אות'לו האנטר צפוי לעזוב אחרי שנתיים את מכבי ת"א ברגשות מעורבים. הסנטר הוותיק היה חלק מרכזי בעונה המצויינת של הצהובים אשתקד, שנעצרה רק בגלל מגיפת הקורונה, וגם שותף לכישלון בעונה הנוכחית, בה הקבוצה נותרה מחוץ לפלייאוף היורוליג. רגע לפני הוא יכול לחתום את הקדנציה בצהוב בטעם מתוק, עם אליפות שניה. אבל קודם, הוא צריך לנצח את הפועל גלבוע/גליל בסדרת הגמר שתחל מחר ב-21:00 ביד אליהו. בראיון לערוץ הספורט הוא מסכם תקופה ומנסה לנתח מה לא עבד העונה.
אות'לו, ספר לנו על החוויה שלך השנה, עם כל מה שקרה עם הקורונה?
״הייתי אומר שזו הייתה שנה של עליות וירידות. להתרגל לשחקנים החדשים, לקורונה, משחקים, פתאום לא משחקים, אבל ממשיכים ביורוליג, זה היה קשה. אבל זה היה כיף, היה לי יותר זמן לבלות עם המשפחה, לא רק השגרה של אימון ומנוחה. זה היה טוב להיות עם הבת שלי בבית, ללכת לים טיפה אבל לא בצורה משוגעת, אני חושב שנהנינו מהזמן יחד״.
היו לך את הדעות שלך בנוגע לחידוש הליגה, תמכת בביטולה.
״אני רק הסתכלתי על הפקטור של הבריאות, אף אחד לא ידע מה זה קורונה ואיך זה משפיע להיות במגע עם מישהו. בהתחלה לא הבנו למה כל כך רצו לחזור לשחק בליגה, השחקנים עדיין רצו לשחק, אבל שאלו מה יותר חשוב - כדורסל או בריאות? חשבנו על המשפחות, אבל בסוף באנו וסיימנו את העונה״.
היתה טענה שאתם במכבי שחקני יורוליג, החוזים שלכם מובטחים בזכות ההסכם עם ארגון שחקני היורוליג ולכן לא רציתם לחזור.
״כסף לא היה הייתה הסיבה בכלל, בכלל לא. אנשים חשבו שזה בגלל כסף כי יש לנו הסכם עם אלפ"א, הלוואי שלכל ליגה יהיה הסכם כמו עם אלפ"א. בסופו של יום זה היה בעיקר המחשבה על מה הכי טוב לכולם. לא חשבנו על מכבי, היינו יכולים להפסיד את האליפות, היינו יכולים לסגור את העסק והייתי בסדר עם זה, כי בסופו של יום ידעתי שכולם בטוחים, ככה הבחורים התייחסו לזה. אבל כשהגיע הזמן לשחק, הייתי צריך להופיע ולשחק״.
מה לא עבד עבורכם העונה ביורוליג? המאמן שלך דיבר הרבה על ההכנה הלקויה שנכפתה עליכם בגלל שהליגה חזרה והפגרה היתה קצרה.
״אני לא חושב שזה בגלל ההכנה. זו בעיקר מנטליות, שחקנים הגיעו רגועים מדי בגלל ההצלחה של העונה הקודמת, לא זכרו כמה היורוליג באמת קשה. באנו שאננים וזה מה שקורה כשאנשים מגיעים רגועים וחושבים שזה יהיה קל. הפסדנו הרבה משחקים בנקודה-שתיים, משחקים שהיינו צריכים לנצח, אבל לא עשינו זאת. המנטליות שלנו, הלך הרוח שלנו לא היה של לעלות למגרש, לתת הכל בכל ערב נתון עד הפוזשן האחרון. הבחורים לא היו ׳נעולים׳ מבחינת מיקוד כל הזמן״.
אולי חלק מהעניין היה השינויים בקו הקדמי? בשנה שעברה היה לצידך את טאריק בלאק, קווינסי אייסי ובהמשך ג׳יילן ריינולדס, העונה כל האספקט האתלטי נפל על הכתפיים שלך.
״כולנו שחקנים שונים. זה נכון שהגבוהים של שנה שעברה היו שונים משל השנה, ומה שאנטה ודראגן הביאו לשולחן, אחרים לא הביאו בעונה שעברה, אבל האתלטיות בהחלט הייתה מפתח. יש לנו שחקנים בגובה 2.10 שיכולים לזוז ולעשות פוסט אפ, אז תן להם את הכדור ותן להם לעשות מה שהם עושים הכי טוב, אבל בסופו של יום זה הכל התחיל ונגמר בזה שלא היינו מפוקסים בחלקים גדולים מדי של העונה״.
שיחקת באולימפיאקוס, בריאל בצסק״א, איך אתה משווה את מכבי למועדונים הללו?
״אני מרגיש שבאולימפיאקוס וכאן יש את האוהדים הכי טובים. ריאל מדריד היא ברמה אחרת מכל קבוצה באירופה, מבחינת הכסף שהם משלמים, מטוס פרטי צמוד שזה דבר עצום. זה המקום היחיד בו שיחקתי והרגשתי שאני עדיין ב-NBA".
