נתחיל מהסוף. דראגן בנדר במכבי? חלום של פרשנים. הנה, אפשר לאוורר מחדש את כל הקלישאות בקרואטית. ולרענן מחדש את הקרואטית המדוברת שלי, למרות שחרף מאמציי הכבירים, ועל כך אני שב ומתנצל בפני החברים ניקולה ווייצ'י'ץ', אנטה ז'יז'יץ' ודראגן בנדר, Žao mi je, ne govorim hrvatski – .
דראגן בנדר היה אחד מעוגני הביקורות שהוטחו כלפי ווייצ'י'ץ' בידי אוהדים ומלהגים מרושעים. ולא בגלל שהרעיון לייבא לכאן שחקנים צעירים ומוכשרים כמו בנדר וז'יז'יץ' בזמנו היה רעיון רע. ההיפך – זה היה רעיון נהדר. אלא שהאופן האלים משהו שבו כפתה טים בנדר בכלל ו-ווייצי'ץ' בפרט את כל נושא שילובו של העלם במדי הקבוצה הבוגרת על המאמן גיא גודס, הגם שלא היה לו מקום על המגרש בעת ההיא, ובמנותק מהנזק המקצועי הישיר החמור והמיידי שגרם לקבוצה ד'אז, נטעה בקרב מי מהאנשים את התחושה שפרויקט בנדר חשוב לכמה מנהלים יותר מהצלחת הקבוצה.
ופרויקט בנדר הצליח בגדול, שהרי הוא נבחר רביעי בדראפט ה-NBA. ומכבי תל אביב קיבלה עליו לא מעט כסף. אבל הקבוצה? הקבוצה התרסקה. לא רק בגללו, אבל גם בגללו. ולא בגלל שזו הייתה הטעות היחידה של ווייצ'יץ', אלא מפני שזו הייתה עוד טעות שהשתלבה בים הטעויות שמסביב.
נו, אז הנה עכשיו שבו בנים לגבולם ולגבולנו. מיד נתחיל בניתוח ארוך ומעמיק ביחס לזכויותיו וחובותיו של האיש. שניה לפני, כדאי להזכיר כאן כמה שלוש נקודות שאמורות להיות בבסיס כל דיון בנדר:
1. השם בנדר אמנם חג סביבנו, כך נדמה, עוד מימי המגפה הקודמת, אבל מדובר בשחקן שטרם מלאו לו 23. כלומר, בטח ובטח במושגים של איש גבה קומה, הרי שאמנם לא מדובר בילד, אבל עדיין בשחקן (ממש) צעיר. אז נכון שהקדנציה האמריקאית של הענק הקרואטי, נכון לעכשיו, היא לא פחות מקטסטרופה. ועדיין, רצוי לזכור, שהקריירה של האיש אמורה להיות רק בראשיתה.
2. בקדנציה הקודמת של בנדר בצהוב ובכחול, דיון שלם נסב סביבו ביחס לעמדה שבה הוא משחק. היו כאלה בסביבתו שחשבו שהוא חייב לשחק בעמדה מספר 3. אחרים התעקשו שגודס חייב לשלב אותו בעמדה 4. וההיפך. ויתכן בהחלט שיש כאלו שחושבים כיום שמכבי החתימה לה את אותו הפורוורד שטייל ביד אליהו הישן לפני מספר עונות. וזה, חברים וחברות, רחוק מלהיות מדויק. דראגן בנדר מודל 2020, לפחות מנקודת המבט של ה-NBA, הוא כבר מזמן לא 3-4. בנדר 4-5, עם נטיה יותר לכיוון עמדת הסנטר.
3. על פי פרסומים זרים ומקומיים, החוזה של בנדר במדי האלופה הוא לשלושה חודשים בלבד, בחסות החלון שנפער בלוח הזמנים של הליגה הטובה בעולם. במסגרת הטור נתייחס גם לנקודה הזאת, אך עוד לפני, רצוי לתהות בצער – נוכח מצב העטלפים המנוולים מסין – כמה משחקים בכלל ישחק בנדר במכבי בשלושת החודשים הללו, בטח בכל הקשור למשחקי יורוליג. כי כמה משחקי יורוליג בכלל יהיו כאן או בכלל, לפני שיסגרו אותנו שוב?
