אחד השחקנים המשמעותיים והבולטים ביותר של הפועל ירושלים בתחילת העונה היה ללא ספק טרנט לוקט. הגארד האמריקני שהגיע כהבטחה די גדולה מבחינה הגנתית הראה בהמשך שיש לו גם יכולות התקפיות לא רעות, והוא היה שותף לניצחון חשוב על מכבי תל אביב ולזכייה בגביע ווינר. אולם, ההידרדרות במצב הבריאותי של אימו אילץ אותו לעזוב את הארץ, ומאז הוא לא חזר. היום (ראשון) הוא דיבר לראשונה בתכנית "מגרש פתוח" וסיפק מספר ציטוטים מעניינים.
"אתה לא באמת מבין איך זה מרגיש לעבור דבר כזה עד שזה קורה לך", הוא סיפר. "זו תקופה קשה עם העניינים המשפחתיים בנוסף למה שקורה עכשיו בנוף העולמי, אבל אנחנו עדיין כאן, עדיין חיים".
חזרה שלך לירושלים בעונה הבאה - זה משהו שדיברת עליו כבר עם ההנהלה?
"עוד לא דנו בכלום, אבל אני לא מתנגד לזה. אם אני רוצה לחזור? אני אוהב את ישראל בנאדם, אני אוהב את ירושלים. כמו שאמרתי, התרבות והקבוצה שהרכבנו השנה היו מיוחדות, אז כן נהניתי מהזמן שלי שם".
היית מאוד קרוב לאימך. ספר לנו קצת עליה.
"דעתי אולי קצת מוטה, אבל היה הייתה כמו עמוד תווך בשבילי ובשביל אחותי כשגדלנו. אבא שלנו מת כשהייתי בן שלוש, היא הייתה כל כך חזקה. אני הייתי בן שלוש ואחותי בת פחות מחצי שנה כשאבא שלנו מת, והיא לא הראתה חולשה והמשיכה להילחם ולפרנס אותנו כילדים. זה היה משהו שהערצתי ובא לידי ביטוי באנרגיה ובקשיחות בהן אני משחק. היא הייתה משמעותית מאוד בשבילי, ומשם אני שואב את הכוח שלי בנקודת הזמן הזאת".
אחרי שהכל התחיל, בהפועל ירושלים נתנו לך את הזמן והמרווח שהיית צריך. אתה יכול לחלוק איתנו את מה שהרגשת, על ההחלטה לא לחזור אחרי מות אימך?
"אני מודה מאוד לירושלים על איך שהם התנהלו. היה לנו משחק באותו היום שבו קיבלתי את ההודעה. דברים החמירו, הייתי צריך לטוס בארבע בבוקר למחרת כדי להספיק להגיע אליה, והם היו יותר ממבינים לאורך כל התהליך. זה היה מאוד קשה, אבל ברור שאני מבין שדברים היו צריכים לקרות, לא יכולתי פשוט לעזוב כאילו כלום לא קרה. אני עדיין התמודדתי עם אובדנה של אמא שלי, ואני אישית לא הייתה במצב שאני יכול לחזור ולעזור לקבוצה באותו הזמן. הם היו צריכים אנשים שיימלאו את העמדה שלי. אז זו הייתה הסכמה הדדית ואני מודה על כך ששני הצדדים יכלו לגשת לזה בצורה כזאת".
אנחנו יודעים שיש שיחות וידאו שלך עם חבריך לקבוצה אחרי הזכייה בגביע, והם הקדישו לך את הניצחון. אתה יכול לספר לנו קצת על השיחה הזאת?
"זה היה מאוד מיוחד. ממש שמחתי לראות שהם סיימו את מה שאני הייתי חלק מההתחלה שלו. החבר'ה האלה, זאת קבוצה מיוחדת. אני עדיין בקשר עם הרבה מהם היום. אני שמח שהם הצליחו לזכות בגביע ולסיים את העבודה".
איך אתה חושב שהם התמודדו עם החיסרון שלך, ומה אתה חושב על המחליף שלך, ג'ון הולנד?
"אני חושב שיש להם משהו מיוחד. בכנות, למה שלא יזכו באלופות, וישאירו סיכוי גבוה לזכות בליגת האלופות? היה מרגש לראות אותם משחקים. יש להם הרבה כישרון בקבוצה הזאת. הם בהחלט הרכיבו קבוצה כדי לזכות בתארים, אז היה עצוב לראות את העונה נגמרת כל כך מוקדם".
מה אתה יכול לספר לנו על ההתמודדות שלך עם המשבר בביתך, עם וירוס הקורונה? מה עשית בשבועות האחרונים?
"בעיקרון היינו בסגר בלוס אנג'לס מאז ה-19 במרץ לדעתי, זה היה סוג של תזמון מושלם בשבילנו האמת. חמי, אביה של אישתי, מת גם כן, וביום שנכנסו לסגר כולנו היינו בביתה של חמותי, היינו שם ואירחנו אחד לשני חברה כי חווינו המון אבל לאחרונה, אז זה עבד בצורה טובה בשבילנו. לא יכולנו לעזוב ובילינו זמן יחד אחד עם השני במהלך התקופה הזאת".
לא שיחקת כדורסל מדצמבר. אתה דואג שלא תהיה בכושר מבחינת כדורסל ברגע שהכל ייגמר?
"זה לא המקרה. כשאמא שלי עברה את מה שעברה, ואפילו אחר כך, התאמנתי כל יום. תכננתי לחזור, אחרי שיהיה לי זמן להתמודד עם בעיות אישיות, ריגשיות ופיזיות. המון קרה, עברתי דירה ודברים כאלו. הייתי באולם כל יום מהרגע שבאתי מירושלים ועד שנגיף הקורונה תקף ולא יכולנו לצאת והאולם לא היה פתוח עוד. אני עדיין בכושר, מתאמן בבית כל יום, עובד על השליטה שלי בכדור ודברים בסגנון, אז זו לא דאגה בשבילי".
אתה יכול לחזור איתי לרגע אחד מיוחד שאתה זוכר מהזמן שלך בירושלים? כי אני חושב שאני יודע מה הוא, אבל אני רוצה שאתה תגיד לי.
"אני לא מתכוון להגיד את זה. אני לא מתכוון לומר את מה שאתה התכוונת. אני אהבתי את הזכייה בגביע בטרום העונה. כל פעם שאתה מנצח את מכבי זה מיוחד. זה היה מאוד נחמד לנצח את מכבי בגביע ווינר במצ'אפ שהיה לנו. כל פעם שניצחנו את מכבי... אימצתי את היריבות הזאת וזה היה כיף לספק את האנרגיה הזאת ואת הניצחונות לאוהדים ולתרבות שלנו".
אז ה'פוסטר' שעשית לאות'לו האנטר הוא לא פקטור?
"זה כן פקטור, זה היה מהלך מיוחד ואני חושב שזה נתן לנו ניצוץ ואנרגיה וביטחון לתחילת המשחק, אבל הרבה דברים קרו כדי שננצח במשחק הזה. זה בטוח היה זיכרון כיפי. אני מאחל לכם בריאות ושגשוג שם, וכמו שאמרת, אולי נתראה בקרוב".
