הפועל חולון בונה את הסגל לאט ובזהירות - ונכון לתחילת חודש אוגוסט היא עם שני זרים בלבד. אבל בעוד שראיין תומפסון הוא שחקן מנוסה ומוכח, ששרון דרוקר יכול לדעת מה הוא יקבל ממנו - מרכוס פוסטר הוא חידה של ממש. מצד אחד, מדובר בשחקן אקספלוסיבי ומוכשר במיוחד, אבל מצד שני, כזה שמעולם לא שיחק באירופה וכבר גילה אופי די בעייתי בשלבים מסוימים בקריירה.
נולד לזה
נתחיל את הסיפור של פוסטר ממש מההתחלה. קלישאתי ככל שזה יישמע, אבל כשהיה ילד, כך מעידה סבתו, כל חפץ עגול הוא היה הופך לכדור ומנסה להשליך אותו לכיוון סל מאולתר. כבר אז זה היה ברור: מרכוס נולד לשחק כדורסל. "אני ואבא שלו הולכים לעבוד 12 שעות, חוזרים בשעה 20:00 בערב והוא עדיין היה זורק לסל", סיפרה אימו אלוויטה. "היינו מסתכלים על סבתא שלו ושואלים אותה 'מה הוא עשה כל היום?' והיא הייתה אומרת: 'בדיוק אותו דבר שהוא עשה כשיצאתם מהבית'".
המשפחה, יש לציין, תמכה בו כל הזמן. עד כדי כך, שההורים שלו אפילו החליפו את הריצוף בסלון כדי שמרכוס הצעיר יוכל לכדרר בתוך הבית. ערב אחד, אביו מלווין הגיע יחד עם מספר חברים אחרי העבודה כאשר הם מצויידים במלט - כדי להתקין סל עבור הילד. האמא, שעבדה כאמור 12 שעות בכל יום, הייתה חוזרת הביתה ועוזרת למרכוס להתאמן בחצר. "הדבר הכי טוב אצל אמא שלי", נזכר פוסטר, "זו העובדה שהיא מגיעה עייפה אחרי יום עבודה, עומדת מתחת לסל ומחזירה לי ריבאונדים. כל ערב, מאות זריקות. זה מראה כמה זה היה חשוב עבורה".
מרכוס התפתח, כפי שכולם ציפו, לשחקן כדורסל. היה כוכב בתיכון, בילה שעות בחדר הכושר, צפה באינסוף משחקים ולא הפסיק להתאמן. הוא הגיע למכללת קנזס סטייט וכבר בשנה הראשונה גילה יכולת מרשימה: כבר במשחק השני קלע 25 נקודות, כאשר את את העונה כולה הוא סיים עם ממוצעים של 15.5 נקודות ב-40% מחוץ לקשת - והיה חלק חשוב בכך שקנזס סיימה במקום התשיעי והמפתיע ב-NCAA.
בגיל 19 בלבד, פוסטר הרגיש שכוכבו דרך. שהדרך להגשים את החלום הגדול, ה-NBA, סלולה מתמיד. וזה, רק הפך את הנפילה לקשה בהרבה.
הקריסה
כבר בקיץ 2014, בין העונה הראשונה לשניה שלו בקנזס סטייט, הבחינו סובביו שמשהו השתנה. גרג מקדרמוט, שהיה מאמנו של פוסטר בתיכון, פגש אותו שוב באקדמיה למיומניות של לברון ג'יימס, שם התאמן. "נראה היה שהוא פשוט מלא בעצמו", סיפר מקדרמוט. "לפעמים, כששחקנים צעירים מצליחים מהר, הם חושבים שהם בלתי מנוצחים. הם מתרחקים מהבסיס שהביא אותם להצלחה הזו מלכתחילה, ולדעתי זה מה שקרה עם מרכוס".
פוסטר פשוט הגיע זחוח לשנה השניה. הרגיש שמבחינתו זו השנה שבה הכל יילך לו יותר בקלות והוא יעשה את קפיצת המדרגה הנוספת, שתכניס אותו לכל הפנקסים של קבוצות ה-NBA. אבל זה לא היה זה. פוסטר פתח את העונה לא טוב: המספרים והדקות צנחו, כשבמקביל הוא עלה במשקל וגם ההתנהגות לא הייתה טובה - עד שהמאמן ברוס וובר השעה אותו לשלושה משחקים בשל "גישה מזלזלת" ולאחר מכן גם זרק אותו מהקבוצה.
"הגעתי לשנה הזו כשחשבתי שאני כבר יודע הכל, למרות שלא באמת ידעתי כלום", העיד פוסטר בראיון שלוש שנים לאחר שסיים את הפרק בקנזס, "גדלתי קצת מהר מדי. הסתכלתי יותר מדי על העתיד, על איך אני הולך ל-NBA וניסיתי לעשות דברים שאני לא יודע ולא צריך לעשות. לא עשיתי שום דבר ממה שהביא אותי למצב שבו הייתי".
חוסר ההצלחה על המגרש הביא את פוסטר גם למשבר ברמה האישית. השחקן, שהיה נמצא יום-יום בחדר הכושר, הפסיק כמעט ללכת אליו, וכמעט שלא התאמן גם בכדורסל. "זה לא היה מרכוס שהכרתי", העידה האם אלוויטה על מצבו של הילד באותם ימים.
לאור השם הלא טוב שיצא לו בעונתו השניה, מכללות אחרות הדעיפו להתרחק ממי שהוגדר כ"רעל בחדר ההלבשה". למזלו, היו גם כאלה שזכרו לו חסד נעורים. מקדרמוט, שאימן גם את מכללת קרייטון, לקח את ההימור וצירף את אליו פוסטר. לאמו הייתה בקשה אחת מהמאמן: "אני רוצה את הבן שלי בחזרה, תעשה הכל כדי שזה יקרה".
