שוק ההעברות בליגת העל נכנס אט אט לקצב, עם כמה מהלכים מעניינים: איתי שגב ואדם אריאל במכבי ראשל"צ, ג'ף אדריאן שחתם על חוזה ארוך טווח בבני הרצליה, הפועל אילת שמשאירה את פרדריק בורדיון ודימיטריוס טרידוול וצירפה היום את יהונתן שולדבראנד, ועמית שמחון שרק הבוקר חתם בהפועל חולון. אבל הקבוצה היחידה שכבר קרובה להשלמת הסגל שלה לעונה הקרובה, היא דווקא זו שנכוותה הכי הרבה בעונה שעברה - הפועל ירושלים.
בחינה ראשונית של הסגל שעודד קטש בונה בבירה, מגלה כמה עקרונות מנחים שבאו אחרי הפקת לקחים מהשורה הארוכה של הכשלים בעונה הקודמת: כרגע זו מסתמנת כקבוצה יותר צעירה ופחות פציעה, בחירת השחקנים מרמזת על רצון לקחת כמה שפחות סיכונים מקצועיים, ואפשר לראות נחישות לפתור את סוגיית קליעות העונשין שבמובן מסוים הפסידה לירושלים תארים בעונות האחרונות, ויש מענה גם לבעיית האינטנסיביות.
זה כן הגיל
הפועל ירושלים היתה בעונה שעברה הקבוצה המבוגרת ביותר בליגה, עם גיל ממוצע של 30.6. אבל זה לא רק הגיל: שחקנים מבוגרים סוחבים איתם גיליון פציעות ארוך והשלכות נוספות שבאות עם הוותק. וכך יצא שטרנס קינזי החמיץ כמעט חצי עונה בגלל הבעיות בגב, יותם הלפרין התקשה להתמודד הגנתית וליאור אליהו נראה כמו שחקן שבע ששיאו כבר מאחוריו.
הכוונה בירושלים היא שלמעט מקרה אמארה סטודמאייר, לא יוחתמו שחקנים חדשים מעל גיל 30, או כאלה שסוחבים פציעות כרוניות. בעבר ירושלים העלימה עין עם דרווין קיצ'ן, עם קינסי וגם עם רונלד רוברטס, שקטש היה דווקא שמח לראות אותו ממשיך, אך הוא סובל מבעיה כרונית בברכיים למרות שהוא רק בן 27.
מבט מהיר על הרכש שהגיע, מגלה שטיישון תומאס רק בן 25 עם גיליון פציעות נקי, כריס ג'ונסון בן 28 ללא פציעות מיוחדות בעברו, ג'ייקובן בראון בן 28 ואולי נוטה להיפצע, אבל לא משהו שחורג מהנורמה ותמיר בלאט בסך הכל בן 21. בשקלול השחקנים שנשארים - בר טימור, יוגב אוחיון וליאור אליהו - ממוצע הגיל בירושלים כרגע יורד ל-27.4, מה שצפוי, לפחות על הנייר, לתת בסיס צעיר ובטוח יותר, ותור קצר יותר לחדר הפיזיותרפיסטים.
במסגרת "עידן הצניעות" שאחרי אורי אלון, הבעלים אייל חומסקי והמנכ"ל גיא הראל הודיעו כי ההחלטות שיתקבלו יהיו זהירות ומחושבות יותר. המשמעות בשטח היא פחות הימורים על הזרים ויותר הליכה אל המוכר והידוע.
ג'ייקובן בראון הוכיח את עצמו כסקורר בגלבוע והיה כזה גם בשנותיו בטורקיה וביוון; טיישון תומאס הוכיח את עצמו כשחקן המשלים האולטימטיבי בעונה החולפת בחולון; ואין שחקן שקטש מכיר יותר מתמיר בלאט ולכן העניין בו. ה"סיכון" היחידי שירושלים לקחה, בהקשר של שחקן שעדיין לא שיחק בישראל, הוא כריס ג'ונסון, אך מדובר בשחקן מוכר שאמנם אולי מתקשה לשמור על עקביות לאורך זמן בעונה שלמה, אך האיכויות שלו ידועות וגם הוא מגיע כשחקן משלים.
