מאמן יורוליג – צ'ק. חכם יותר בעקבות רכישת נסיון וידע של NBA, יס. מכיר את המערכת התל אביבית – וי. אוהב את ניקולה וויצ'יץ' ולהפך, אכן. קצין וג'נטלמן – אמן. יצליח במכבי תל אביב מודל 2017/18 – לא יודיייייע. נבן ספאחיה מקבל מועדון מרוסק, אחרי שתי העונות הכי גרועות של המועדון הצהוב אי פעם, כך שבמובן הזה הוא הסתדר. מכאן אפשר רק לעלות.
למשל, אפילו אליפות בלבד בסיום העונה כבר תחשב להצלחה יחסית, בטח לא כישלון אצל הפדרמנים, הרקנאטים והמזרחים ששכחו כבר מה הטעם של הגעה לגמר הפיינל פור בליגה המקומית. יחד עם זאת, בכדי שמכבי תחזור להיות ולו 70 אחוזים מהאימפריה שהייתה בתקופת הקדנציה ההיא של ספאחיה, הוא אמור לדרוש ולקבל כמה תנאים.
הראשון והחשוב מכולם, מחסרונו סבל המועדון בשנים האחרונות: בחירת השחקנים ו/או הסכמה מוחלטת לגביהם. נכון שוויצ'יץ' ימשיך, יחד עם המאמן, לקבוע עם מי יצאו הצהובים למלחמה, אבל היכרותם ושפתם המשותפת, תרתי משמע, אמורה לסייע לספאחיה בעניין הזה. האיש פתח ברגל ימין את הקדנציה הנוכחית, לפחות בכל מה שקשור לציוות העוזרים. גיא גודס אותו דרש ספאחיה לצידו, וטל בורשטיין, על אף שנכפה עליו, אך אותו הוא אימן לפני 11 עונות, הם בהחלט צמד שיוכל לסייע לקרואטי.
את השניים ספאחיה מכיר אישית ומקצועית ולכן זה אולי לא צעד ענק ברגל ימין, אבל בהחלט פסיעה ברגל הנכונה. השהייה שלו בשנים האחרונות מחוץ לאירופה יצרה אצלו חור בהכרות השחקנים המקומיים אבל את אלכס טיוס וטייריס רייס, אם יגיע בסופו של דבר, הוא זוכר כאלופי אירופה תחת דיוויד בלאט כך שגם כאן מדובר בצעדים מדודים והגיוניים.
ג'ון דיברתולומאו המצטרף הטרי מגיע למועדון גם כשחקן מוכח וורסטילי שמתפקד טוב בשני צדי המגרש וגם כאחד שלא ירעיל את חדר ההלבשה במידה ולא ישחק יותר מדי (כך על פי מקורות מתוך המועדון). כישראלי הוא הימור בטוח שלא אמור להפריע לשום פילוסופית אימון או דינמיקה כזאת או אחרת על הספסל ובין משחקים. המאמן ייבחן עוד לפני שריקת הפתיחה של העונה בשחקנים אותם ידרוש ספציפית, אנשי שלומו.
בפעם האחרונה שספאחיה פתח עונה במכבי, הוא הביא עמו את סימאס יסאיטיס, הצלף הליטאי ששיחק תחתיו בריטאס וילנה. האג'נדה הקרואטית שלו הובילה לקידום של ליאור אליהו ויותם הלפרין מבחינת דקות משחק, כשהוא נהנה מעוד ארבעה ישראלים איכותיים כמו טל בורשטיין, שרון ששון, יניב גרין ודריק שארפ, שהיו הישראלים הכי טובים בליגה דאז. הוא הסתמך על וויל ביינום וגוראן ירטין בעמדות הגארד. בצבע הוא קיבל את נואל פליקס, ג'יימי ארנולד ו...ניקולה ווייצ'יץ'. ההימור הכושל היחיד שלו היה עם רודני ביופורד, שנחתך בדצמבר של אותה השנה.
הקבוצה ההיא דייקה ב-41% מחוץ לקשת וב-77% מקו העונשין. ל-2 קלעו המכבים ב- 58%. סטטיסטיקה כזאת העונה הייתה אולי מסדרת למכבי אליפות כי מה שהיא ייצרה העונה היו 39.4% מחוץ לקשת, רק 70.9% מהקו ו-53.8% ל-2.
