נכון לאמצע חודש יולי, בניית הסגל של מכבי ת"א לא ממש מרשימה על הנייר. לצהובים יש בשלב זה שבעה שחקנים בלבד, כשכרגע רק אחד (פייר ג'קסון) נראה כמו אחד שיכול להשתלב בחמישייה ביורוליג. יחד עם זאת, יכול להיות שהמועדון למד מטעויות העבר ומנסה לפגוע 'בול' בשחקנים אותם הוא צריך, ולא רודף אחרי שמות נוצצים, אותם הוא ממהר להחתים. כרגע שחקנים בסדר הגודל של סוני ווימס ואנדרו גאודלוק אין במכבי, אך כולם יודעים איך התחילה העונה שעברה ואיך היא היא הסתיימה, לכן אסור לשפוט עדיין כלום.
ההחתמה האחרונה של הצהובים היא דשון תומאס, שחקן שמגיע אחרי עונה לא קלה (בלשון המעטה) באנדולו אפס הטורקית. הפורוורד, שנחשב להבטחה ענקית בתחילת הקריירה שלו, עדיין לא מצא את הנוסחה לפרוח והוא מגיע לישראל כשחקן משלים, כזה שיש לו המון מה להוכיח. אחרי עונה עם ממוצעי יורוליג נמוכים של 7.3 נקודות, 1.7 ריבאונדים ו-0.3 אסיסטים למשחק, האמריקני צריך לבוא עם מודעות גדולה לכך שעוד עונה חלשה ככל הנראה תהפוך אותו לעוד שחקן באירופה, אחד כזה שייצא מהרדאר של קבוצות יורוליג שלא ימהרו לגעת בו.
כוכב מכללות שגדל לצד אמא מכורה לסמים קשים
לתומאס יש סיפור חיים מרתק, כזה שעיצב אותו לאדם שהוא היום ולאישיות שהרבה היו רוצים בקבוצה שלהם בעולם הספורט. הוא חווה ילדות לא קלה באינדיאנה כשגדל רוב הזמן אצל סבתו, מכיוון שאמו הייתה מכורה לסמים קשים והתקשתה לגדלו. "זה עיצב את מי שאני היום. אני יכול רק להודות לאמא שלי על כך שגרמה לי להתבגר מהר וללמוד המון בתור ילד", אמר הפורוורד באחד מעשרות הראיונות שנעשו איתו כשהיה בקולג'.
הוא סיפר כי קיבל חינוך קשוח אצל סבתו, ומצא את השקט שלו בכדורסל. בתיכונים נחשב לכוכב ענק וסיים עם ממוצעים של 30 נקודות ו-14 ריבאונדים ב-4 שנים בתיכון "בישופ לוארס". תומאס נבחר ל"מר כדורסל" של אינדיאנה, דבר שהצליחו לעשות שמות מוכרים כמו גלן רובינסון, אריק גורדון וגרג אודן. האמריקני הגיע לקולג' "אוהיו סטייט" כהבטחה גדולה ואחרי שנת פרשמן כושלת, תפס את תפקיד המנהיג. בשנתו השלישית והאחרונה בקולג' תומאס העמיד ממוצעים של 20 נקודות ו-6 ריבאונדים ב-35.5 דקות ועל הדרך קיבל את הכינוי "המיקרוגל", אותו כינוי שבו החזיק ויני ג'ונסון (שחקן שישי מצוין שהיה חלק מהבאד בויז של דטרויט פיסטונס בשנות ה-80), בגלל היכולת שלו להתחמם מהר ולקלוע המון נקודות בזמן קצר.
מעדיף קליעה על חדירה, מגיע על העמדה של משעור
תומאס הוא שחקן התקפה ברור. הוא אוהב את הכדור אצלו, ואוהב גם לזרוק אותו. בנתונים הסטטיטיים שלו כמעט ולא תמצאו ריבאונדים, אסיסטים או חטיפות, כי זה פשוט לא התפקיד שהוא מייעד לעצמו. בכל עונותיו באירופה קלע האמריקני באחוזים טובים מחוץ לקשת, כשבברצלונה העמיד 40% מהשלוש ביורוליג. הוא מסוג השחקנים שבהתקפה מתפרצת ירוצו החוצה לקו השלוש ויחכו למסירה, וזה לא בהכרח דבר רע כשאתה קולע באחוזים גבוהים.