אל תמהרו לנופף בגרזנים
מצטער לאכזב את מי שחיכך ידיו בהנאה וציפה כאן לטור שהוא כל כולו שחיטה. דראגן בנדר רחוק מלהיות נגר כדורסל. כן כן, עוד מעט נדבר על כל מה שרע בו ועל כמה שהוא התרסק ונכשל ב-NBA, אבל זה עדיין לא אומר שהאיש לא יודע לשחק. ולא, לא רק בגלל הפוטנציאל ההוא מאז, שגרם לפיניקס לעשות את הטעות החמורה ולבחור בו במקום הרביעי, אלא בזכות סימנים חיוביים מסוימים בהם ניתן היה להבחין – ובמיוחד בקדנציה הקצרה של בנדר במדי גולדן סטייט.
וגם בזכות ההבנה שלשחקנים גבוהים, כמאמר הקלישאה, לוקח לעיתים מעט יותר זמן להתפתח. בטח ובטח כאשר הם עוברים שינוי גופני משמעותי כפי שעבר בנדר, שמהרגע שדרך על האדמה של הדוד סם הוסיף על עצמו כמות מאוד מכובדת של משקל ושרירים.
כי יש לא מעט דברים טובים שבנדר יודע לעשות. במיוחד בהתקפה. במקום שנרחיב, הבה ונדגימה באמצעות שלושה קטעים מאותו משחק מהרבעון הראשון של שנת 2020, בו פגשה גולדן סטייט (הנוראית, כן?) את הקליפרס. כשבקטעים אלו בנדר מראה את מידת הגיוון ההתקפי שלו, כל עוד הוא עומד במקומות שנוחים לו. כלומר, עם הפנים לסל. כלומר, כשהוא מחוץ לקשת שלוש הנקודות.
אז הנה, בקטע הראשון, נשמר בנדר בהתחלה על ידי מוריס סניור, כאשר היסוס הגנתי וסימוני ידיים סתמיים של זובאץ', עוד חבר קרואטי, מותירים את בנדר פנוי מבחוץ. ובתשעת המשחקים שלו במדי גולדן סטייט, דייק בנדר ב -32% מהטריצות שהטיל. במילווקי, אגב, הוא קלע ב 44% לשלוש (בשבעה משחקים).
והנה, כאשר אותו הזובאץ' עוזר מול חדירה לטבעת של לי, שמאפשרת לבנדר לקבל את הכדור באזור הנוחות שלו – הוא יודע להעניש את העזרה מהצד החזק של פטריק בברלי, בדרך לאסיסט ושלשה. כי גם למסור, ולו תאורטית, האיש מסוגל.
והנה, כשהוא שוב עם הפנים לסל ומחוץ לקשת שלוש הנקודות, לאחר מהלך פיק-אנד-רול שהריץ ביחד עם וויגינס, בנדר מראה שהוא יודע להוריד את הכדור, ימינה, להוסיף עוד כדרור אחד ולסיים יפה. בימין. נחמד, לא?
היה פעם סמול פורוורד. עכשיו סנטר?
רגע רגע רגע רגע. אז אם מיטב המהלכים של בנדר הם עם הפנים לסל, אז על איזו עמדה אנחנו מדברים כאן? דראגן בנדר סיכם הרי במכבי תל אביב, על פי פרסומים זרים, כשהוא אמור לנחות על המשבצת של קווינסי אייסי. שאמנם שיחק מעט בעמדה מספר 5, ובשלבים מוקדמים של העונה אפילו נוסה קצת בעמדה מספר 3, אבל הנישה המרכזית שלו הייתה עמדת הפאוור פורוורד.
ובנדר? ובכן, במקום להסביר את העמדה, אולי פשוט נדגים אותה. זוכרים אחד אנטה ז'יז'יץ', זה ששיחק כסנטר בקליבלנד? זה שיהיה אחד משני הסנטרים של ספרופולוס בעונה הקרובה? נו, אז השחקן שהתייצב מולו, בקבוצות בהן שיחק בנדר, היה בד"כ, אה, בנדר.
למשל כאן, כשהקרואטי המבוגר מבין השניים תופס מיקום על בנדר בפנים לאחר מהלך פיק-אנד-רול, ומסיים בשתי נקודות בצבע.
