חודש לאחר חשיפת פרשת החוזה הכפול של דיז'ון תומפסון כאן באתר ערוץ הספורט, הפועל תל אביב עמדה לדין משמעתי באיגוד הכדורסל וניסתה לתת תשובות לשאלה האם טופס סילוק החובות של האמריקאי אכן זויף ואם כן, מי חתם במקומו של השחקן שכבר הודה שלא הוא האחראי.
כזכור וכפי שפרסמנו, הפועל ת"א החתימה את תומפסון על חוזה כפול לכאורה. השחקן הודה שאחרי שחתם על חוזה של 60 אלף דולר נטו, הוצע לו לקבל 10,000 במזומן ולחתום על חוזה חדש, נמוך יותר, אותו הפקיד המועדון בבקרה. תומפסון אישר כי שליח עם מעטפה אכן הגיע לביתו עם הסכום שהובטח במזומן.
את הפועל תל אביב יצגו עו"ד יצחקי, היועץ המשפטי של המועדון וחבר הנהלת הקבוצה, עו"ד יוסי גייר שטוען מטעם הפועל. גם הנאשמים, יו"ר הפועל ת"א רמי כהן וחבר ההנהלה ידידיה רפפורט, הגיעו לדיון, יחד עם משה פן שייצג את הבקרה התקציבית. בסיום הדיון בין הצדדים נקבע שההכרעה הסופית תהיה רק בשבוע הבא.
מהלך הדיון:
"כשמגיע שחקן אנחנו מקבלים את החוזה, רואים שהחוזה אחיד, אם יש סוכן בודקים שיש חתימות, ובודקים שהקבוצה מעמידה תקציב לטובת העניין או שהיא בעודף", פתח פן את הדיון. "זאת אומרת שאנחנו בודקים שהקבוצה לא תיכנס לגרעון עקב התוספת של אותו שחקן. במקרה הנ"ל אני לא יכול לעזור כי נכנסנו לתפקיד רק אשתקד, ולא בעונה שהמקרה המדובר, אבל החוזה אושר".
עו"ד גייר מטעם הפועל הודה והסביר: "היו שני הסכמים. אין מחלוקת על הרקע העובדתי, אבל צריך לשים אותו באור הנכון. השחקן הנדון הגיע לקראת סוף העונה, במרץ 2015. לפחות 90% מההסכמים נחתמים לפני שיש הסכם אחיד. החוזים הם אחד לאחד רק שאחד הוא 50 אלף דולר והשני 60 אלף דולר. 95% מהחוזים האחידים שנחתמים עם שחקן זר, קודם להם הסכם כדוגמת החוזה שיש כאן".
"נחתם ההסכם המקדים שעל פיו נקבע שהשחקן יקבל 60 אלף דולר מהם 10 אלף דולר כשהוא מגיע לארץ, מייד אחרי הבדיקות הרפואיות וכך נעשה. הלכו לבנק, הוציאו את הכסף ונתנו לו. לאחר מכן ישבו וכתבו את ההסכם האחיד וציינו שהוא תואם את ההסכם המקדים ובו רשמו את יתרת הסכומים שמגיעים לו. החוזה הזה הוגש לבקרה וכל התנאים הם כמו בהסכם הראשון".
"השחקן שיחק עד תום העונה וקיבל את כל המגיע לו", הוא הוסיף. "לא שמענו גם על כל טענה מצד שלטונות המס, כאילו העברנו ניכויים בחסר. החוזה כפי שהוצג אושר ע"י הבקרה. התגלעה מחלוקת בין השחקן לסוכניו לגבי כספים מסויימים. כנראה מישהו הטעה אותו, ייתכן שמישהו חתם במקומו וייתכן שלא העביר לו בזמן את הכסף, ייתכן, אנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים שהוא קיבל את הכסף בסופו של דבר. השחקן גם לא הלין טענה לגביי שכרו".
"מותר לעשות יותר מהסכם אחד. זו לא עבירה. הסעיף בתקנון הבקרה אומר: 'רק ההסכם שאושר ע"י הרשות יהיה מחייב, והוא יהיה היחידי שמחייב'. זאת אומרת שהסכם שנחתם ולא אושר ע"י הרשות ולא הוגש לרשות, לא מחייב. זה מה שאומר תקנון הבקרה. לכן אין לייחס לנו עבירה".
הדיינים שאלו: האם אפשר להציג מצג לבקרה ששכר השחקן הוא למשל 50 אלף, ולשלם לו 80 אלף? יכול להיות שאין התאמה בין מה שנכתב לתשלומים בפועל?
גייר: "זה דבר שלא היה צריך לעשות והם לא היו ערים לו אבל לא זו העבירה שמתוארת בכתב האישום. סעיף 5 ז לא קובע שזו עבירה. כל השחקנים הזרים מגיעים על בסיס הסכם מוקדם לארץ, וזה לא ההסכם שמוגש, זה ההסכם הראשון. אני אומר לכם שאין לנו עבירה בזה שחתמנו על ההסכם הראשון וטוב שכך, כי אחרת כולם עבריינים. 95% מהקבוצות חותמות על הסכמים כאלה".