התנאי השני הוא חופש פעולה מקצועי תוך כדי עונה ואף תוך כדי משחקים. עם המעבר של בעלי הקבוצה לשורות הראשונות שממול ספסל הקבוצה ולא חצי מטר מאחוריו או בהמשכו כמו שהיה נהוג עוד מהימים שבכדור היה חור – ספאחיה יוכל להנות מעצמאות נטולת לחץ, ברמה מסוימת, מה שלא היה קרוב או עולה על הדעת בימים ההם לפני עשור. יגדילו לעשות עם ימנעו מלקבל החלטות מקצועיות עבורו ערב משחקים, כגון מי אמור לפתוח בחמישייה או לשחק מספר מינימלי כזה או אחר של דקות.
למען הסר ספק, יש לא מעט סימני שאלה לגבי יכולותיו של הקרואטי להוביל את הקבוצה לגבהים אליה התגעגעה, לא רק באירופה אלא גם בזירה המקומית. כבר תקופה ארוכה, יש שאומרים ארוכה מדי, שנבן ספאחיה לא תפקד כמאמן ראשי בשום קבוצה. הוא הסתובב שנים תחת הכנפיים המקצועיות של אר. סי. ביופורד, הג'נרל מנג'ר של סן אנטוניו, והקשיב בשקיקה למאמן הפעיל המוערך ביותר בעולם - גרג פופוביץ' האגדי. בשנים האחרונות המשיך לאטלנטה תחת עוד חניך של פופוביץ', מייק בודנהולצר, שקיבל לידיו את ההוקס והשתמש בעצותיו של הארופאי על מנת להפוך את אטלנטה לקבוצת צמרת בקונפרנס המזרחי ב-NBA.
סביר להניח שלספאחיה אין מספיק ידע לגבי הליגה המקומית, איכות שחקניה ומאמניה ורמת הכדורסל אותה הציגה הליגה בשנים האחרונות. בהינתן החוקים הישראלים כמו זה הרוסי או חוק הצעירים, לספאחיה לא יהיה קל להשתלב חזרה בנוף האולמות בגן נר, באשדוד, באילת ובנס ציונה למשל. ואין דינו של המדיסון סקוור גארדן או הפיליפס ארנה שבאטלנטה כדין "המבצר" של הרצליה. רזומה מפואר ונסיון של טופ יורוליג יש לו, מה אורך הזיכרון והיכולת שלו לשוב לרכב על האופניים? טעון בדיקה.
כדי למלא את החסך בשעות תדרוך על הקווים ראשי מכבי תל אביב יצטרכו לספק למאמנה הישן-חדש לא מעט משחקי אימון, בטח כשמדובר כרגע על שינוי מהותי בסגל הקבוצה. הוא אולי לא השם הכי נוצץ שהאוהדים ביד אליהו יחלו לו, הוא אולי לא יגרום לחטיפת מינויים היסטרית של האוהדים לקראת העונה הבאה, לא אנרגטי כמו אדלשטיין, לא אדיש כמו הדר, לא מבולבל כמו בגאצקיס או אחד שמגיע להציל את המולדת כמו שיבק.
באופיו ספאחיה הוא איש של שקט וזה בדיוק מה שמכבי ת"א צריכה. שקט תעשייתי, בתקווה שיקבל כזה גם מהממונים עליו, שקט תקשורתי עד כמה שניתן, מלווה באורך רוח, יהיו הישגיו, בטח בחציה הראשון של העונה - אשר יהיו. הוא פשוט ינסה להיות דגם משופר של נבן ספאחיה מלפני עשור, עם יותר ניסיון וקור רוח ועם אותה הג'נטלמניות שאפיינה אותו אז, כשמאחוריו אמורה לנשוב רוח גבית אחידה מראשון הבעלים דרך השחקנים ואנשי הצוות עד לאחרון האוהדים, שמטרתה אחת: להרים את תפזורת האצבעות שעל הפרקט ביד אליהו ולהפוך אותו שוב לאגרוף קפוץ.
