זה לא הולך חלק לחבורה של עודד קטש, בטח לא כמו שהיה לפני שהקורונה היכתה ושינתה הכל - חסרונם של שני כוכבי הקבוצה, ג'קובן בראון וטיישון תומאס, שחזרו למולדתם עדיין מורגש. ובכל זאת, למרות שהיא עדיין ללא הרכש החדש ג'רמי פארגו (שראה גם את המשחק הזה מהיציעים הריקים), כנראה שיש בה משהו חזק יותר.
מול אותה היריבה, ירושלים הפגינה הערב את עצבי הברזל שלה - כשהצליחו לגבור במאבק על קבוצה חזקה ביותר בכתום. בלאט היה המצטיין עם 21 נקודות, ולא פחות משש שלשות, שהעניקו לירושלים את התחמושת שבראון היה נוהג להביא לה.
מהצד השני, מכבי ראשון לציון של גיא גודס אמנם פתחה עם 2:0, אבל לפחות מהערב הזה היא יכולה היתה לצאת מרוצה. הכתומים נתנו פייט אדיר לירושלים, כולל ברבע אחרון צמוד במיוחד בו הצליחו להגיע שוב ושוב לשוויון, אך בסופו של דבר נכנעו לעומק הירושלמי. גודס נהנה הערב מארבעה שחקנים עם ספרות כפולות, כולל שני הלידרים שלו: דיאנג'לו הריסון עם 22, וזאק הנקינס עם 21, ששמרו את ירושלים כל הזמן על הבהונות.
כל אוהד ספורט טירון יגיד לך שהדבר הקשה ביותר, ככל הנראה, הוא להצליח לנצח את אותה היריבה פעמיים תוך זמן קצר. בטח אחרי שכבר במאבק הראשון גברת במאבק צמוד - הידע של היריב עליך, תמיד מספק לו סוג של יתרון. אבל ככל הנראה שבכל זאת - גם אם הפער קטן, הוא מורגש לטובת ירושלים, שבסגל חסר יחסית הצליחה להפגין עוצמה ובעיקר קור רוח בדקות האחרונות, שהביאו לה את הניצחון - והבטיחו לה את המקום השני, אחרי מכבי תל אביב, אותה היא תפגוש ביום ראשון הקרוב.
אז כן, ירושלים מוכנה למשחק העונה. כאמור, זה עוד לא מושלם, אבל יש לה עם מי לעלות לקרב: בלאט, וג'ון הולנד שהצטיין, ועמנואל טרי שנתן משחק טוב, ואפילו בר טימור - שבהרבה רגעים העונה נדמה היה שנדחק מעט אחורה, אבל היום הצליח בדקות האחרונות לספק את מה שצריך כדי לרשום את ה-W החשוב. ירושלים באה במומנטום טוב, אבל לפניה האתגר הקשה ביותר: היריבה המיתולוגית.
ואנחנו? נתעודד מהמשחק הזה, ונקווה שאת אותה היכולת שתי הקבוצות יביאו למשחק הכי גדול שיש לכדורסל הישראלי להציע. סופרים את הדקות, כבר מעכשיו.