או כאן, כשבנדר מנסה, מעמדה מספר 5, להתמודד (ללא הצלחה) עם עוד מהלך פיק-אנד-רול של קליבלנד, והפעם של קלארקסון-את-ז'יז'יץ'.
ולא שבדקות שלו בעמדה מספר 5 מהווה בנדר משום עוגן התקפי של גב לסל. היתרון היחסי של בנדר היה שם, ואמור להיות גם כאן, ביכולות שלו – עם הפנים לסל - אל מול שחקנים איטיים ממנו. כמו למשל אנטה ז'יז'יץ'. כי אם בנדר לא מצליח לשמור הגנתית (שוב) את הפיק-אנד-רול של הקאבס, והפעם של סקסטון-את-ז'יז'יץ', זה לא מונע ממנו להיות זריז והחלטי יותר מאשר חברו לבלקן בצד השני. ואפילו כשהוא הולך שמאלה.
אבל במכבי, כאמור, בנדר מיועד ל-4. גם בגלל שאפשר, וגם בגלל שכרגע אין יותר מדי חלופות אחרות לעמדה הזאת. ומכבי תל אביב, ביחד עם בנדר, תוכל לייצר חתיכת קו קדמי מפלצתי, בכל הנוגע לגודל שהיא תשים על המגרש. כשיש לך 4 כמו בנדר, על 215-216 סנטימטריו, לצידו של ז'יז'יץ', שנעצר על 2.08 בלבד, זה כבר סייז שהכדורסל כמעט ולא מכיר. בטח ובטח כשישחק לצידם אנג'לו קאלויארו בעמדה מספר 3.
בוא נשמור
מבחינה התקפית, אפשר לשמר בהרכב של בנדר ב-4 את הריווח ההתקפי שספרופולוס צריך. שהרי בנדר ישחק למעלה, יקפוץ החוצה אחרי פיק-אנד-רולים ויאפשר מספיק ספייס לכולם.
ומבחינה הגנתית? או בלשונו של שם טוב האבי הגאון: עדיין לא מבין, איך, איך שומרים ככה? וואלה איך שומרים ככה?
נזכיר שוב את זהות המוחלף. קווינסי אייסי היה אמון על טיקט האגרסיביות, הכוח והנחישות ההגנתית במכבי תל אביב. מהבחינה הזאת, אסור לצפות לאלמנטים דומים מהמחליף. כי בנדר רחוק מלהזכיר את אייסי מהבחינה הזאת. גם בכל הנוגע ליכולת להרביץ בפנים. גם בכל הנוגע ליכולת ללחוץ את הכדור.
ראינו כבר מקודם שעל ביג גאי'ס שמשחקים עם הגב לסל קשה לבנדר לשמור. ולא שיש המון כאלו באירופה, אבל הנה דוגמא לכמה קשה לרכש החדש ישן לשמור על איש רחב כמו מונטרז הארל. הארל גם מכניס את בנדר עמוק לצבע וגם מקפיץ את האמאמא שלו באוויר, לאחר הטעיה אחת פשוטה, בדרך לסל קל.
וכפי שכבר כתבנו, כל סיפור הצבע מרגיש לבנדר הרבה פחות נוח. גם בהתקפה וגם בהגנה. הנה, כאן למשל, מתקשה בנדר במהלך התקפי של גב לסל מול שאמט הנמוך, וגם נלקח לעוד טיול בצבע מבית היוצר של מונטרז הארל.
סלים קלים, גם אחרי מהלכי פיק-אנד-רול וגם אחרי במצבים של אחד על אחד, קיבל בנדר על הראש לא אחת בקריירה המקצוענית שלו. גם מגארדים זריזים וגם מגבוהים איכותיים.
ואחרי שאמרנו את כל זה, וגם לאחר שהתעלמנו מכל מיני נתוני מדד הגנתיים, שבמקרה של בנדר, תזמון ואיכות הדקות שלו לא בהכרח מספרים את הסיפור, וגם אחרי שהנחנו בצד את ממוצע החסימות הלא ממש קיים שלו, כאן המקום להפתיע ולומר שככלות הכל, יש כאן פוטנציאל הגנתי מסוים.
גם בזכות הגודל, שאמור להיות משמעותי במיוחד ברמת התחרות ביבשת הישנה. וגם בזכות הרצון שבנדר מפגין. רצון שאמור להיות ממונף ומשודרג בחסות היכולת המוכחת של ספרופולוס. המאמן היווני של מכבי הראה כבר שהוא יכול לקחת שחקני הגנה בינוניים עד רעים כמו ווילבקין-את-דורסי ולהפוך אותם לכאלו שמסוגלים לייצר עצירות.