אף אחד לא חושב שהפורוורד מגיע כדי להוביל את מכבי ת"א. זה ברור שבתור התחלה הוא מגיע כשחקן ספסל שאמור לספק אנרגיות כמחליף. הוא יכול לשחק בעמדות 3-4, כיאה לשחקן בגובה 2.01 מ' שיודע לכדרר ולקלוע מבחוץ. כרגע השאלה הגדולה שנשאלת אחרי ההחתמה הזו, היא היכן ישתלב כארם משעור בסגל הנוכחי. הגעתו של תומאס, שמנוסה במעמדי יורוליג ומחזיק בקליעה מבחוץ, עשויה להזיז את משעור צעד אחד אחורה ברוטציה.
משעור הגיע למכבי עם אחוזים רעים מאוד מהשלוש (23.5% בעונה שעברה) ולא בטוח שיכולת החדירה שלו והמלחמה תספיק ביורוליג. מצד שני, ספאחיה מסוגל להפתיע ולשחק דווקא עם משעור בגלל ההגנה האגרסיבית שלו והיכולת לקחת ריבאונד. אין ספק שתהיה מלחמה גדולה על עמדה 3. המאמן הקרואטי יודע בדיוק מה הוא יכול לקבל מתומאס שלא מתיימר לעשות דברים שיוצאים מגדר הרגיל. הוא יודע לשחק עם הגב לסל כשצריך ויודע לקלוע. הבעיה שאף אחד לא יודע בוודאות מה יקבלו ממנו אחרי העונה האחרונה ואין ספק שההחתמה שלו גרמה להרמת גבות אצל מי שצפה בו משחק ביורוליג בעונה שעברה.
Mean mugging #gameface
מבחינת האופי, הפורוורד נחשב לנוח מאוד ולא נקשר בבעיות משמעת מיוחד כפי שאנחנו שומעים מדי פעם על אמריקנים שמגיעים עם מניירות לאירופה. בזמן לימודיו בקולג' (בגיל 21) נולד לו ילד עם סטודנטית אחרת והייתה לזה השפעה מאוד גדולה עליו: "זה עוד משהו שגרם לי להתבגר. אני יודע שיש מישהו שרואה אותי וצריך להעריץ אותי. זו הייתה ברכה מבחינתי ושינה אותי לחלוטין". האופי הנוח של תומאס משלים בינתיים סגל כמעט נטול אגו לחלוטין במכבי ת"א, דבר שלא היינו רגילים אליו בשנים האחרונות ואולי מעיד על הטון שיש לנבן ספאחיה בבחירת השחקנים.
משעור, ג'ון דיברתולומיאו, ג'ייק כהן, מייקל רול, תומאס - כל אלה שחקנים משלימים שלא מפוצצים באגו ויוכלו לאפשר לכוכבים שיגיעו להנהיג את הקבוצה בצורה ראויה וטובה. כשמביטים מבחוץ אפשר לחשוב שמכבי ת"א לא מצליחה לבנות סגל ראוי בינתיים (במיוחד אם מתעקשים להשוות להפועל ירושלים שכמעט סגרה את כל הסגל), אבל זה משהו שעשוי להטעות. נבן ספאחיה בוחר בפינצטה את השחקנים שמתאימים לו, ואחרי שבמועדון השלימו את המלחמה על הישראלים (הסתערות על מספר שחקנים שהיה ברור שתקרה הקיץ, מלבד שון דוסון שעדיין נותר שחקן חופשי), הגיע הזמן לבחור את הזרים הטובים ביותר.
למכבי ת"א נשאר להביא עוד שלושה זרים משמעותיים. גארד, גבוה ועוד שחקן שיגיע בהתאם לעתידו של דווין סמית'. הצהובים חייבים להביא סנטר משמעותי שיודע לקחת ריבאונד ולהיות כלי התקפי, כדי שאלכס טיוס יעלה מהספסל וייתן את שלו. בנוסף, כשפייר ג'קסון יהיה על המגרש יהיו חייבים הצהובים גארד שאפשר להכווין אותו למשימות הגנתיות ולאפשר לקבוצה לרוץ. יש עוד זמן לסיום הקיץ, וכאמור עדיין מוקדם לשפוט, אבל אפשר בוודאות להגיד שמכבי ת"א עושה משהו שונה הפעם. אם זה טוב או רע, את זה נדע רק עוד כמה חודשים.