יהיה מעניין לראות את ההחלטות שירושלים על הזרים בעמדות 2 ו-4, כאשר בעמדה 4 האדומים ינסו להנחית שחקן עם קליעה אבסולוטית משלוש. כפי שדיווחנו בעבר, ירושלים צפויה להחתים לפחות שישה זרים העונה, אך לרשום רק חמישה לליגה, כשהכוונה היא שלפחות בשלב הראשון של העונה אמארה סטודמאייר ישחק בעיקר באירופה.
האלופה היוצאת היתה בעונה שעברה קבוצת העונשין הגרועה ביותר ביורוקאפ (66.3%) והשנייה הכי גרועה בליגה (64.6%) אחרי נס ציונה. בבירה כבר הפסיקו לספור כמה משחקים הם הפסידו בגלל האחוזים המזעזעים מהקו, כולל כמובן שתי החטאות קריטיות של ריצ'ארד האוול בחצי גמר הפיינל פור נגד הפועל חולון.
גם כאן אפשר לראות שינוי מגמה: ג'ייקובן בראון עומד על 85.7% מהקו בכל הקריירה, כריס ג'ונסון רשם 83.5% בשנותיו ב-NBA, טיישון תומאס קלע בעונה שעברה בחולון 72.3% סבירים מהקו, וסטודמאייר הוא שחקן של 76.1%. בהקשר הזה, אחת הסיבות שבירושלים לא ימשיכו ככל הנראה עם ג'רום דייסון, כך על פי הערכות, היא היכולת הקטסטרופלית שלו מהקו - 62.4% בעונה שעברה, שזה אחוז מזעזע במיוחד לגארד.
בסביבת הקבוצה מספרים כי השחקנים שירושלים בודקת צריכים לעבור רף של לפחות 75% מהקו עבור שחקני חוץ, ולא פחות מ-67% לשחקני פנים. פחות מהקריטריונים האלה וירושלים לא רוצה לשמוע.
מהמספרים האלה יש להחריג את בלאט, שקלע בעונה שעברה בחולון 70% מהקו, אבל בשנתיים הקודמות בהפועל ת"א קלע 80% ו-77% בהתאמה, וקטש לא מודאג מיכולת הקליעה שלו מהקו.
אלמנט נוסף שקטש הדגיש כי הוא רוצה להשריש בקבוצה הנבנית הוא מימד האינטנסיביות. ירושלים בעונה שעברה היתה קבוצה רכה שעד בואו של רונלד רוברטס היתה קבוצת הריבאונד הגרועה בליגה. היא נמצאה בתחתית הטבלה גם בביצוע עבירות ובחסימות. כל אלה מהווים אינדיקציה לרמת אינטנסיביות של קבוצה.
בהחתמות החדשות אפשר לראות הפקת לקחים: כריס ג'ונסון הוא גארד/פורוורד שאוהב להסתער על ריבאונד ההתקפה ובעונה החולפת בצרפת רשם כמעט 1.5 ריבאונד התקפה למשחק, לצד היותו ריבאונד סולידי גם בהגנה; טיישון תומאס רשם גם הוא כמעט 1.5 ריבאונד התקפה למשחק אשתקד, ואמארה סטודמאייר הוריד כמעט 2 ריבאונדים בהתקפה בממוצע בקדנציה הקודמת בירושלים.
לסיכום, ניתן להצביע על כיוונים מעניינים בבנייה של ירושלים עד כה, אבל ראוי להזכיר: גם בעונה שעברה ירושלים העלתה את רף הציפיות בקיץ, וקצרה מחמאות רבות, כולל מכותב שורות אלה, על הבנייה הנכונה. בפועל, זה הסתיים בעונה הגרועה ביותר מאז שהבעלות החדשה השתלטה על הקבוצה לפני חמש שנים.