ובנדר? בנדר הראה לפרקים, גם כשנכשל ונזרק מקבוצה לקבוצה, שהוא יכול. שהוא קרוב. שהוא ליד. שהוא רוצה. שכל עוד לא מדובר במאבקים פיזיים מורכבים, הוא מסוגל להחזיק לעיתים מעמד מול שחקנים טובים.
כמו למשל קייל לאורי, שהוא שחקן די טוב בכדורסל.
בוא נרביץ בהתקפה
ובחזרה להתקפה ולמאבקים פיזיים. כאן, בראש ובראשונה, יצטרך בנדר להדגים את קפיצת המדרגה, שתוכל להזניק אותו בחזרה לפנקסים של האנשים מהליגה של אדם סילבר. להראות שהוא מסוגל לייצר אגרסיביות א-לה דני אבדיה. להראות שהוא לא מפחד להתמודד.
כי סביר להניח שהנקודה המסוימת הזאת, אולי יותר מכולן, היא זאת שעצרה בעדו עד כה. ברמת הכלים ההתקפיים, כבר אמרנו והראנו, לבנדר יש כמעט את כל החבילה. כלומר, הוא יודע לעשות הרבה דברים בסדר – למרות שהוא לא יודע לעשות שום דבר ממש טוב. הוא יכול לקלוע, הוא יודע למסור, הוא מסוגל לחדור וכן הלאה.
אבל הם הוא מסוגל מדי פעם גם ללכת לקו העונשין? מספרי העונשין הטובים ביותר בקריירה האמריקאית של בנדר הם 1.2 זריקות למשחק, במשהו כמו 20 דקות בממוצע למשחק. שזה לא הרבה במיוחד. במילווקי, תחנתו האחרונה בליגה ההיא, הצליח לזרוק 0.4 פעמים מהקו, ב-13 דקות תמימות.
אבל האם הוא מסוגל, באופן שיטתי, לסיים מהלכים כאלו?
או כאלו?
נסכם
הקו הקדמי של מכבי תל אביב הולך ומושלם לו לנגד עינינו, כאשר סימני השאלה היחידיים נותרו לגבי אמארה סטודמאייר ועמרי כספי. נכון לעכשיו, מורכבת עמדת הסנטר מז'יז'יץ' והאנטר ועמדה 4 מבנדר וקאלויארו. שזה לא רע, לא רע בכלל. הרבה גודל, כאמור, וגם הרבה נעורים ומוטיבציה. אה, וגם לא מעט הכרות. כי הרי הקרואטים מכירים היטב האחד את השני ואת המערכת הצהובה. וז'יז'יץ' הרי שיחק עם ווילבקין בעבר.
וכן, יש לא מעט סימני שאלה באוויר, לרבות הציוותים האפשריים בפנים. האם סביר לראות את שני הקרואטים ביחד, נוכח הקשיים ההגנתיים, או שמא ליהוק של האנטר את בנדר וז'יז'יץ' את קאלויארו? ובאיזו עמדה בכלל יועדף קאלויארו, שכרגע מרגיש כמו אחד משלושת השחקנים החשובים ביותר בסגל הצהוב החדש.
וכן, יתכן בהחלט שהדחייה בתחילת העונה הבאה של ליגת ה-NBA ואולי גם ביטולה של ליגת המשנה שם, ה-G LEAGUE תביא להצפת השוק – אוטוטו – בהרבה שחקנים מוכנים ומתאימים יותר מדראגן בנדר, אם רק הייתה מואילה מכבי תל אביב להמתין בסבלנות.
ועדיין, בשורה התחתונה, ואולי זאת רוח בית הלל שאמורה לשרות על כולנו נוכח הקשיים האובייקטיביים והבאסה הכללית שמסביב, מכבי תל אביב הצליחה לשמר וקצת לבנות השנה קבוצה לא רעה בכלל. קבוצה שיש בה לא מעט סימני שאלה, כולל סימן שאלה גדול ביותר בשם דראגן בנדר, אבל עדיין קבוצה לא רעה בכלל. וזה לא מובן מאליו.
