עמוק לתוך עונת המלפפונים, תמונת ההעברות בליגת העל מתחילה להתבהר. לצד קבוצות שמיהרו להרכיב את הפאזל ונמצאות לקראת סוף הבנייה לעונת 18'-19', קבוצות אחרות מתעוררות אט אט ומנסות לבחור בפינצטה את השחקנים המתאימים. רגע לפני שחודש אוגוסט מתחיל, זה זמן טוב לערוך סקירה קצרה של 12 המהלכים המסקרנים ביותר בליגת העל עד כה.
מכבי ת"א: סקוטי ווילבקין
הבחירה הקלה והמתבקשת. מהרגע שמכבי התחילה את הקיץ היא הבהירה שהשנה היא בונה את עצמה סביב קו אחורי חזק, סביב שני גארדים כוכבים. בסופו של דבר נבן ספאחיה קיבל שני סופרסטארים - ג'רמי פארגו וסקוטי ווילבקין. אלוף היורוקאפ מגיע לקדנציה שנייה ביורוליג והפעם הציפיות הן שונות לגמרי לעומת ההתנסות הראשונה בדרושפאקה: המטרה היא מינימום העפלה ל-8 הגדולות, ויהיה מעניין לראות כיצד ווילבקין יתמודד עם ציפיות ולחץ מסוג אחר לגמרי ממה שחווה עד היום.
הפועל חולון: עמית שמחון
כבר שנים ששמחון נחשב לאחד הישראלים הטובים והיציבים בליגה, אבל העונה, אפשר לומר שלראשונה בקריירה - הוא נכנס למשבצת של "ישראלי מוביל" בקבוצת צמרת בעלת יומרות של ממש (ויסלחו לנו חיפה ואילת). נכון, חולוניה היא לא סיר הלחץ של מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, אבל אחרי העונה האחרונה, היא תכוון הכי גבוה שאפשר, ושוב תשחק בשתי מסגרות, מה שמבטיח הרבה דקות משחק. שמחון מגיע אחרי עונת שיא באילת עם 14.1 נקודות למשחק ב-41% מרשימים מחוץ לקשת, ובגיל 29, הוא כבר לגמרי בשל לעשות את קפיצת המדרגה הנוספת בקריירה.
הפועל ירושלים: תמיר בלאט
במובנים רבים, אפשר להעריך בזהירות שהעונה של הפועל ירושלים תקום ותיפול על כתפיו הצנומות של תמיר בלאט, ולא רק מהסיבות המקצועיות. עודד קטש לקח כאן הימור לא קטן עם החתמת גארד ישראלי נוסף לקו אחורי שכבר כולל את בר טימור, יוגב אוחיון, ג'ייקובן בראון ועוד גארד זר שצפוי להגיע, ולכן בלאט יצטרך לפרוע את השטרות, ומהר, כדי להצדיק את האמון ולנגח את הדעה שקטש הביא אותו רק בגלל הקשר ארוך השנים ביניהם. ברקע, אוהדי ירושלים עוקבים בדריכות מחשש לירידה במעמדו של יקיר הארנה בר טימור, כך שלבלאט צפוי אתגר מקצועי גדול ואתגר חברתי לא פחות גדול.
הפועל ת"א: רפי מנקו
דני פרנקו עדיין רחוק מלהשלים את הסגל, אבל כבר עשה מהלך מפתח אחד, והוא מימוש האופציה על רפי מנקו. זוהי החלטה מורכבת בעיקר במישור התקציבי, מכיוון שלמעשה האדומים היו צריכים לבחור בין מנקו לבין אדריאן בנקס, והחליטו ללכת על הפורוורד.
המשמעות, ברמה המקצועית, היא שמנקו יודע שהוא צריך לתת עונה טובה יותר, לחזור לאזור ה-40% משלוש כמו שהיה באילת וללכת צעד אחד קדימה כשחקן מבוסס ובכיר. הסיטואציה בהפועל ת"א נוחה לו, עם מאמן שמאמין בו ואחד מחבריו הטובים ביותר - תומר גינת - שחולק איתו את עמדות הפורוורד.
גלבוע/גליל: חואקין שוכמן
"המשכיות הוא דבר מוזר בנוף הכדורסל שלנו", אמר בן אלטיט מיד לאחר שחתם גם הוא על הארכת חוזה. קחו את שוכמן כמשל: כל הגדולות של הכדורסל בישראל לטשו עיניים לכיוון הקפטן מהעמק, אבל לגלבוע/גליל זה היה ברור - ליהלום יש חוזה, ואין שום סיבה שהוא לא יכבד אותו. בתקופה שבה רוב הקבוצות מחליפות כמעט סגל שלם מדי קיץ, בגן נר שומרים על השלד - שוכמן, אלטיט, קרפלס, סקוורר וכמובן אריאל בית הלחמי, אלוף אירופה החל מהקיץ. כל הזרים אמנם עזבו, אבל הלב נשאר, ואל תתפלאו אם גם העונה, גלבוע תהיה הסוס השחור של הליגה.
