עבור כוכבים עולים בכדורסל הישראלי ומחוצה לו, מכבי ת"א יכולה להתחלק לשניים: מחד גיסא, כרטיס יציאה לקבוצות אחרות ביורוליג או ב-NBA, ומאידך גיסא, התחנה האחרונה לפני הדעיכה בקריירה. כך או כך, לא מעט שחקנים שעוזבים את מכבי לא מוותרים על ההיכל בכזאת קלות וחוזרים ללבוש צהוב בסופו של דבר, לחלקם זה מצליח יותר ולחלקם פחות. לרגל חזרתו של עומרי כספי למכבי ת"א, אספנו את מיטב הקאמבקים בהיסטוריה הצהובה.
דיוויד בלו
הרומן של מכבי ובלו, או בלות'נטל דאז, החל בעונת 2002/03. כמו רבים אחרים, אחרי תקופה מוצלחת באוניברסיטת דרום קליפורניה, בלו רצה למצוא את הדרך חזרה לארה"ב. העונה הראשונה בצהוב התחילה בקול ענות חלושה, כשהקלעי המצטיין רשם 4.4 נקודות למשחק בלבד, אך לאחר מכן הגיעה הזכייה ביורוליג שהייתה בדיוק מה שהיה צריך כדי לקבל חוזה ב-NBA, ניסיון שכשל עוד לפני שהתחיל.
בלו החל לנדוד ולצבור לעצמו מוניטין באירופה. הוא עבר לדינמו סנט פטרסבורג של דיוויד בלאט איתה זכה ביורוצ'לנג', משם לוירטוס בולוניה שם סיים כקלע המוביל (20.2) ואז ליריבתה פורטיטודו בולוניה, קבוצתו של ארגין עתמאן דאז - שהדיח את בלו וסלל את דרכו בחזרה למכבי ת"א. הקדנציה השנייה בצהוב כבר הייתה משמעותית הרבה יותר. משחקן משלים הוא הפך לשחקן מוביל, העלה את ממוצעיו ל-8.7 נקודות למשחק וביסס עצמו כאחד הקלעים המובילים באירופה עם 45.6% מחוץ לקשת, אך לא הספיק כדי ללבוש את המדים הצהובים בעונה שלאחר מכן.
בלו הצטרף ללה מאן הצרפתית ורשם עונת שיא ביורוליג מבחינת מספרים (12.5 נקודות למשחק), כל זאת כדי לחזור לקדנציה שלישית במכבי. הוא אמנם חתם לעונה אחת, אבל הפעם התמקם בתל אביב: העביר שנתיים בהיכל, פרש ממשחק פעיל, חזר בו מהפרישה ופרש שוב ממשחק פעיל. בסך הכל העביר בלו ארבע שנים בצהוב בקדנציה השלישית, מה שהוביל אותו בסיום הקריירה להיכל התהילה של מכבי.
איך הסתיים הקאמבק? יחסי בלו ומכבי תמיד היו מוצלחים, לא סתם יש לו מקום בהיכל התהילה הצהוב.
עודד קטש
בניגוד לבלו, קטש הספיק לעבור דרך ארוכה בקריירה קצרה הרבה יותר. המסלול של מאמן ירושלים כיום דומה לזה של כספי. שחקן שגדל במחלקות הנוער של מכבי, יצא להשתפשפות בגליל עליון וחזר למכבי כדי לתקוע יתד בכדורסל האירופי, אבל כמו כספי, גם קטש כיוון את הקריירה למקום מאוד ברור - הליגה הטובה בעולם. בעונת 1998/99 החלום כמעט התגשם. קטש כבר חתם בניו יורק ניקס, אך לרוע מזלו סכסוך בין הליגה לבין ארגון השחקנים מנע ממנו להגשים אותו.
מכבי של אותה תקופה הייתה מפורקת ויורם חרוש, מאמן הצהובים דאז, הזעיק את קטש חזרה לחצי עונה בניסיון להציל את המולדת - אך הפעם הקאמבק היה מוצלח פחות ומכבי הודחה בשמינית גמר היורוליג. מכבי רצתה להשאיר את אחד הפרוספקטים הגדולים שצמחו אצלה, אבל לא הייתה מוכנה להמתין לקטש - שחיפש את הדרך חזרה ל-NBA - והוא חתם בפנאתינייקוס, שם העביר שנתיים וגרם למכבי להצטער על כך שלא חיכו לו, כשהניף את גביע אירופה על חשבון הצהובים.
איך הסתיים הקאמבק? כמו כל הקריירה של קטש, הקאמבק היה קצר. אך בניגוד לקריירה שלו, הוא היה פחות מוצלח.
דורון שפר
שפר היה אחד החלוצים ביחסי הכדורסל האמריקאי והכדורסל הישראלי. בניגוד לאחרים, אחד הדמויות היותר צבעוניות שראינו במחוזותינו, שפרץ גם הוא בגליל עליון, בחר לבלות קודם במכללות ורק אז במכבי ת"א. הוא המשיך את הפריצה שלו במכללת קונטיקט, במדיה נבחר לרוקי השנה של ה'ביג-איסט' תוך שהקדים את ריי אלן, כונה "אייס מן" בשל קור רוחו והיה לישראלי הראשון שנבחר בדראפט - אבל מיד לאחר מכן חזר לקדנציה הראשונה במכבי ת"א.
