגמר מול מכבי חמק לה מבין האצבעות. אבל תומר גינת, שהתחנן לשמוע שריקה (שככל הנראה הגיעה לו) במהלך האחרון, הצליח לתעל את הכעס, התסכול והאכזבה, והבטיח למנהל הקבוצה איתי ברגר: "אני לא עוזב את הפועל ת"א עם הפסד ביתי בדרבי".
כנראה שבאמת לא היתה יכולה דרך להיות אחרת, כי לפיגורה כמו גינת הגיע סוף טוב יותר מסוויפ מול היריבה העירונית, טובה ככל שתהיה. נכון, אולי הוא בכל זאת יודח הערב ברבע הגמר ואולי הוא גם ייקח אליפות - אבל הסיפור שלו בהפועל ת"א, המורשת שלו - לא היו יכולים להיגמר בדרך הזו. הקארמה פשוט לא נתנה לזה לקרות. יש אנשים כאלה.
כלומר, אין הרבה אנשים כאלה. בטח לא כמו תומר גינת.
מלך האולם
הרבה לפני שסרט הקפטן בכלל היה אופציה ופאריס מטרופוליטאנס היה בכלל מדע בדיוני, בחור בן 21 בשם תומר גינת הגיע להפועל ת"א. שתי עונות טובות בקריית אתא בליגה הלאומית סידרו לו חוזה ראשון בליגה הבכירה, בקבוצה שאותה אהד מילדות. "כאחד שתמיד אהב את הפועל והתחבר אליה בגיל צעיר, לא חשבתי לחתום במקום אחר", אמר גינת, ובדיעבד, הוכיח כבר ביומו הראשון בהפועל שהוא איש של מילה: "חיפשתי להתקדם ובמקביל למצוא בית חם ומשפחה, ואני בטוח שאשאר בהפועל יותר משלוש שנים".
גינת אולי ראה את הנולד, אבל אף אחד לא חשב שכך זה יתפתח, והקיבוצניק מגשר הזיו יהפוך מנער עם פוטנציאל לכוכב כדורסל בקנה מידה ישראלי. "מעולם לא היה שחקן בהפועל תל אביב, שמגיע לקבוצה בגיל 21 ועוזב אותה אחרי ארבע שנים כמלך האולם", אומר גורם בהפועל. "מה שהכי יפה אצלו, זו העובדה שהוא עוזב את הפועל כשהוא בדיוק אותו בן אדם שהכרנו ביום הראשון, כשהוא בא לחתום על החוזה עם אבא שלו. שום דבר לא שינה אותו, לא הכסף, לא ההצלחה ולא המעמד".
גינת קנה לאט לאט את המקום בהפועל, על הפרקט ומחוצה לו. מבט על המספרים היבשים מראים שיפור מתמיד, מעונה לעונה, בנקודות, בריבאונדים ובאסיסטים. אבל טבעם של מספרים הוא לספר רק חלק מהסיפור: בהפועל מעידים שגינת הוא מאותם שחקנים שנותנים דוגמא רק בעצם ההתנהלות שלהם. מגיע כל יום ראשון לאימונים, מתאמן הכי קשה והכי חזק, לא נותן לפציעות לשבור אותו. בלי מקורבים ובלי שום קיצורי דרך.
"אם היה לנו שקל על כל משחק שהוא היה פצוע, אולי היה לנו כסף להשאיר אותו פה כל חיים", אמרו עליו בהפועל.
קחו את המשחק בבאר שבע בבית התחתון. בסוף האימון המסכם, גינת ספג מכה חזקה בגב, ושכב על הפרקט בערך 40 דקות, בקושי זז. השעות שלאחר מכן כללו טיפולים אינטנסיביים, פיזיותרפיה ומשככי כאבים, אבל בהפועל היו מאוד סקפטיים. גינת נרשם למשחק, אבל במחצית הראשונה הוא קלע שתי נקודות אנמיות, הכאבים השפיעו עליו מאוד. "הוא בקושי זוכר אותה", העידו בהפועל. אבל אחרי ההפסקה, איכשהו, גינת הצליח לשים את הכאבים בצד. זה נגמר ב-16 נקודות ו-81:84 להפועל.
"יש לתומר יתרון מובנה אחד על הרבה שחקנים, הוא אוהב לשחק כדורסל", אומר דני פרנקו, שאימן אותו שתי עונות בהפועל ת"א. "עוד לפני הכשרון שהוא מביא למשחק, יש לו אינסטינקטים, יש לו אש ותשוקה פנימית. הוא זוכר מאיפה הוא מגיע והוא יודע להעריך את זה כל יום. הוא בנה את הדרך שלו למעלה בשער אצבעות ועם המון עבודה".
הכוונה של פרנקו היא שגינת לאו דווקא יועד לגדולות. אם משווים אותו, נניח, לים מדר, אז זה הבדל של שמיים וארץ. גינת לא סומן מגיל צעיר ככזה שיגיע למקום שבו הוא נמצא היום, בגיל 25 בסך הכל, וזה רק מעצים את הדרך המדהימה שעשה. כשהיה בגיל של נבחרת העתודה, הוא יצר קשר בעצמו עם שרון דרוקר, המאמן באותם ימים, וביקש להגיע לאימון ולנסות להותיר רושם טוב. גינת קיבל בסופו של דבר את המקום בסגל, ולמרות שהיה שחקן יחסית שולי, הוא הבין כבר בתחילת הדרך, שהתמדה ואמונה יתשלמו בסוף.