הקאמבק
בשל חוקי המכללות, פוסטר ישב שנה שלמה בחוץ והבין שאם לא ייקח את עצמו בידיים, הקריירה תלך לאיבוד עוד לפני שבכלל התחילה. "ניסיתי להבין מה עשיתי לא נכון בעונה החולפת ולעבוד קשה יותר מאי פעם", הוא אמר, "ידעתי במה אני צריך להתמקד. רציתי להיות הכי מפוקס שאני יכול להיות, לעבוד חצי שנה שלמה ולהיות מוכן לעונה".
ופוסטר אכן חזר, בגרסה הטובה יותר שלו. את העונה הראשונה בקרייטון תחת מקדרמוט הוא סיים עם 18.2 נקודות ו-2.9 אסיסטים למשחק. תוך כדי שהוא חוזר לעצמו על הפרקט, קרה לו עוד אירוע משנה חיים: בת זוגו, גאסמי, נכנסה להריון. בסיום העונה, הוא שוב התלבט האם לצאת לדראפט, אבל דווקא העובדה שהוא עומד להפוך לאב, גרמה לו לקחת החלטה אחרת: הוא רצה להוות "מודל לחיקוי" לילדה שבדרך ולסיים את התואר כעורך דין פלילי, בתקווה להפוך יום אחד לקצין מבחן לנוער, כדי שיוכל להשתמש בסיפור שלו ולספר כיצד מתגברים על כשלונות אישיים, צומחים מהם ומצליחים בזכותם.
מרכוס נשאר עוד שנה במכללות, בה שידרג עוד קצת את הממוצעים ובקיץ 2018 ניגש לדראפט. "אני חושב שיצרתי לעצמי שם טוב", הוא אמר ערב הדראפט, "אני מקווה מאוד שאשמע את שמי, ואם לא, לפחות אשיג חוזה דו-צדדי". אבל פוסטר לא שמע את שמו וגם לא קיבל חוזה - ובחר ללכת דווקא לדרום קוריאה.
מי אתה, מרכוס פוסטר?
פוסטר הוא לא רכז טבעי, את זה המספרים היבשים יכולים לומר: באף עונה בקריירה הוא לא רשם ממוצע של למעלה מארבעה אסיסטים למשחק, ובאופן כללי הוא שחקן שמחפש הרבה את הסל. תעיד על כך העובדה שבשתי העונות הראשונות הוא הוביל את הביג איסט בניסיונות זריקה לסל. לפוסטר גם אין בעיית טווח - ואל תתפלאו אם תראו אותה העונה ממטיר שלשות מטר מאחורי הקשת. "יש לי הרבה הערכה לשחקן כמו ג'יימס הארדן", מסביר פוסטר מיהו המודל לחיקוי העכשווי, "הוא עדיין משחק היטב את המשחק, אבל גם זורק הרבה שלשות מכל מקום".
באמצעות פלטפורמת הסטטיסטיקה המתקדמת InStat ניסינו למצוא עוד כמה נתונים כדי להבין איזה סוג שחקן מקבלת חולוניה. בדקנו את כל המשחקים בהן הוא השתתף מאז עבר לקרייטון, כולל העונה בקוריאה. הוא קלע מחוץ לקשת ב-36%, ונתון מעניין לא פחות הם 53 האחוזים שלו בתוך הצבע. עבור גארד מדובר בנתון לא רע, אבל בהתחשב בעובדה שפוסטר העיד על עצמו שהוא שחקן שאוהב "לשחק ולקבל החלטות במגרש הפתוח", ולפיכך חלק גדול מהזריקות הללו הן במגרש הפתוח, הרי שמדובר בנתון יחסית נמוך.
בסך הכל הוא העמיד מדד יעילות התקפי של 94.6, אבל ככל הנראה המספר המשמעותי ביותר עבורו הוא סוג הזריקות שהוא לוקח. קודם כל, נציין שפוסטר זרק 15.4 זריקות למשחק, שזה הרבה. מתוך אלו, לא פחות מ-14 זריקות (!) היו תחת שמירה (Contested Field goal) ובסך הכל 1.4 זריקות פנויות (UnContested). והאחוזים? 46.3 בזריקות תחת שמירה, כאשר את הזריקות הפנויות הוא קולע ב-39%. זה מלמד על שחקן שלעיתים מכריח זריקות (2.1 בידודים בממוצע למשחק), אבל גם כזה שיודע לייצר נקודות גם במצבים קשים.
לקח אותו, שרון
לכן, נסיים בדיוק שפתחנו: מרכוס פוסטר הוא חידה. הקריירה הקצרה שלו שלו ידעה לא מעט עליות וירידות (אפילו היתה גיחה קצרצרה ללבנון), והוא עדיין לא טעם את הכדורסל האירופי. מצד שני, מדובר בשחקן עם טונות של כשרון, שיכול להתפוצץ התקפית בכל ערב נתון.
אבל אולי הדבר החשוב ביותר, בכלל לא נוגע אליו. האיש שהביא אותו לישראל כבר הוכיח יותר מפעם אחת עם מגע הקסם שלו בכל הנוגע לזרים, ולא משנה כמה הם צעירים, פרובלמטיים או לא מוכחים. כי כנראה שאם בגיל 24, שרון דרוקר לקח אותך אליו, יש בך משהו. עכשיו, חובת ההוכחה היא עליו.