לאורך הקריירה התרגלת לשחק בפיינל פור, זכית ביורליג, מתגעגע לזה?
״כן, בהחלט. הייתי במצבים בהם לא הגענו לטופ 16, כמו בשנה השניה באולימפיאקוס, ואחרי זה עשיתי זאת כל שנה, זה רק צעד אחורה. מי יודע, אולי השחקנים יראו איך זה מרגיש לא להעפיל אחרי שהיו כל כך קרובים עונה שעברה, שהם ירצו את הטעם של להגיע לשם. שחקנים צריכים לבוא בגישה של ׳היי, אני רוצה להגיע לפיינל פור, אני רוצה להגיע לשם ולנצח׳, לא לחשוב על שום דבר אחר".
ראינו שבכדורגל ניסו לפתוח ליגה פרטית, והניסיון הזה חוסל ע״י האוהדים והשחקנים תוך יומיים. למה בכדורסל זה בסדר שיש ליגה סגורה?
״אני חושב שזה אפשרי בשני הענפים. אני מרגיש שהייתי רוצה ליגה סגורה, כי אתה משחק יותר משחקים ברמת היורוליג, בסופו של דבר אתה רוצה להמשיך לשחק ברמה הכי גבוהה. אני אישית חושב שצריך שתהיה ליגה סגורה, אני חושב שזה יהיה טוב למשחק, בכדורגל צריך לעשות אותו דבר, אבל אני לא יודע מספיק על כדורגל. אני אוהב שכשקבוצה זוכה ביורוקאפ היא עולה ליורוליג, אבל מצד שני זה יוצר תחלופה יותר מדי תכופה. שנה אחת אתה משחק נגד ולנסיה ואז הם לא במפעל כמה שנים, ואז הם חוזרים. זה לא מצב אידיאלי״.
כמה נשאר לך בטנק והאם המעט שנשאר יהיה לטובת מכבי?
״זו שאלה טובה. אני לא אשקר, חשבתי על פרישה ועל אם זו השנה האחרונה שלי. חשבתי אם נשארה לי עוד שנה או שתיים, זה לא תלוי בכדורסל, אלא בראש שלי, אני באמת לא יודע. יום אחד אני יכול להרגיש ככה, וביום אחר... מבפנים אני מרגיש שאני צריך לסיים בבום. יש הרבה דברים שאני לא אוהב במשחק, כמו למשל עונות באורך של 10 חודשים, האופן שבו דברים מנוהלים. אבל בסוף אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה רוצה לסיים בטופ או לא לסיים בטופ? אני רוצה לסיים בקבוצת טופ יורוליג בפיינל פור, וכרגע המחשבה שלי היא שאני לא רוצה לסיים בלי להגיע לפיינל פור עוד פעם אחת״.
מה אתה יכול לומר לנו על העתיד שלך במכבי?
״זה באוויר, אם להיות כנה איתך, זה עומד באוויר״.
קורונה: מלחיץ
החיים ככדורסלן: מגניב, אבל אני מתגעגע למשפחה שלי
להיות עם שם מיוחד כמו אות׳לו? זה נפלא. זה השם של אבא שלי
בלאק לייבס מאטר: חשוב. אני בהחלט מרגיש שכל החיים חשובים, אבל אני חשוב שלא מקרינים עלינו דברים טובים, רק שליליות, כאפרו אמריקאים אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כמו אל בני אדם.
"תשתוק ותכדרר" האם מישהו אמר לך זאת? לא. לא איכפת לי מזה. אתה יכול להגיד לי אבל זה לא ישנה את מי שאני.
להחזיר לקהילה: חשוב, אחד הדברים שאני אוהב לעשות, ההורים שלי תמיד חינכו אותי להעניק בחזרה
דני אבדיה: זה הבחור שלי, אני אוהב את הילד הזה, הוא יהיה גדול יום אחד
המאמן יאניס: הוא גם הבחור שלי, יש לנו זכרונות טובים והיסטוריה יחד, אוהב אותו
קול אוף דיוטי: אין ספק שהמשחק האהוב עלי. אני לא כזה טוב אבל נהנה
ישראל: מקום יפה, מקום נפלא, ההיסטוריה, זה מדהים
אוכל ישראלי מועדף: אין לי כזה. באמת.
מילה עברית אהובה: וואו, עכשיו התקלת אותי… קשה. יש הרבה מילים שאסור להגיד
שופטים ישראלים: (עושה תנועה של שקט…) הנושא הבא
החמישה הפותחת הטובה ביורוליג: סרחיו רודריגס, ואסיליס ספאנוליס, אנתוני רנדולף, ואני. אוי אלוהים, אני אשכח אנשים והם יתעצבנו… אין לי עוד אחד
השחקן הטוב בתולדות היורוליג? הבחור שלי, ספאנוליס
היום שאחרי הפרישה? אני מתגעגע לנגן שוב בכינור. ניגנתי שבע שנים, הפסקתי כשעברתי לכדורסל ולחזור לזה יהיה נחמד.