חביב הקהל
מהרגע הראשון, גינת והפועל תל אביב היו סיפור אהבה. הצניעות והעבודה הקשה לצד היכולת והלחימה על הפרקט הפכו אותו לסוג של סמל מהר מהצפוי. "האופי שלו והנחישות שלו זה משהו שתפור על הפועל ת"א", אומר פרנקו. "תומר הוא זה משב רוח מרענן שהמקום הזה היה צריך. הוא תמיד עם רגליים על הקרקע, אבל עם לב ענק, וזה מה שעושה אותו כל כך טוב וכל כך מתאים להפועל".
אחרי העזיבה של רביב לימונד בקיץ, היה ברור שגינת יקבל את סרט הקפטן, אין יותר טבעי מזה. בטח לא תופתעו לשמוע, שבהפועל שבעי רצון גם מהמינוי הזה. "הוא הקפטן המושלם", אמרו בקבוצה. אחד שמצד מקבל יפה את הזרים, אבל צד שני מאוד מנסה להוביל את כולם בדרך שלו - לעבוד קשה, לכבד את המאמן ואת המערכת. הוא אפילו נקלע למספר עימותים באימון, עם לנזל סמית' ג'וניור לדוגמה, כי "חשובה לו הדרך וחשוב לו לדעת שלכולם יש את אותה מטרה". פרנקו מסביר: "לפניו היו מתן נאור ורביב והוא למד משניהם את הטוב בתפקיד, איך צריך להתנהל ואיך לשלב את הדברים לתוך כיוונים שמתאימים לו ברמה האישית".
גינת ביסס את עצמו באופן "רשמי" כאחד הפורוורדים הטובים ביותר בישראל בשנתיים האחרונות, וממשחק למשחק זה הרגיש שהפועל ת"א - עם כל הכבוד - מתחילה להיות קטנה למידותיו. הוא התחיל לקבל מסרים מלא מעט קבוצות, מכבי תל אביב ביניהן. וכאן נכנס, שוב, הלב של תומר גינת.
גינת אמנם מעולם לא התייחס לכך באופן ישיר, אבל הוא ידע שאם יעבור מהפועל למכבי, דוך, זה ירסק לאוהדים את הלב. "אנחנו כל כך אוהבים אותו כי הוא מרגיש כמו אחד משלנו", מסביר צור שדה, אוהד הפועל ת"א. "הוא כמו הדמויות שאנחנו אוהבים להזדהות איתן: הוא אנדרדוג, הוא קיבוצניק, הוא עובד קשה, ופשוט נלחם. הוא בא כל פעם בלי אגו, בלי רעש ופשוט תמיד רוצה. בדיוק כמו שאנחנו רוצים".
כדי להימנע ממצב שבו גינת צריך אפילו להתלבט אם ללכת למכבי, הוא ביקש מסוכנו אבי זילברמן למצוא לו קבוצה באירופה, גם כי רצה להתקדם ולחוות את הכדורסל כפי שטרם חווה. הוא כמעט לקח הצעה ממנרסה הספרדית, עד שהגיעה פאריס והגישה חוזה גבוה ב-30%. גינת חטף אותו בשתי ידיים והצליח להשיג בדיוק את מה שרצה. ואם יום אחד הוא יחזור לישראל, לכל קבוצה שהיא לא הפועל ת"א - זה לפחות לא יהיה במעבר ישיר.
בדרך להיכל התהילה?
חזרה לשלישי בערב, רגעים אחרי הניצחון הגדול על מכבי. בהפועל הכינו טקס פרידה מגינת, לאור העובדה שזה היה המשחק האחרון שלו בדרייב אין. גינת לא ידע ולא רצה לקחת את המיקרופון ולצעוק "יאללה הפועל", כפי שעשה בלא מעט מקרים קודמים בעבר - כי איזה ערך יש לפעולה כזו מול היכל ריק? "הוא אף פעם לא רוצה את הטררם ואת הטקסים, הוא תמיד מתרכז במשחק הבא", אומר פרנקו. "כל דבר שהיה נראה לו שמסיט את תשומת הלב מהמשחק הבא, הוא מעדיף שלא לעשות".
אבל אחרי מספר רגעים, הוקרן קליפ עם רגעיו הגדולים של גינת במדים האדומים. "משפחת הפועל תל אביב רוצה להגיד תודה לפנים היפות של המועדון", אמר בגרון חנוק הכרוז של המועדון, ישי משה, שהקריא את מכתב הפרידה מתומר, אל מול יציעים ריקים ואלפי זוגות עיניים בוכות מהתרגשות בבתים. "לא כך רצינו להיפרד, ויותר מזה, לא כך מגיע לך שניפרד ממך", המשיך הכרוז.
העניין הוא שהמכתב נכתב לפני המשחק, כשאפשרות ההדחה וסיום הקדנציה של גינת היו אפשרות ריאלית מאוד. אחרי הניצחון המרשים במשחק 2, בהפועל יכולים לחלום על ניצחון בסדרת פלייאוף מול מכבי תל אביב, לראשונה בהיסטוריה. גינת לא רצה להיפרד מהפועל עם הפסד בית בדרבי - והוא יכול בסופו של דבר לעזוב אותה כאיש החתום על אחד ההישגים הספורטיביים של המועדון המעוטר הזה, בכל תולדותיו.
פרק הסיום בספר המורשת של גינת בהפועל ת"א נכתב ממש ברגעים אלה. ולמען האמת, על פי מה שנכתב עד עכשיו, מדובר באחד הספרים העבים והמוצלחים של הפועל, בטח ובטח בגילגולה הנוכחי. אבל מבחינת גינת, העסק עדיין לא גמור. יש עוד כמה אותיות קטנות - המשמעותיות מכולן - שעוד צריכות להיכתב. אל תופתעו אם ייכתבו שם מילים שבהפועל לא דיברו עליהן כבר שנים רבות.
