1 במארס 2017 היה ערב מאוד אמוציונלי עבור מלקולם היל. כשהוא נותן עונת סניור מצוינת, ומוביל את מכללת אילינוי לביג 10, היל התייצב עם קבוצתו למשחק קריטי נגד מישיגן סטייט, כשרק ניצחון ישאיר בחיים את הסיכויים של אילינוי להעפיל לטורניר הביג 10. היל הצטיין עם 22 נקודות ב-70:73, ואת הראיון שאחרי המשחק הוא לא ישכח לעולם.
״צילמנו את אמך ביציע, והיא היתה מאוד אמוציונלית. עד כמה זה היה חשוב לך לחוות את הרגע הזה עם המשפחה שלך?״. היל רק שמע את שמה של אמו ופרץ בבכי. ״בנאדם, זה חשוב לי כל כך״, אמר, ״במשך כל ארבע השנים בקולג׳ היא עשתה עבורי כל כך הרבה. המשפחה שלי היתה שם בשבילי מהיום הראשון, ותמיכת האוהדים היתה מדהימה. אני פשוט כל כך גאה ומאוד מעריך את האהבה והתמיכה שאומת אילינוי הראתה לי. לא הייתי עושה את זה ללא משפחתי, החברים והמאמנים״.
הקריירה היתה בסכנה
מעל הכל, מלקולם היל הוא בעיקר שחקן של רגש. הציוצים בטוויטר והפוסטים באינסטגרם מלמדים על בחור צעיר, בן 24 בלבד, שמתבטא וחושב בצורה בוגרת יותר מרוב חבריו לענף, בטח בגיל הזה. אולי זה קשור למה שעבר עליו כשהיה בן 16 והיה צריך להתמודד עם בעיה רפואית מדאיגה שסיכנה את חייו: קריש דם שנגרם ככל הנראה מפעילות מאומצת גרם ליד ימין שלו להתנפח ולהכחיל. היל בקושי יכול היה לזוז ואובחן כסובל מתסמונת מוצא בית החזה ובה מופעל לחץ על כלי הדם שבין הצוואר התחתון לבית השחי. הוא נכנס לניתוח דחוף כדי לטפל בכלי הדם הבעייתי ורק כמה חודשים ארוכים לאחר מכן החלים לגמרי. הוא חזר למגרש לשנה האחרונה שלו בתיכון ולמעשה מעולם לא יצא ממנו. באותם ימים הוא גם החליט לקעקע על הכתף שנפגעה חמסה ענקית.
בחזרה אחורה, היל נולד בסנט לואיס, אבל עבר לאילינוי כבר בגיל 4, וחלם לשחק במכללה היוקרתית שייצרה שחקנים כמו דרון וויליאמס, קנדל גיל, ניק אנדרסון ורבים אחרים. היל הצטרף לרשימה המכובדת של בוגרי המכללה, כשסיים את דרכו באילינוי כשהוא ממוקם במקום השלישי של קלעי המכללה בכל הזמנים, וחלף על פני אקס מכבי ת״א די בראון.
למרות שנתיים אחרונות מצוינות באילינוי, היל לא נבחר בדראפט 2017 והחל את הקריירה מעבר לים. התחנה הראשונה היתה הליגה הפיליפינית, אבל שבעה משחקים שבהם קלע 26 נק׳ בממוצע הספיקו לו כדי להבין שהוא צריך להתחרות ברמה גבוהה יותר, מה שהביא אותו לטלקום בון הגרמנית. אחרי עונת התאקלמות לא קלה, שבה קלע רק 8.6 נק׳ והפגין יכולת קליעה לא יציבה, עבר ללודוויגסבורג ושם קפץ לממוצעים דו ספרתיים. יחד עם זאת, מדובר ב-12 משחקים בלבד מכיוון שבאותה עונה היל קרע את הרצועה הצולבת בברך והיה מושבת לתקופה ארוכה.
מתחת לרדאר של היורוליג
למזלו, ההחלמה עברה בצורה חלקה והפציעה לא חזרה בשנית, והפריצה הגדולה באמת הגיעה בעונה החולפת. היל עבר לאסטנה מקזחסטן, והשאיר חותמת חזקה במיוחד בליגת ה-VTB כשסיים כסגן מלך הסלים עם 20.2 נקודות למשחק, שני רק לאלכסיי שבד. שימו לב לתפוקה של היל במשחקים נגד קבוצות הגדולות בליגה: 17 נקודות נגד קאזאן, 24 נגד קובאן, 15 נגד זניט, 24 נגד חימקי והמשחק הטוב ביותר שלו, נגד צסק״א, עם 28 נקודות ב-27 דקות.
היל מגיע לירושלים כשהוא מועמד בכיר להיות גניבת השנה באירופה. לא ברור איך השם שלו עבר מתחת לרדאר של קבוצות היורוליג, או קבוצות בולטות ממסגרות אחרות. על פי דיווחים, פנאתינייקוס גיששה אצל הפורוורד הצעיר אבל שום דבר לא הבשיל לכדי חוזה. ירושלים ננעלה עליו כבר לפני כעשרה ימים, ובתום מו"מ לא ארוך במיוחד יצא עשן לבן. יחד עם זאת, הפועל ירושלים גם לקחה פה סיכון לא קטן: להיל סעיף שמאפשר לו להשתחרר מהחוזה עד סוף חודש אוקטובר - לקבוצת יורוליג או NBA, תמורת פיצוי כספי.
אז מה ירושלים מקבלת? קודם כל לא בטוח שהיל של לפני פגרת הקורונה יהיה דומה לנוכחי. הוא ניצל את הזמן הפנוי כדי לעבור לדיאטה צמחונית והשיל כ-13 ק"ג ממשקלו. "דחפתי את עצמי למצב שלא היה לי נוח כי רק ככה אפשר להתקדם, ועל הדרך הורדתי 13 ק"ג", סיפר, "אני מרגיש שאני שחקן שונה לגמרי בגלל שהשתניתי מחוץ למגרש וזה זולג למגרש. זה לא משהו שאני יכול להסביר, פשוט צריך להיות לידי. החברים והמשפחה שלי יכולים להגיד לכם שהשתניתי".
מעבר לכך, מדובר בקלעי מצוין שבשנתיים האחרונות קלע כ-40% מחוץ לקשת בגרמניה וב-VTB. הוא יכול לייצר נקודות בקצב מסחרר, כמעט בכל צורה: קליעה מכדרור, חדירות, משחק עם הגב לסל, וגם משחק ההגנה שלו זכה לשבחים בתקופתו בקולג׳. עם זאת, לא מדובר באתלט גדול, דבר שעלול להקשות עליו מול פורוורדים מהירים ו״קפיציים״, אך פלג הגוף העליון שלו חזק ומאפשר לו לשמור על יריבים חזקים ממנו.