מכבי אשדוד: פול סטול
בפעם האחרונה שבה פול סטול שיתף פעולה עם בראד גרינברג בישראל, זה נגמר עם בקבוקי שמפניה בחדר ההלבשה של מכבי חיפה. הפעם, הרכז המקסיקני מגיע לסיטואציה שונה לגמרי - אשדוד, הפתעת העונה הקודמת, החליפה את כל הסגל ותצטרך למצוא את ה"דבק" כמה שיותר מהר. אשתקד זה הצליח, אבל כדי שזה יקרה גם העונה, סטול חייב להיות במיטבו, וזה אומר הרבה יצירתיות והמון מהלכים מוטרפים מצד מי שאמור להיות הגו-טו-גאי העיקרי של הצהובים העונה.
לצד ישראלים מנוסים מאוד כמו יהונתן שולדבראנד ואבי בן שימול, שרון דרוקר החתים את מי שאמור להיות המרענן הרשמי של ליגת העל לעונה הקרובה. טוקוטו, בן 24, הוא בוגר מכללת צפון קרוליינה היוקרתית ונחשב לאחד האתלטים המרשימים שהמכללה הזאת ידעה.
הוא לא קולע מספיק טוב יחסית לעמדה ולנתונים שלו (1.98, גארד/פורוורד), אבל תעשו לעצמכם טובה ולכו לראות את ההיילייטס שלו ביוטיוב. דאנק אחרי דאנק, חדירה אחרי חדירה, טוקוטו, בנו של בריאן אוליבר ששיחק בעבר במכבי ראשל"צ, מאיים להפוך לאחד השחקנים שהכי תיהנו לראות בעונה הבאה.
עירוני נס ציונה: דקואן קוק
בדרך כלל, המשכיות היא מנת חלקם בעיקר של הקבוצות הגדולות. כי מה שקורה ברוב המקרים אצל הקטנות, זה שחקן שרושם עונה טובה ומדלג ליעד הבא. אבל נס ציונה מוכיחה שאצלה זה אחרת, ולצד השארתו של גארי בראון רמירז, הצליחה להשאיר את מי שאמנם לא זכה בתואר השחקן השישי בעונה שעברה, אבל המספרים שלו מספרים סיפור אחר: 16.3 נק' הפכו אותו למנייה הבטוחה ביותר של נדב זילברשטיין בעונה שעברה, ואין שום סיבה שהרומן המוצלח לא יימשך. השאלה הגדולה היא אם קוק יצליח להשתדרג לחמישייה.
עירוני נהריה: מייק הנרי
כאשר הוא הוצע לקבוצה מעין שרה, אנשי נהריה הרימו גבה. שהרי, שחקן שרק בעונה שעברה רשם 20 הופעות ב-NBA בהן קלע 5.4 נקודות, ובעיקר הראה יכולת הגנתית מרשימה - לא אמור למצוא את עצמו דווקא בליגה הישראלית. אבל לאחר שלא קיבל חוזה בליגה הטובה בעולם, הוא מצטרף לנהריה כזר היקר ביותר שלה ולמרות שמעולם לא שיחק באירופה, הציפיות ממנו גבוהות מאוד. אן יעמוד בהן, ייתכן שגם יחזור ל-NBA באותה מהירות שבה עזב.
העונה שעברה היתה אחת הקשות של הרצליה בשנים האחרונות. למשך זמן רב היא נראתה כמו מועמדת מובילה לירידה, אלא שלמזלה, הסנטר בעל העבר ב-NBA התעורר, חזר לממוצעים המוכרים שלו (17.2 נקודות, 8.8 ריבאונדים) והיה הגורם המרכזי בהישארות של השרוניים בליגה.
אחרי שבקיץ כבר ניצל סעיף יציאה, בסופו של דבר העדיף להמשיך לעונה שלישית באולם היובל, ואם ישחזר את היכולת מחצי העונה השניה, הרצליה בהחלט תהיה קבוצה הרבה יותר טובה. מעבר לכך, מדובר בהצהרת כוונות, של המועדון כולו, שמצליח להשאיר שחקן כל כך איכותי (ובשכר גבוה) שנה שלישית ברצף.
מכבי ראשל"צ: איתי שגב
במשך כמעט עונה שלמה איתי שגב ביקש מראשי מכבי ת"א לשחרר אותו. הוא נתקל בסירוב, סרט הקפטן נשלל ממנו, ואת רוב המשחקים ראה מהספסל הצהוב של האלופה הטרייה. בחגיגות האליפות הוא אמר למקורביו שעבורו זו מסיבת פרידה, ואחרי זמן קצר מצא בית חדש בעיר היין.
ההחתמה הזאת מסקרנת משני הכיוונים: מצד אחד, האם צביקה שרף יידע להשתמש בשגב היטב ויעזור לו להחביא את מגרעותיו? מצד שני, האם שגב יצליח לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ולהוכיח שמקומו על המגרש ולא כשחקן רזרבי?
הפועל באר שבע: ג'ורדן סווינג
נכון לעכשיו, הסגל הבאר שבעי, למרות הצטרפותו של חנן קולמן, נראה הכי פחות חזק מבין 12 הקבוצות בליגה. לכן, על אחת כמה וכמה, רמי הדר יקום וייפול על היכולת של הזרים, ובראשם סווינג, שנחשב לשחקן מאוד מגוון. בעונה שעברה הוא העמיד ממוצעים מרשימים בליגה הספרדית החזקה במדי סן סבסטיאן (10.4 נקודות למשחק, 3.6 ריבאונדים) וינסה לשדרג אותם באולם הקונכיה.
