בווידאו: אפיק ניסים קורא להישאר בבית בצרפתית
ב''ה
1. התקופה הזאת שבה אנחנו נשארים בבית מזכירה לי שאחרי תשע עונות ששיחקתי באירופה הגיע עוד קיץ של חוסר ודאות. ציפיתי להישאר ולשחק באירופה, אך לאחר שכבר התחילה העונה ועדיין הייתי ללא קבוצה, קיבלתי דווקא הצעה ממכבי חיפה. לאחר שכנועים לחזור ולשחק בארץ הגענו להסכמה על חוזה לשנתיים. חיכיתי לבוקר בשביל לחתום על החוזה, אך משהו השתנה בלילה בארה''ב אצל ג'ף רוזן וזה לא יצא לפועל. דווקא באותו יום שלח לי מוטי אמסלם ז''ל הודעה בפייסבוק. ''אפיק, בוא תשחק אצלנו באילת ולא תצטער''. השאר היסטוריה. מהודעת הפייסבוק הזאת שיחקתי 6 עונות מופלאות בעיר שקרובה לליבי. אז תודה מוטי ותודה גם ג'ף.
2. אנחנו רואים ושומעים את הוראות משרד הבריאות ובכל זאת יש קבוצות של אנשים שבכל זאת מתקהלים ואין ספק שזה יוצר כעס אצל כולנו כי אותם אנשים שלא מקשיבים להוראות מסכנים אותנו ואת המשפחות שלנו. יש לי קבוצת ווטסאפ משותפת עם חברים ששיחקתי איתם באיטליה וצרפת. לנו בישראל היה ''קשה'' להישאר בבית ולצאת רק 100 מטר מהבית. כבר חודש שהם בהסגר ולא יוצאים מהבית רק למקרים דחופים, בעיקר בשביל להשיג אוכל. לסופר הם יכולים להיכנס רק שני אנשים בכל פעם ואת הכלב הם מוציאים עם חבל דרך החלון רק שיעשה את צרכיו ובחזרה עם חבל לבית. תתארו לכם שהם רואים איך כל יום מתים 800-900 איש והמחשבה שזה באוויר וכל רגע זה יכול להגיע גם אליהם. אז בבקשה בואו נישאר בבית.
3. ימי הקורונה משאירים אותנו בעיקר בחוסר וודאות ואם יש משהו שכל אדם לא רוצה להיות בו אז זו הסיטואציה הזאת. אצלנו בכדורסל יש את החוויה הלא נעימה הזאת כמעט כל קיץ, כי אחרי כל סיום עונה (ולא משנה אם זו הייתה עונה טובה או פחות) יש את הסיטואציה שבה אנו מחכים לראות איפה נשחק וכמה כסף יציעו לנו לקראת העונה הבאה. בארץ השחקנים בדרך כלל נשארים באותו אזור מגורים רק מרחק הנסיעה ברכב משתנה מעונה לעונה. עכשיו תחשבו מה מרגיש השחקן האמריקאי או בעצם מה אני הרגשתי אחרי כל סיום עונה במשך תשע עונות ששיחקתי באירופה - חוסר וודאות.
אז מה עושים בתקופת חוסר וודאות כזאת? הנה כמה טיפים שאנחנו הספורטאים יכולים דווקא לתת. קודם כל לקחת נשימה עמוקה ולהבין שזו הסיטואציה ולא משנה אם ננסה להילחם או לשבור את הכלים, זה לא ישנה את המצב. ברגע שמבינים שזו הסיטואציה ומקבלים אותה, זה הזמן ליהנות קצת מהתקופה הזאת כי כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו: הלוואי שהיה לי חופש וזמן איכות עם הילדים? או איך לא בא לי ללכת לעבודה איזה חודש ולהישאר בבית? או שיש לי הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות, אבל אין לי זמן. הנה ההזדמנות שלנו לעצור ולנצל את המצב של היום בדיוק לדברים האלו, כי כשזה ייגמר ונחזור לשגרה המטורפת שמצפה לנו אנחנו, עוד נתגעגע לימים האלו.
