אחרי הזכייה ההיסטורית בירופקאפ, נס ציונה עדין רחוקה מלהירגע. הקבוצה שזכתה בתואר אירופי ראשון בהיסטוריה שלה המשיכה בחגיגות הערב (שלישי) במסעדת "ציונה" שבעיר, בנוכחותו של שר הספורט חילי טרופר.
"הרבה פעמים מדברים על הרוח, אתה לא רואה אותה או שומע אותה אבל כשהיא באה מרגישים אותה", פתח השר, "אני חושב שכל מי שהגיע למשחקים בחצי ובגמר, הרגיש את הרוח, זה היה סיפור של כישרון ושל יכולת, אך בסוף מי שמנצחת זו הרוח. אני חושב שהרבה מהסיבה שזה נגע בכל כך הרבה אנשים זה לא דווקא הכדורסל הכי יפה שיש, אלא אנשים ראו אתכם וראו את כל מה שהם רוצים לראות בבני אדם, את הפירגון הלחימה והנשמה. ההישג הוא יותר גדול מהגביע עצמו, הוא סיפור שככה אנחנו רוצים לספר מהו ספורט. טל (דן) אמר לי: 'לא יצא לי להביא כל כך הרבה פעמים להביא שמחה לכל כך הרבה אנשים'. אז אני חותם על זה יש לכם זכות מדהימה. תודה על השמחה ובהצלחה רבה".
אחד מסמלי הזכייה של הכתומים בתואר הוא טל דן. הקפטן, שעלה לגמר עם שבר ביד וחבלה בראש, היה ה"רוח" עליה מדבר השר טרופר. "אולי עוד כמה ימים יחזרו לי המילים, אני נכנס לעיר וזו חוויה בשבילי - מתייחסים אליי כמו לחתן", אמר דן והוסיף בהתרגשות, "לא חשבתי שנגיע למקומות כאלו גם בחלומות הכי פרועים שלי, אנחנו רוצים לגדול עוד ועוד".
מי שניצח על החבורה מנס ציונה הוא מאמנה האמריקני, בראד גרינברג, אשר גם עבורו מדובר בתואר אירופי ראשון בקריירה. "יש שחקנים מסוימים בקבוצה ואנשים בתוך החדר הזה שקיבלו את הרושם שאני מאמן שדורש הרבה, שהתאמנו חזק מידי או עשו אימון ארוך מידי. מה שעומד מאחורי זה היא האמונה שלי שככל שאתה דורש יותר ככה אתה מקבל יותר", אמר גרינברג הנרגש, "אחד הדברים שאתה מקבל זה סיפוק גדול יותר לשחק ברמות שאתה יכול להשיג משהו מאוד מיוחד. זה לוקח אותי אחורה לערב המשחק, לראות את הקהל שלנו ולראות את השחקנים שלנו חוגגים על הפרקט. אתה מקבל סיפוק כזה שאתה לא מקבל באף מקצוע אחר. ההנאה מאיך שהשחקנים שיחקו מהקהל ומאנשים מסביב לקבוצה זה רגע מיוחד".
האמריקני הוסיף: "הרעיון של קבוצה זה משהו עם המון כוח, זה מיוחד. זה מחבר קבוצה של אנשים שעובדים יחד מאוגוסט ועוזרים אחד לשני, זה דבר מיוחד בספורט. אני לא יודע כמה שחקנים צפו במשחק בפעם השנייה, אני צפיתי, ולראות את השחקנים עושים את מה שדיברנו עליו - מוסרים ועוזרים אחד לשני. היו רגעים שהשופט ניגש וביקש ממני להגיד לשחקנים שלי לשבת על הספסל, זה היה הסימן שכל החבר'ה תרמו".
