בעידן שבו תוכניות הבישול מתקיפות אותנו מכל עבר, המונח "מנה מנחמת" שמתייחס לאוכל עתיר קלוריות ומפנק במיוחד, מקבל מקום של כבוד במילון המושגים הקולינרי. אם נשווה את מכבי ת"א למתמודד בריאליטי בישול, הוא בטח ינסה לזכות בתוכנית באמצעות המנה הכי לא מנחמת שיש: לחם וחמאה. הרי האליפות בישראל תמיד היתה הלחם והחמאה של מכבי, ובשנים האחרונות, הלחם לפעמים יוצא שרוף, והחמאה חמוצה מדי. בעונה שעברה, אחרי הרבה תקלות במטבח, מכבי הצליחה להוציא את הלחם מהתנור בדיוק בזמן, ולמרוח עליו את החמאה רגע לפני תאריך התפוגה.
העונה האירופית במטבח הצהוב שוב הסתיימה בכישלון, אבל עושה רושם שההדחה מהיורוליג עשתה למכבי רק טוב, ורשימת הבעיות שאיתם הצהובים היו צריכים להתמודד ביורוליג לא ממש הורגשה בליגת העל. מאז ההדחה מהיורוליג, מכבי עומדת על מאזן של 1:11, עם הפסד בודד למי שעל פי כל התחזיות היא צפויה לפגוש רק בגמר - הפועל ירושלים.
מי זוכר את ספאחיה?
נדמה שנצח עבר מאז הפיטורין של נבן ספאחיה, או מאז "שחרורו ברוח טובה ובהבנה בין הצדדים", לשון הודעת המועדון. חילופי המאמנים, לפחות מבחינה סטטיסטית, לא עשו שינויים דרסטיים בליגת העל: מכבי של יאניס ספרופולוס קולעת מעט יותר (91.3 לעומת 89), ומדייקת קצת יותר מ-3 (38.4% לעומת 35%), אבל האחוזים ל-2, הריבאונדים והאסיסטים נשארו דומים אצל שני המאמנים.
השינוי העיקרי שספרופולוס הביא היה בגישה. האימונים של ספאחיה, כך מספרים בקבוצה, היו שטחיים למדי, וכללו בעיקר גערות ופחות חידודים מקצועיים. גם אצל המאמן היווני אין חוכמות: כך למשל, על השחקנים נאסר לדבר זה עם זה בזמן שמוקדש לזריקות העונשין באימון, אך קשה לומר שהתקנה החדשה התבררה כי יעילה, כי תחת ספרופולוס מכבי קולעת מהקו ב-69.8% בלבד, לעומת 77.3% אצל ספאחיה.
הבשורה החשובה ביותר בעידן ספרופולוס היא שהשחקנים "מאמינים" לו. בקבוצה מספרים שמהרגע הראשון, ספאחיה לא הצליח לגרום לשחקנים לאמץ באופן טוטאלי את פילוסופיית המשחק שלו, שכללה בעיקר רצון לפתח כמה שיותר משחק ריצה, כי לשחקניו הוא אמר יותר מפעם אחת: "We suck at five-on-five", שזה בתרגום חופשי, "אנחנו גרועים ב-5 על 5, במשחק העומד". הבעיה היא שבשביל משחק ריצה טוב צריך תיאום, ובשביל תיאום צריך הכנה, ובשביל הכנה צריך זמן, וכל מי שמחזיק תפקיד רשמי (ולא רשמי) בצהוב יגיד לכם שבקיץ האחרון מכבי סבלה מההכנה הכי קשה בכל הזמנים.
הסיבה שהשחקנים "מאמינים" לספרופולוס היא כי בניגוד לספאחיה, הוא השכיל לנצל את היתרונות היחסיים שלהם ודואג לפשט עבורם את ההוצאה לפועל. כך למשל, סקוטי ווילבקין קיבל יד כמעט חופשית לבצע את התרגיל האהוב עליו - הבידוד - גם אם לא תמיד בהצלחה רבה; ג'וני אובריאנט הורשה לירות מ-3 בכל פעם שיש לו חצי מבט טוב; טאריק בלאק התחיל לקבל את הכדורים באזורים שמאפשרים לו לבדוק אם החיבורים ההנדסיים של הטבעת עשויים מחומר חזק; ומייקל רול התפנה לעשות את מה שהוא יודע - שזה לקלוע.
