כשהוא נושק לגיל 35, רביב לימונד יכול להסתכל אחורה על הקריירה שלו ולהיות מרוצה. הוא שיחק ברמות הכי גבוהות באירופה, רשם מעל 50 הופעות בנבחרת ישראל והפך לסמל בהפועל ת"א. הכל היה יכול להיות מושלם אם גם היה נפרד מהמשחק במועדון האדום, אבל לראשי הקבוצה היו תכניות אחרות. הקיץ, אחרי שש שנים, הוא קיבל הודעה שהוא לא בתכניות ואת 19/20 הוא יתחיל במועדון התשיעי בקריירה שלו, עירוני נס ציונה. בראיון ל"מדברים עם שי האוזמן" (הערב ב-19:30 ב-5SPORT) הוא מדבר בכאב על הפרידה וגם מספר על מועדון שאיבד את הדרך.
"המשחק הראשון שלי בהפועל ת"א היה רדיוס בגן נר נגד הרצליה", הוא מספר על הרגע הבו התאהב, "ניצחנו עם שלשה של יהונתן שולדבראנד ואחרי המשחק הזה אמרתי 'הגעתי הביתה'. היה את ארז, הקהל מטריף אותך. רק תן לי עוד. זה היה להגיע הבייתה. זו הייתה השנה הכי יפה בקריירה שלי. עונה שהכל התחבר מבחינה מקצועית, נפשית, אידיאולוגית".
"הגסיסה של האידיאולוגיה התחילה כשהם פיטרו את ארז והמוות הסופי הושלם עם המוות של אורי (שלף)", חורץ לימונד, "ברגע שאורי נפטר, זה נגמר. לא היה את האדם שהוא מצד אחד מקצועי, שהוא מבין כדורסל, והוא יודע מה הקבוצה צריכה ויודע להדוף את כל המטורפים שמסביב. אף אחד לא יכול להיכנס לנישה הזו. אולי אם היו מחזירים את מתן נאור או שחקן עבר, שמבין מצד אחד את רוח המועדון ומצד שני את הכדורסל. מאז הם לא מינו.... אני חושב שמי שנכנס לתפקיד הזה הוא רמי כהן. עם כל הכבוד אליו, הוא לא יכול לעשות את זה כי הוא לא מבין בכדורסל ומצד שני, הוא יושב עם כל אלה שעושים את הטרפת".
לימונד גם מפנה אצבע מאשימה כלפי אחד נציג הבעלים, ידידיה רפפורט: "הוא הסיבה שארז אדלשטיין לא בהפועל ת"א. אני יודע את זה בוודאות. הוא אמר 'או אני או הוא'. הוא מביא 400 אלף ש"ח בשנה והעדיפו את ה-400 אלף ש"ח האלה מאשר לשמור מאמן שעשה את הקבוצה".
הגארד הוותיק המשיך בכתב האישום: "הפרוייקט מת. זה ברור גם להם. היום הם מוכרים לקהל סיפורים שהם קבוצה הישגית, שהם הולכים על תארים. נניח ששיניתם אידיאולוגיה, אבל איפה אתם עושים את זה ביומיום? שנה אחרי שנה הם שוחטים קבוצות. הייתה להם שנה אחת טובה עם דני פרנקו, שהצליח להרכיב קבוצה טובה, קבוצה בריאה, קבוצה שנלחמת. שאני הרגשתי בה שהיא הפועל. מה הם עשו? הם אמרו 'זו קבוצה משעממת. בוא נפרק, נביא כמה שחקנים עם DNA הפועל. כמה מטורפים שילהיבו את הקהל'. זה לא זה. הם מחטיאים את המטרה ומוכרים סיפורים לקהל. הקהל מדהים, הוא יילך אחרי הקבוצה לא משנה מה. מצד אחד, זו לא קבוצה הישגית. מצד שני, הם איבדו את חולצת המטרות שהייתה פעם".