בנוגע לנושא תשלומי הנטו הוא אמר: "אין לנו שום התחייבות נטו כי ההסכם הראשון לא תקף. אין לנו התחייבות בתשלומי נטו כי ההסכם האחיד, השני, שקיבל את אישור הבקרה החליף את ההסכם הראשון. הראשון לא תקף. שחקנים שנמצאים בחו"ל רוצים לדעת כמה יהיה להם נטו. לכן מוסבר להם בנטו, ובהסכם השני זה ברוטו".
התובעים נשאלו מה העונש שהם דורשים ונענו: "לגביי מר כהן ורפפורט אנחנו מבקשים להטיל קנס כספי של לא פחות מ-4000 שקל כל אחד והרחקתם על תנאי למשך שנתיים במידה ויעברו עבירה דומה. לגביי הקבוצה: 80 אלף שקל בפועל ו-80 אלף שקל על תנאי במקרה של עבירה דומה".
יוסי גייר יצא נגד הדרישה: "אין צורך בעונש לבעלי התפקידים. ואם תהיה כאן הרשעה, צריך להרשיע את רוב הקבוצות, כולם עושים פרי קונטרקט. אם רוצים לעשות שינוי אז לא הרשעה אלא הנחייה חדשה שאין לעשות פרי קונטרקט (חוזה מקדים).
בהמשך דנו בבית הדין על נושא זיוף החתימה של הפורוורד. רמי כהן התייחס לנושא כשאמר: "כשנגמרת העונה. אנחנו מכינים טופס גמר חשבון, חותמים ראשונים ומעבירים לסוכן שיחתים את השחקן".
גייר הוסיף: "אנחנו לא צריכים לבדוק מי חותם, בוודאי כשאין טענה נגדנו. האמנו שהשחקן חתם. לא בדקנו את זה בכלל. טענת החתימה היא חסרת ביסוס. זה לא אחריות שלנו לוודא שהשחקן חותם ולא הסוכן או מישהו אחר. לכן, אני סבור שלא היה מקום להעמיד אותנו לדין לא על העבירה הראשונה ולא על השנייה. אם הייתה תקלה כאן, זו תקלה בתום לב לגביי הסכום של 10,000 דולר שאף אחד לא בא בטענה אליה, לא בדבר רשויות המס, לא בדבר בשחקן שטוען שלא קיבל כסף. אם יש כאן עבירה היא לא מופיעה בכתב האישום ולא בתקנון".
התובע, עו"ד עידו חיטמן, תקף את הקבוצה: "בהסכם השני לא צוין שהשחקן קיבל כבר 10 אלף דולר. אין כאן הונאה, זו מילה גדולה, אבל יש כאן עצימת עיניים. זו לא טעות דפוס. זו עצימת עיניים. הקבוצה פעילה מספר שנים וצריכה לדעת איך מתנהלים. זה רחוק מתום לב". התובע עו"ד כהן חיזק את דבריו: "בדקתי עם מספר קבוצות מדגמית, ובבדיקה שלי השחקנים הם אלה שחתמו על טופס סילוק החובות, מה שלא היה כאן".
הדיין רוייזן פנה להנהלת הקבוצה ושאל: "למה אין התאמה בין 2 החוזים? בחוזים, בברוטו נטו?"
ידידיה רפפורט ענה לשאלתו: "יש אמנה. בסכומים שהשחקן מרוויח אין מס הכנסה. אני מגיש את ההסכם המקדים לרו"ח והוא מעביר את הסכומים לברוטו ומגיש לבקרה והחוזה אושר".
הדיין רויזן הגיב: "כרטיסי הטיסה מופיעים בהסכם אחד ובשני לא".
ידידיה רפפורט ענה: "אין לי הסבר לזה".
הדיין רויזן: "אני מחפש את הרמייה. 10 אלף דולר, שבעלות זה 20 אלף דולר, זה אחוז אחד מהתקציב שלהם. על זה המהומה? הסכום הוא כ"כ קטן, לא מתלכלכים על דברים כאלה".
רו"ח פן: "אי הדיוק יכול לשמוט את הקרקע מתחת לרגלינו אם תעשו מכפלות של 500 חוזים בבקרה".
יוסי גייר יצא נגד הדרישה: "אין צורך בעונש לבעלי התפקידים. ואם תהיה כאן הרשעה, צריך להרשיע את רוב הקבוצות, כולם עושים פרי קונטרקט. אם רוצים לעשות שינוי אז לא הרשעה אלא הנחייה חדשה שאין לעשות פרי קונטרקט (חוזה מקדים). בסיום הדיינים הודיעו שההכרעה בדיון תהיה רק בשבוע הבא.