פארגו, העונה האחרונה
כל מי שקצת עקב אחרי מכבי ת"א בעונה שעברה יכול לומר בקלות שאלמלא ההחתמה של ג'רמי פארגו באפריל אשתקד, ייתכן שמכבי ת"א היתה סוגרת עונה רביעית ברציפות ללא אליפות. היום, בדיעבד, יש במכבי מי שמאמין שהתואר הזה עלה למכבי בהעפלה לפלייאוף היורוליג של העונה, מתוך תיאוריית חד גדיא שלפיה היכולת הטובה של פארגו הביאה את האליפות, שהשאירה את ספאחיה, שהשתכנע שחייבים להשאיר את פארגו, שנפצע רגע לפני פתיחת היורוליג.
אבל למכבי היתה עונה שלמה להגיב לפציעתו של הרכז הפותח שלה, והיא לא עשתה זאת. זה עלה לה באי העפלה לפלייאוף, אבל כאמור, על ליגת העל זה לא השפיע, הרבה בזכות יכולת מצוינת של ג'ון דיברתולומיאו. ואם נחזור לפארגו, לא יכול להיות מצב הפוך יותר מפארגו של 2018 לעומת זה של 2019: המושיע הפך למפריע, לפחות בעיני ספרופולוס.
גם לאנשים בתוך מכבי קשה לשים את האצבע ולומר איך ובאיזה שלב ג'רמי פארגו הפך מזה שכולם מחכים לו שיחזור מהפציעה הקשה לשחקן שככל הנראה לא יתלבש לפיינל פור. בחודשיים האחרונים, שבהם מכבי זכתה לשעות אימון רבות, כולם הרגישו את המתח בין המאמן לשחקן: ספרופולוס החל לגעור בפארגו יותר מכל שחקן אחר, הושיב אותו בצד בתרגולים של 5 על 5, וגרם לו להבין שישתמש בו רק למקרי חירום. לא מן הנמנע ש-3:30 הדקות במשחק מס' 2 בדרייב אין היו הדקות האחרונות של פארגו בצהוב, ועל דקות אלה ספרופולוס אמר: "ג'רמי לא שיחק כי לא אהבתי את איך שהוא ניהל את המשחק".
מכבי במספרים: מרגישים את הדומיננטיות
מבט על הסטטיסטיקה המתקדמת של Instat מלמד עד כמה מכבי דומיננטית בליגת העל העונה: ההתקפה הכי טובה, ההגנה הכי טובה, והגיוון ההתקפי בא לידי ביטוי בהובלת הליגה בנקודות מתרגילי בידוד, תרגילי גב לסל וקליעה תחת שמירה.
מה שמעניין הוא הדיסוננס בין החמישייה הפותחת לספסל: מכבי מקבלת את התרומה הדלה ביותר בליגה מהחמישייה שלה אך את הגדולה ביותר מהספסל שלה; בנוסף, אפשר לראות שבניגוד למה שספאחיה טען בפני שחקניו, מכבי ראשונה בליגה בנקודות מהמשחק העומד ורק שביעית בנקודות ממתפרצות.
מעוף דורס לברווז צולע?
במכבי יודעים לספר שיאניס ספרופולוס נהנה מתמיכה כמעט חסרת תקדים בקרב כל הבעלים וחברי ההנהלה במועדון. כבר במהלך העונה, במכבי הדגישו כי החוזה עם ספרופולוס לעונה הבאה הינו מובטח ואינו תלוי בהישג כזה או אחר. בקבוצה הגדילו לעשות ואחד מהבאנרים שקורא לאוהדים לחדש את המנויים לעונה הבאה נושא את תמונתו של ספרופולוס.
ואולם, ההיסטוריה מלמדת שמאמן שאיבד את תואר האליפות - לא ממשיך בעונה הבאה. כך קרה לאלי קנטי ב-93', לצביקה שרף ב-2008, לפיני גרשון ב-2010, לז'אן טבק ב-2016 ולאריק שיבק ב-2017. רק שני מאמנים בתולדות מכבי איבדו אליפות ונשאר כדי לספר: דיוויד בלאט ב-2013, שגם איכשהו הצליח לשרוד את המשבר הגדול ב-2014 ולסיים את העונה כאלוף אירופה וגיא גודס, שהמשיך אותו.
במכבי מתעקשים שגם אובדן האליפות לא יזיז את ספרופולוס מעמדת המאמן. אבל אם בחלק מהעונות שציינו כאן מכבי הצליחה לקטוף את גביע המדינה, העונה הצהובים עלולים לעמוד בפני עונה נטולת תארים לחלוטין, ולראות איך היריבה הכי גדולה שלה חוגגת דאבל היסטורי לראשונה זה 50 שנה. ואם זה יקרה, תהיו בטוחים שמד הלחץ יעלה, וספרופולוס עשוי למצוא את עצמו פותח את העונה הבאה כברווז צולע ועם תמיכה פחות רחבה מזו שהוא זוכה לה היום.