אמנם זה לא קרה מזמן, אבל לימונד זוכר בפירוט את הרגע בו הודיעו לו ראשי הקבוצה על הפרידה: "הרגשתי שאני אסיים את הקריירה בהפועל ת"א. זה מה שנאמר לי. בכל פעם שהיינו מאריכים חוזה, ידידיה היה אומר שכל עוד הוא בהפועל, אני אסיים פה את הקריירה. שבוע אחרי שהודחנו מהפלייאוף הם זימנו אותי לשיחה בשמונה בבוקר. שאלתי את ידידיה אם זה דרמטי. הוא ענה 'בעיני המתבונן'. בשיחה רמי כהן אומר לי בלקוניות 'תשמע, ביבו', באיזה מבט כזה חצי מחייך, חצי מתפתל, 'החלטנו לשנות כיוון, אתה לא בתכניות שלנו'. הייתי המום. חשבתי הולכים לדבר איתי על השנה הבאה, אולי על תפקיד אחר, אולי, רחמנא לצלן, להוריד בכסף".
"אני לא יודע, אבל לא ראיתי את זה מגיע. אמרתי להם 'אוקיי, אני מופתע, עשיתם את זה בעבר ללא מעט שחקנים. מצד שני, אתה (אני פונה לידידיה) הבטחת לי כל הזמן שאני אסיים את הקריירה פה. אמרת כל עוד אני פה בהפועל ת"א, אתה תסיים'. הוא אומר לי 'לפחות מישהו מאמין לי'. הוא שיקר לי. הוא אומר לי שזה ביזנס, אבל בשבילי הפועל ת"א לא הייתה ביזנס. הפועל ת"א היא הבית, תמיד. תמיד יהיה לי מקום בלב להפועל ת"א". לימונד מטיל את האחריות לפרידה ממנו רק על כהן ורפפורט, ולא על המאמן החדש, אריאל בית הלחמי: "השיחה שהם עשו לי הייתה חודש לפני שהוא הגיע. אחרי השיחה היו דיבורים על מאמן יווני או מאמן אחר. אני מניח שלא היה שם בכלל מאמן בתמונה. זה היה נטו עוקץ כלכלי".
"שנה לפני כן חתמתי על חוזה חדש", המשיך, "הם ביקשו ממני לקצץ בשכר כי 'קשה לנו ואנחנו מסכנים ואנחנו בלה בלה בלה...ואתה בן בית ואתה שחקן בית ואתה תמיד תהיה איתנו'. הסכמתי להוריד בכסף והם בתמורה נתנו לי חוזה מובטח לעוד עונה ואופציה לעונה נוספת. העונה המובטחת אמורה להתחיל עכשיו והאופציה בשנה הבאה. מציאות לחוד ודיבורים לחוד. לפעמים אתה יוצא פראייר כשאתה אוהב משהו. אני אוהב את המועדון הזה והאמנתי לאנשים האלה. בסופו של דבר, עם הכל, עברתי איתם שש שנים. לא ראיתי את זה מגיע, אבל כנראה שתמיד יש הפתעות בחיים ואתה לומד להכיר אנשים בדרך הקשה לפעמים".
"מבחינה עובדתית, הפועל ת"א בגדה בי", סיים לימונד, "מהבחינה שלי, אני יכול לבחור איך להתייחס לזה. לרגשות שצפים. לא אגיד שאין רגשות קשים כשאני חושב על השיחה הזאת. אין לי בעיה אם הם היו אומרים לי בצורה אחרת שהם לא רוצים אותי, אבל הדרך שזה נעשה, המילים שנאמרו ומה שקורה מאז ועד היום. שזה לא נגמר עדיין. זה מה שכואב, הדרך. אבל אני משתמש בזה כדלק להמשיך ולהוכיח".
מהפועל ת"א נמסר בתגובה: "הפועל תל אביב אוהבת ומכבדת את רביב לימונד ואין לנו עניין להיכנס איתו לעימות תקשורתי. למרות האמור לעיל, איננו יכולים לעבור לסדר היום על ההתייחסות של רביב לנושאים כגון בניית הסגל בהם מעולם לא היה מעורב, תפיסת העולם של העמותה (שמושתתת בין היתר על הרבה רוח התנדבות...) וחשוב מכך בעניין ההשקעות הכספיות של ידידיה רפפורט בקבוצה. נאמר בקצרה, שעל מנת לקבל החלטות בהפועל תל אביב נדרש להשקיע סכומים כפולים ומשולשים מאלו המייחס לימונד וללא השקעות אלה לימונד שהרוויח בהפועל סכומים גבוהים ככל הנראה כלל לא היה מגיע למועדון".