אחרי ארבע עונות בצהוב, בהם לקח ארבע אליפויות והעפיל לפיינל פור של היורוליג, שפר פרש במפתיע מכדורסל כשהוא רק בן 28. כמה שנים מאוחר יותר התבררה הסיבה: שפר חלה מחלת הסרטן. שפר לא הסתפק בפרישה מכדורסל, פנה לצד הרוחני בחייו ונסע להודו, רק כדי לחזור ללבוש צהוב. שנתיים אחרי, שפר החליט לתת צ'אנס נוסף לכדורסל וחזר למכבי ת"א באחד הקאמבקים הזכורים בתולדות המועדון, אלא שבמקרה הזה הדברים לא הלכו לפי התכנית ושפר לא קיבל את הבמה שהתרגל לקבל - מה שהוביל אותו בסיום אותה עונה לעבור וללבוש אדום.
איך הסתיים הקאמבק? כל קאמבק צהוב שמסתיים באדום הוא אף פעם לא טוב.
סופוקליס שחורציאניטיס
את הקריירה של סופו אפשר לסכם בשתי מילים: עליות ומורדות. היווני הגדול הגיע למכבי ת"א מאולימפיאקוס ב-2010/11 בקול תרועה רמה והחיבור היה מיידי. הוא היה אחד השחקנים המובילים של הצהובים, נבחר לחמישיית העונה ביורוליג (12 נקודות למשחק) וזכה בדאבל בליגה הישראלית, לא דבר של מה בכך אצל מכבי של השנים האחרונות, אלא שבעונה השנייה שלו במועדון הגיעה הירידה והוא שוחרר וחזר לפאו.
במקרה של סופו, הקדנציה הראשונה במכבי הייתה שיא קריירה. הירידה שהגיעה בעונתו השנייה במועדון לא עצרה שם, כשגם בפאו הוא לא סיפק את הסחורה ולמרות שחתם לשלוש עונות, שוחרר אחרי עונה אחת בלבד. וכששחקן שהצליח בצהוב נכשל במקום אחר, הוא חוזר ללבוש צהוב.
סופו שב לעונה נוספת במקום שהיה פסגת הקריירה שלו וחתם על חוזה לשלוש עונות במכבי. הוא הצליח לשפר מעט את היכולת לעומת פאו והתקרב לממוצעים דו ספרתיים, אבל אז הגיע התקרית הזכורה עם אוהד הפועל אותו תקף, ההרחקה והעלייה במשקל - וסופו, שהגיע עם פוטנציאל להיות אחד הסנטרים הבולטים ביורוליג, נכשל בבדיקות הרפואיות, נותח והחל לראות את תחילת הסוף במכבי.
איך הסתיים הקאמבק? בהתחשב בקשיים בהם נתקל סופו, הוא ומכבי הוציאו את המיטב.
ראדיסאב צ'ורצ'יץ'
כשצ'ורה הגיע לארץ, בקיץ 1994 אחרי שהצהובים נפרדו מלבאן מרסר, לא מעט גבות הורמו. איך שחקן עם לא מעט משקל עודף מגיע למכבי ת"א? אבל המימדים האדירים והמראה היגוסלבי והמרושל בנו לו תדמית שהפחידה לא מעט מיריביו, והקהל הצהוב התאהב בזה. צ'ורה הציג לב גדול, הוא נאבק על כל כדור, דרש כל כדור בהתקפה וטיפח לא מעט אגו, ותשובת הקהל הייתה קריאות "צ'ורה! צ'ורה!".
אלא שאחרי שנתיים מוצלחות משהו קרה לצ'ורה והוא החל במטמורפוזה מהקיצוניות שנראו בליגה. הוא עזב לטובורג איזמיר וחזר רזה יותר, אלגנטי יותר וללא זיפים. הוא היה מהיר יותר, התנשף פחות ורץ יותר - ומי שזכתה מן ההפקר הייתה דווקא הפועל ירושלים. המעבר לצד האדום לא עשה טוב לאף אחד אף פעם וגם צ'ורה הסתבך בעונתו השנייה בירושלים עם פרשת הפיצה הזכורה שהעיבה על סדרת הגמר נגד מכבי ת"א.
ע"פ האגדה, צ'ורצ'יץ' התארח אצל מוני פנאן שלושה ימים לפני המשחק הראשון בסדרה מול הירושלמים, פגישה שיזמה מכבי כדי להגיע לסיכום עם צ'ורה לעונה שלאחר מכן. הפגישה חוללה סערה בקרב אוהדי ירושלים, ששכחו בשנייה שנתיים נהדרות יחד עם קני וויליאמס ודריק המילטון. צ'ורה מיד ברח לטורקיה, אבל הרומן לא נגמר ומשם חזר לאותו מוני פנאן, הפעם כישראלי. איך זה נגמר אתם שואלים? עם זכייה בסופרוליג, שריקות בוז צורמות במלחה ועשרות קרטוני פיצה מונפים באוויר זכר לאותה פרשה.
איך הסתיים הקאמבק? מהקאמבקים הצבעוניים שראינו, כן יירבו.
עוד קאמבקים זכורים: גל מקל, אנתוני פארקר, ליאור אליהו, ג'רמי פארגו, טל בורשטיין, גיא גודס, יותם הלפרין.
