נמרוד לוי הוא דמות שונה בנוף הכדורסל הישראלי. מחוץ למגרש הוא מופנם ושקט, אבל על הפרקט הוא אחד הכשרונות הבולטים שצמחו כאן בשנים האחרונות. אחרי עונה לא קלה שבה קיבל החלטה לעזוב את מכבי ת"א ולאחר מכן תקופת שיקום במכבי אשדוד, הוא מגיע כעת למועדון גדול נוסף, הפועל ירושלים, ומקווה שהפעם הסיפור יהיה שונה לחלוטין.
הנה שני דברים שאולי לא ידעתם על נמרוד לוי: בצעירותו הוא היה אלוף ישראל ברכיבה על אופני שטח, ויש לו שורשים שבדיים. "אמא שלי נולדה בשבדיה", הוא מספר, "בכל קיץ אני משתדל לבקר את המשפחה בשבדיה ואני שם בין שבועיים לחודש, אני גם מתאמן שם, אני מדבר שבדית וזה חלק ממני. אני חושב שיש כמה דברים שקיבלתי מהצד השבדי".
"לשחק, רציתי לשחק"
אחת התכונות שלוי אולי קיבל מהצד ה"וויקינגי" שבו, היא השקט והרוגע. אבל כשהחיים הכתיבו מציאות שונה, הוא ידע לנקוט צעד קיצוני שכמעט אף כדורסלן ישראלי לא עשה לפניו: בלי שיש לו אלטרנטיבה, הוא החליט לעזוב את מכבי ת"א באמצע העונה שעברה, ולוותר על לא מעט כסף. בתוך כל הדרמה, הוא גם החליט להחליף סוכן, וכעת הוא מיוצג ע"י נדב מור מסוכנות YouFirst שמייצג בין היתר גם את יובל זוסמן, יותם חנוכי, גיל בני ועוד.
מה הוביל לצעד הזה?
"לא יודע אם כל אחד היה עושה את זה. היו גם אנשים שאמרו לי שזה לא מהלך נכון, אבל בסופו של דבר האמנתי שאני צריך לעשות מהלך לא קל. היתה תקופה לא קלה, חודש בלי קבוצה, זה משהו שאף שחקן לא רוצה, אבל האמנתי שזה מה שנכון לי. בימים האלה הייתי לבד, התאמנתי כל יום כמה פעמים ביום והייתי מוכן לסיטואציה שבסוף אני אחזור לשחק. בדיעבד מבחינתי אני שמח שעברתי את זה והגעתי להחלטה הזאת".
הכל היה בגלל מחסור בדקות משחק?
"לשחק, רציתי לשחק. זה היה הבסיס, אבל מאוד חשובה לי ההרגשה. לא הרגשתי טוב שם. אני שמח על ההחלטה שלקחתי לחזור לאשדוד. הכרתי את האנשים משנה לפני, הרגיש לי טבעי ללכת לשם ולשחק, ונהניתי שם. אני חושב שהעובדה שאני היום בירושלים מעידה שזו היתה החלטה טובה מבחינתי".
"ירושלים עשו החתמות מעולות"
לוי אמר לא פעם בעבר כי השאיפה שלו היא לצאת ולשחק בחו"ל. החלום ייאלץ לחכות קצת, אבל לוי מציע זווית מעניינת: "אני חושב שבאיזשהו מקום קיבלתי את זה עכשיו, כי ירושלים משחקת באירופה ותתחרה חזק. זה מה שרציתי".
מהי הסיבה העיקרית שבגללה הגעת לירושלים?
"הפועל ירושלים זה מועדון גדול, אוהדים, אווירה נהדרת בארנה, עם היסטוריה. מרגיש לי שיהיה כיף, כי את כל הישראלים אני מכיר מהנבחרת - את זלי, בר ותמיר. מי שנשאר מהזרים היה אדיר בעונה שעברה, וסולימאן בריימו, היה מצוין בליגה, הוא טרף, פשוט טרף. יש החתמות מעולות".
עודד קטש אמר בראיון שהוא מצפה ממך לשחק גם בעמדה מס' 3. אתה מרגיש שאתה יכול לשחק שם, בעיקר ברמה ההגנתית?
