מכבי ת"א יוצאת לעונת 2018/19 אחרי קיץ מוצלח במיוחד. הזכייה באליפות אחרי שלוש שנות בצורת שיחררה הרבה לחץ, מה שאיפשר לצוות המקצועי בראשות ניקולה ווייצ'יץ' לבנות את הקבוצה בצורה שקטה ורגועה יותר. לצד שמירת השלד בסגל, בדגש על ג'רמי פארגו, מכבי הוכיחה שהיא עדיין יכולה למשוך שמות אטרקטיביים כשהנחיתה את סקוטי ווילבקין ואת טאריק בלאק. שלוש העסקאות הללו, במיוחד זו של ווילבקין שכללה פיצוי שמן בדמות מיליון דולרים לדרושפאקה, נתנו תחושה שרף התקציב של מכבי עלה הקיץ בצורה משמעותית. האם זה נכון? כיצד בנויה עוגת ההכנסות של מכבי ת"א? יצאנו לבדוק.
תקציב השחקנים
המרכיב העיקרי בסעיף ההוצאות של מכבי ת"א, כמו אצל כל קבוצת ספורט, הוא שכר השחקנים. לידי אתר ערוץ הספורט הגיעו פרטי השכר המלאים של שחקני מכבי ת"א בעונה הקרובה. סך תקציב השחקנים (והמאמן) יגיע העונה לכ-7.4 מיליון דולרים, (כ-27 מיליון שקלים) והמספרים שאנו מציגים בטבלה הם נתוני הנטו בלבד, כלומר, הסכום שמופיע בחוזיהם של השחקנים, לא כולל מיסוי, הוצאות דירה ורכב, מענקים וכו'. בשקלים, מדובר בסכום של כ-27 מיליון ש"ח.
אם מוסיפים את עלויות המעביד, המספרים קופצים משמעותית. על זרים ישנו תשלום מס של 25% כנהוג בחוק, והמיסוי על ישראלים מגיע לכמעט פי 2 משכר הנטו, אך הכלל הזה נוגע לנמרוד לוי בלבד, מכיוון שיובל זוסמן ודני אבדיה מקבלים "משכורת חייל", שהיא למעשה החזר הוצאות של עד כ-5,000 ש' בחודש. שאר הישראלים הם מתאזרחים, שעל פי תקנות המס הנוכחיים ממוסים כמו זרים, כלומר 25%. שקלול של המס ועלויות אחזקת דירה ורכב מקפיץ את תקציב השחקנים לכ-10 מיליון דולרים (כ-36 מיליון שקלים).
הבונוס: פיצוי בינוי
תקציב מכבי ת"א העונה מוערך בכ-100 מיליון שקלים. מכאן שהתשובה לשאלה ששאלנו בפתיח - האם התקציב של מכבי עלה השנה משמעותית - היא "לא". מכבי לא העמידה העונה תקציב גבוה בהרבה ממה שהיה נהוג בשנים האחרונות, אך קיים הבדל לא קטן של כ-10 מיליון שקלים לעומת התקציב של העונה שעברה. אותם 10 מיליון שולמו כפיצויים לשחקנים ומאמנים שהוחלט לצאת מהחוזים עימם, כמו גל מקל, אנדרו גאודלוק, מאיק צירבס, קווינסי מילר, סילבן לנסדברג, יוגב אוחיון, ג'ו אלכסנדר וכן החוזה המלא ששולם לארז אדלשטיין בעקבות פיטוריו, כך שמכבי והמאמן כבר לא קשורים בחוזה האחד עם השני. כך יצא שבעונה שעברה מכבי עדיין שילמה שכר, בין אם חלקי או מלא, ללא פחות מ-7 שחקנים מעונת 2016/17.
הגיבנת הזאת, שמוערכת בכשלושה מיליון דולרים, הקשתה מאוד על בניית הקבוצה בעונה שעברה. בסוף העונה מכבי סיימה לשלם כמעט את כל ההתחייבויות הללו, וכך הצוות המקצועי זכה הקיץ למרחב תמרון גדול. בונוס נוסף, משמעותי במיוחד, הגיע דווקא מכיוונו של ג'ונה בולדן. הפורוורד הצעיר חתם בקיץ שעבר לשלוש שנים במכבי, וההחלטה של פילדלפיה לממש עליו את הזכויות פתרה למכבי כאב ראש כפול: גם שיחררה אותה מההתחייבות החוזית כלפי שחקן שלדעת רבים איכזב בעונה שעברה, וגם באה עם פיצוי שמן של 650 אלף דולר. הסכום הנדיב הזה שיחק פקטור משמעותי בהחלטה "להתפרע" ולשלם לדרושפאקה בייאאוט של מיליון דולר על ווילבקין. אגב, סכום דומה מכבי בעצמה שילמה לכוכב האדום בקיץ שעבר תמורת בולדן.
ההכנסות: ותודה למינויים
עוגת ההכנסות של מכבי מורכבת משלושה חלקים עיקריים: מכירת מינויים וכרטיסים, כספי ספונסרים וכספי זכויות שידור. כמות המינויים העונה צפויה לעמוד, כמו בעונה שעברה, על כ-9,000 מינויים. המשמעות הכספית משמעותית במיוחד ומדובר בהכנסה מוערכת של כ-40 מיליון שקלים. למעשה, מינויי מכבי יכולים לראות בעצמם כמי שמשלמים את שכר השחקנים, מכיוון שלאורך השנים ההכנסה השנתית מהמינויים היתה דומה מאוד לתקציב השחקנים.
