הכדורסל הישראלי היה אמור לחגוג השבוע את חזרתו לקדמת הבמה. ההחלטה לחדש את עונת 2019/2020 התקבלה ביום שישי, אחרי ישיבת דירקטוריון מתישה, כמה שעות לפני כניסת השבת ולא זכתה להד תקשורתי גדול. במקום, קיבלנו לידה מחודשת של הסכסוך הכי טעון בענף, זה שבשנים האחרונות נרדם ונשאר רק ביציעים, זה שהוחלף בשיתופי פעולה נקודתיים ובמחמאות הדדיות, לפחות ברמת ההנהלות. אבל אתמול נפל דבר. הטבע התעורר.
פרשת הסכין בגב
הפועל ירושלים בגלגולה הנוכחי, עם גיא הראל כמנכ"ל, כמעט חרטה על דגלה עיקרון אחד ברור: לא מתעסקים במכבי ת"א. בשנים האחרונות המערכת כולה קיבלה הנחיות ברורות: שחקנים מתודרכים להתייחס למשחקים בין הקבוצות כפרט פיקנטי ולא יותר, אנשי ההנהלה מבקשים מראש בראיונות שלא להישאל על נושאים ספציפיים שקשורים למכבי, וגם במדיה החברתית, שהיא קרקע פוריה לליבוי יריבות מסוג זה, התקבלה הוראה להנמיך להבות ולא להיסחף יותר מדי אחרי נצחונות על היריבה המושבעת. העונה אמנם זכינו למלחמת ציוצים קטנה סביב מועד רבע גמר הגביע, אז ירושלים התנגדה להקדמתו בגלל לו"ז צפוף, אך זה היה היוצא מן הכלל שלא העיד על הכלל.
ההתפוצצות אמש הפתיעה בעיקר מכיוון שבעבר כבר קרתה תקרית קשה יותר, עם השלכות אסטרטגיות גדולות יותר, שגם היא לא הצליחה להצית מחדש את האיבה, לפחות כלפי חוץ. בדצמבר 2016 הפועל ירושלים חברה לאותו ציר שהתנגד לחידוש הליגה - הפועל חולון, מכבי חיפה ומכבי ת"א (וגם מכבי קריית גת) וחמש הקבוצות שלחו מכתב לאיגוד הכדורסל ובו דרשו לפזר את מנהלת הליגה, כמחאה על מנגנון קבלת ההחלטות המסורבל לטענתן של המנהלת. באותם ימים הדירקטוריון נדרש להכריע בסוגיית שיטת הליגה והכרעתה (פיינל פור או סדרות) ושתי הגדולות החליטו לשלב כוחות כדי להשיג את האינטרס המשותף - חזרה לסדרות ושינוי חוקים נוספים.
"לדעתנו המנהלת הגיעה אל סוף דרכה במתכונתה הנוכחית", נאמר במכתב, "ספק רב אם נותר בסיס חוקי לפעילותה, בין היתר, נוכח הודעת המנהלת על ביטול ההסכם להקמתה שנחתם בינה לבין האיגוד. כך או כך, המנהלת כושלת בתפקודה ואינה מסוגלת עוד למלא את המטרות שלשמן הוקמה, וביניהן הניהול המקצועי, השיווקי והכלכלי של ליגת העל במסגרת האיגוד, ואינה עומדת בכללי מנהל תקין".
אלא שרק כמה שבועות אחר כך, בזמן שירושלים יצאה למשחק חוץ באירופה והראל לא היה בארץ, ראשי מכבי נפגשו עם ראשי הקבוצות מהגוש השני, וסיכמו איתם על המשך קיום הפיינל פור ל-3 שנים נוספות, בתמורה לגמישות בחוקים אחרים. כך יצא שכאשר הראל חזר לארץ והגיע לישיבת הדירקטוריון, ההסכם כבר גובש מאחורי הקלעים. התוצאה: הפיינל פור, זה שאוהדי מכבי התנגדו לו כל כך, נשאר לעוד 3 שנים, והראל הזועם החליט להחרים את ישיבות המנהלת לחודשים ארוכים.
אבל דבר אחד לא קרה בעקבות המהומה: הראל בפרט וירושלים בכלל סירבו לצאת נגד מכבי ת"א. גם אחרי שהראל "קיבל סכין בגב", כך לטענת גורמים בדירקטוריון, הוא לא התבטא פומבית נגד הצהובים. במקרים חריגים, שבהם הבעלים אייל חומסקי כן בחר לתקוף את מכבי, כמו למשל ההאשמה שבגללה הפועל ירושלים לא הגיעה ליורוליג - הראל לא אהב את ההתבטאויות ושמר על הקו השמרני.
"אם נדליף דברים ששמעון אומר - המדינה תזדעזע"
אז מה השתנה הפעם? בהודעת מכבי אתמול נכתב כי הראל אמר בישיבת ועדת המנהלת כי אם משחקי הפועל ירושלים באירופה היו מתנגשים עם משחקי הליגה - הוא היה מתנגד לחזרת הליגה. הראל קרא את הדברים וזעם מילא את גופו. גורמים בענף אמרו כי לא זכור להם מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, מועדון הוציא הודעה רשמית ובה דברים שנאמרו מאחורי דלתיים סגורות, בישיבת מנהלת. "אלה דברים שלא עושים", אמר אחד הדירקטורים, "אם אנחנו נתחיל להוציא החוצה דברים ששמעון מזרחי אומר בישיבות המנהלת - כל המדינה תזדעזע".
פסקה אחת הצליחה להפיל את העיקרון האסטרטגי הכי חשוב של הראל: "לא מתעסקים במכבי ת"א". מכאן ועד הדברים הנוקבים שאמר ב"חמש באוויר", ("באמת הרבה זמן עבר מאז שמכבי איימה על הכדורסל הישראלי") וחומסקי במהדורת חדשות הספורט ("מכבי אמרה לא למדינת ישראל") ושוב הראל בסדרת ציוצים ("העקרב נשאר עקרב") - הדרך כבר היתה קצרה. הטבע התעורר.
ישנה זווית נוספת לעימות הנוכחי, והיא פוליטית לחלוטין. חידוש העונה הוא ניצחון מוחץ וברור של ירושלים, שמהרגע הראשון דחפה לחזרת הכדורסל. הראל הצליח להעביר את ההחלטה ברוב קולות (לא גדול) בעיקר בזכות החבירה לרמי כהן מהפועל ת"א וליניב מזרחי מנס ציונה. יחד הן יצרו קואליציה שכבר זכתה בקרב האופוזיציונרים לכינוי "ציר המכ"ה" (מזרחי, כהן, הראל). מכבי עמדה מנגד והפסידה בקרב על חידוש הליגה, ומי שחשב שההשתלחות של פדרמן בנס ציונה היתה מקרית - מקבל כעת את התשובה.
ומה עכשיו? כולם יחכו לראות כיצד תכריע הנהלת היורוליג בנוגע לחידוש הליגה, ועד אז צפויים לנו שבועיים נוספים של דיון בחשיבותה של מכבי לליגה והליגה למכבי. אבל אולי הפרשה הנוכחית נתנה משהו שהכדורסל הישראלי זקוק לו: היריבות העתיקה בין מכבי וירושלים חזרה, ובגדול.