"אני מאמין שכן, מה שעודד יחשוב שאני יכול לתת לקבוצה אני אעשה. יצא לי לשחק גם כ-3 ואני עובד על אספקטים בעמדה הזאת. המשחק היום נהיה יותר של שחקנים גבוהים, של פורוורדים מגוונים שעושים הרבה דברים וזה הולך יותר לכיוון הזה. עודד אמר לי איך הוא רואה אותי בקבוצה, הוא פשוט גרם לי להרגיש טוב, גרם לי לרצות לבוא לקבוצה. אני מכיר אותו מהנבחרת, מכיר את הסגנון וזה משהו שיכול להתאים. אני שמח".
יכולת לצבור בקיץ הזה עוד "שעות קטש" עם הנבחרת האולימפית באוניברסיאדה, למה לא הלכת?
"היתה לי עונה לא קלה. לעזוב קבוצה באמצע העונה זה משהו שהוא לא קל, הרגיש כמו עונה מאוד ארוכה, הגוף היה מותש. הרגשתי שאני צריך לנוח, אבל יצא לי לנסוע ולעבוד קצת".
אז באמת עבדת הקיץ עם מאמן הפיתוח של אלבה ברלין. איך היתה החוויה?
"זו היתה חוויה נהדרת, עבודה שונה ממה שאני מכיר. הוא עובד עם שחקנים כמו אדי טבארס מריאל ועוד שחקנים גדולים. הוא נתן לי משהו אחר, למדתי הרבה".
מה אתה צריך לשפר במשחק שלך?
"הבסיס מבחינתי זה ההגנה. אם זה לשמור על כמה עמדות, אם זו עבודת רגליים נכונה. אני משתדל לעבוד על זה".
"מעמד הכדורסלן הישראלי לא הולך לכיוון טוב"
לוי רק בן 24, אבל בתקופת השביתה בעונה שעברה לקח חלק פעיל בשיחות עם ראשי במנהלת ובמשרד הספורט. כעת הוא עוקב אחרי הפתרונות והחוקים המסתמנים, והוא לא אופטימי. "אני חושב שזה הולך לכיוון לא כל כך טוב מאז השביתה. אנחנו רואים את העתודה עכשיו, הם שיחקו כדורסל שכיף לראות, לקחו את אליפות אירופה שנה שנייה ברציפות. זה אומר שיש שחקנים, ואני לא יודע איזה חוקים צריכים להיות, אבל אני חושב שהישראלים צריכים לשחק יותר ולהיות משמעותיים, זה הבסיס".
אם היית עכשיו שחקן של העתודה, ואתה צריך לבחור אם להילחם על דקות בליגת העל או להוביל קבוצה בלאומית, במה היית בוחר?
"אני חושב שכל שחקן זו סיטואציה אחרת. זה טוב ללכת להילחם על מקום ברמה כמה שיותר גבוהה, חשוב שהם יקבלו את ההזדמנות, שנראה אותם משחקים. הזכייה שלהם היתה מדהימה. אני בדיוק הייתי בספרד, אבל ראיתי אותם משחקים דרך הטלפון. זה היה באמת מדהים וכיף לראות מה שהם עשו, זה היה מרגש".
בניגוד גמור לבני הגיל שלו, לוי לא מתעניין ברשתות חברתיות, ומעדיף להעביר את זמנו עם חברים. מגע אישי, אתם יודעים. "בסופו של דבר זה חלק מהמקצוע", הוא מודה, "אבל זה לא משהו שאני מתעסק בו יותר מדי, אני לא אוהב לפרסם כל דבר שאני עושה בחיים שלי".
מי המודל לחיקוי שלך?
"אני חושב שקונור מקגרגור. אני שומע אותו, עם האמונה שלו והחיוביות במה שהוא עושה ואני מעריך ואוהב את זה".
דווקא הוא? זה ההיפך הגמור ממך. הוא מוחצן ורועש, אתה שקט ורגוע.
"כן, זה אולי קצת מוזר, אבל ראיתי כמה ראיונות שלו, אפשר לראות שלא סתם הוא הגיע למה שהוא הגיע וצורת החשיבה שלו מעניינת ויפה".
מצד שני, גם בראד גרינברג די קולני וגם איתו הסתדרת.
"בראד הוא מאמן שכיף לשחק עבורו, הוא מאמן של שחקנים. הצעקות שלו זה בעיקר על השופטים, קשה לו איתם".