כפי שתראו בהמשך, מכירת המינויים מהווה את נתח ההכנסות הגדול ביותר במכבי. זו הסיבה שכל מינוי הוא קריטי עבור המועדון; בזמן שאצל קבוצות רבות בליגה לשינוי של 5 עד 10 אחוזים במספר המינויים בין עונה לעונה יש משמעות גדולה אך לא קריטית, אצל מכבי מדובר בהבדל של מיליוני שקלים. זו הסיבה שבימים אלו עושים במכבי מאמץ עילאי למקסם את כמות המינויים, בין היתר עם מבצע בשיתוף נותנת החסות הראשית "פוקס", ובאמצעות צוות טלמרקטינג שיוצר קשר עם אוהדים שהיו מינויים בעבר ומציע להם תנאים ייחודיים בתמורה לחידוש המינוי.
מכיוון שההיכל לא "סולד אאוט" במינויים, אבל בדרך כלל כן מתמלא במשחקי היורוליג, ישנו אפיק הכנסה נוסף מכ-1,000 כרטיסים שנשארו, שמשמעותם הכנסה פוטנציאלית נוספת של כ-4.5 מיליון שקלים ממשחקי היורוליג. מימד נוסף הוא תאי ה-VIP היוקרתיים כמובן, שיכולים להכניס יותר ממיליון שקלים נוספים בעונה, וכן מכירת מוצרי המרצ'נדייז, שיכולה להגיע ליותר ממיליון שקלים בעונה.
סוגיית זכויות השידור ליורוליג השתנתה משמעותית עם כניסת חברת IMG, שרכשה מהיורוליג את זכויות השיווק בכ-40 מיליון דולר לעשר שנים. ההערכה היא שמכבי ת"א מקבלת כחמישה מיליון דולרים בעונה עבור זכויות השידור ביורוליג, ועוד כ-1.2 מיליון שקלים עבור זכויות השידור בליגת העל, כך שהאלופה מקבלת כמעט 20 מיליון שקלים תמורת זכויות השידור במסגרות השונות.
גם כספי הספונסרים מהווים נתח יפה מההכנסות. נותנת החסות הראשית "פוקס" משלמת למכבי כ-4 מיליון שקלים בעונה, חברת השילוח DHL משלמת כ-2.5 מיליון שקלים, ויתר נותני החסויות משלמים סכומים נמוכים יותר ומשלימים נתח הכנסות מספונסרים המוערך בכ-10 מיליון שקלים.
מרכיב נוסף, שבמכבי שומרים על חשאיות מוחלטת לגביו, הוא הכסף שהבעלים "מביאים מהבית". פירוט ההכנסות כפי שהבאנו כאן, משרטט עוגת הכנסות של כ-75 מיליון שקלים, סכום שבהחלט יכול לקיים את מכבי גם בלי כספים שיוזרמו מהבעלים. אבל הבעלים של המועדון אכן מזרימים כספים, בכל עונה.
אז מה קורה באירופה?
קשה מאוד להשוות את הפן התקציבי במכבי ת"א לעומת מועדוני יורוליג אחרים, מכיוון שיש הבדל מהותי במבנה התקציבי של כל קבוצה. אם ניקח לדוגמא את ז'לגיריס קובנה, אחת הקבוצות בעלות התקציב הנמוך ביותר ביורוליג, נגלה שהמועדון זוכה להטבות קריטיות שמוערכות במיליוני יורו. הז'לגיריו ארנה, שנפתח ב-2008, עומד לרשותה של הקבוצה כהטבה ללא עלות מעיריית קובנה, ומכיוון שמדובר בקומפלקס רב תכליתי, ניתן להשכיר במקום חנויות ומשרדים - כספי שכירות שמגולגלים לקופתה של ז'לגיריס. כך שגם אם התקציב עצמו נמוך, ז'לגיריס זוכה להטבות של מיליוני יורו שמאפשרים לה להעמיד קבוצת יורוליג ראויה מדי שנה. מכבי ת"א יכולה רק לחלום על הטבות בסדר גודל הזה.
נמשיך הלאה למועדונים כמו ברצלונה, ריאל ומדריד ופנרבחצ'ה. במקרים האלו, שכר עובדי המועדון שאינם השחקנים והצוות המקצועי מגיע מתקציב כולל של קבוצת הכדורגל והכדורסל יחד, כך שקשה לאמוד את תקציב קבוצת הכדורסל בלבד.
בנוסף, סוגיית המס משתנה בין מדינה למדינה. בישראל, כאמור, נהוג לשלם מס של 25% על זרים, אבל ברוסיה, למשל, יש פטור מהמס הזה, דבר שיכול להוביל לסיטואציה שבה מכבי ת"א וחימקי מוסקבה, למשל, יסיכימו לשלם לאותו שחקן את אותו סכום, אבל למכבי זה יעלה יותר. בסיכומו של דבר, ההערכה היא שתקציב מכבי ת"א נמצא במקום טוב באמצע.
