אחרי ההעפלה לגמר הגביע והתבוסה להפועל ירושלים, בראשון לציון חילחלה ההבנה: הקבוצה הזו, בתצורתה הנוכחית, הגיעה לסוג של תקרת זכוכית מקצועית. כלומר - מה שהיה אז, באמצע חודש פברואר, זה טוב ויפה, אבל לא מספיק כדי להגיע רחוק באמת. "הרגשנו שעם הסגל הקיים אנחנו לא יכולים לעשות משהו יותר טוב באופן משמעותי", מסביר גיא גודס. "אלו הדברים שדנו עליהם בחדרי חדרים, בישיבות - איך מביאים את השחקן שיעשה את השינוי, שיעזור לנו לעשות עוד קפיצת מדרגה". זה אולי לא קרה באופן מיידי, אבל בסופו של דבר, אותו גיים צ'יינג'ר נחת בראשון לציון. והערב (חמישי) דריל מונרו יכול להיות חתום על האליפות השניה של המועדון מעיר היין.
הפרחים לפרי
נחזור לאותו גמר גביע. ראשל"צ הובסה בארנה ובמועדון הפנימו שמשהו חייב להשתנות. אלא שכאמור, זה לקח זמן - וכאילו כדי להוכיח את הצורך, הקבוצה הפסידה בערימות. חמישה הפסדים מתוך שישה משחקים מאז אותו גמר, כאשר הניצחון היחידי היה על חשבון בני הרצליה, שהפסידה במשך סיבוב שלם. שיא המשבר היה בבאר שבע, כראשל"צ סיפקה תצוגה התקפית איומה וחטפה 77:53 - ובאותם ימים, אף אחד לא היה מופתע אם היא בכלל לא היתה עולה לפלייאוף.
בצוות המקצועי רצו גארד זר, שיבוא על חשבונו של דשון סטיבנס האנמי, אבל במהלך חודש מרץ, במקביל למשבר המקצועי גדול, נוצר הקשר הראשוני עם מונרו. הסנטר, שנשאר בקשר עם ראשי המועדון, העביר מסרים ליצחק פרי שהוא מסיים את חוזהו בדרום קוריאה ויהיה מעוניין לחזור. פרי העלה את האפשרות בפני גודס והמהלך החל לקרום עור וגידים. "אני רציתי גארד, אבל כשפרי העלה את הרעיון של מונרו אמרתי לו - 'יאללה אני הולך איתכם'", מספר גודס. "דריל מאוד אהוב פה בהנהלה. חשבתי שלהביא לפה מישהו שמכיר את המועדון ואת ה-DNA וזכה פה באליפות אחת, זה ערך מוסף. הוא לא צריך זמן להתאקלם ולשמחתי ההשפעה שלו היתה מאוד מהירה".
המנטור
למונרו לקח קצת זמן להתניע. שני המשחקים הראשונים שלו הסתיימו בהפסדים, להרצליה ולנס ציונה, ומסביב כבר התחילו דיבורים על עוד שחקן ברשימה הארוכה של השחקנים שחוזרים לקדנציה שניה ולא ממש מזכירים את היכולת מהביקור הקודם. אלא שאצל מונרו, כמו שאמר גודס, האימפקט היה מיידי: מול הפועל ת"א, במשחק השלישי שלו, הוא היה רחוק אסיסט אחד מטריפל דאבל - ומשם הוא לא הביט לאחור, כשהוא משתפר ממשחק למשחק - ומגיע לשיא עם סדרת פלייאוף מצוינת מול חולון.
היתרונות של מונרו על הפרקט ברורים, כי הרי היכולת שלו היא זו שהביאה אותו לחוזי עתק בטורקיה ובדרום קוריאה. אלא שלפחות בראשון לציון, ההשפעה שלו ניכרת בכל מקום, בכל שניה. "ברגע שהוא הגיע, הוא הכניס סוג של נוכחות שלא היתה לנו פה, הוא הוסיף לנו בדיוק את הדברים שהיו חסרים לנו", אומר גודס. "נוכחות של שחקן שכה בתואר, שיודע מה צריך לעשות. בהתחלה הוא עוד ניסה להבין מי נגד מי ומה קורה, אבל אני זוכר שכבר כשישבתי איתו, הוא התחיל לגעת בשחקנים באופן ספציפי ואיך אפשר לשפר כל אחד ואחד".
האמריקאי בן ה-33 אמנם הגיע רק לפני קצת יותר מחודשיים, אבל הוא כבר הפך למנהיג של הקבוצה הזו. הוא סוג של מנטור - עבור הוותיקים ובמיוחד עבור הצעירים. במועדון מספרים שהוא לקח את אלכס המילטון ממש תחת חסותו. הוא עובד איתו על הזריקה משלוש ומחצי מרחק, על קבלת ההחלטות וגם על הצד המנטלי. בראשון מעידים שהמילטון "מסתכל עליו בהערצה" - עד שאפילו הוא מקבל את ההערות של מונרו כאילו הוא חלק מהצוות המקצועי. "ברגע ששחקן אמריקאי, כריזמטי ומנוסה, מסביר כדורסל לשחקן צעיר, המסרים האלה מחלחלים אפילו יותר מאשר מסרים של מאמנים", אמרו בקבוצה.
אבל זה לא רק המילטון. מונרו משוחח ומעיר לכל השחקנים, מגדול עד קטן. הוא עבד עם עוז בלייזר, ובאופן כללי, "הכניס המון שיחות של כדורסל לתוך הקבוצה" - כמו שמעיד גודס. מי שהפך ממש לפרויקט אישי שלו הוא נועם דוברת בן ה-16 וחצי, כוכב קבוצת הנוער של ראשון לציון ומי שמסומן כדבר הבא בכדורסל הישראלי. מונרו מלווה ונותן טיפים, על המגרש ומחוצה לו, מתוך הבנה שדוברת הוא חומר גלם שעם הכוונה נכונה, יגיע לרמות הגבוהות ביותר. "כולם מאוד מכבדים אותו ומקשיבים למה שהוא אומר", מסביר גודס. "הוא מדבר עם כולם ועוזר לכולם - מדיימון סימפסון וקמרון לונג הוותיקים עד לשחקנים הצעירים, שזה הדבר היותר חשוב, החבר'ה עם הפחות ניסיון. הוא עוזר לשים את כולם במקום הנכון בזמן הנכון".
שינה את הקבוצה
אחרי המשחק הרביעי בסדרה מול הפועל חולון, שסגר את הסיפור, עשרות אוהדי חולון חיכו מחוץ ליציאת השחקנים. אבל לא כדי להוציא אגרסיות או לקלל. כי כשמונרו יצא, הם ממש בירכו אותו. "אנחנו מעריכים שחקנים ברמה שלך", אמר לו אחד האוהדים שעצר אותו לטובת תמונה משותפת. "הלוואי שתגיע אלינו בעונה הבאה".
לא סתם הוא זכה לאותם שבחים מאוהדי חולון - מונרו היה אחד האחראיים המרכזיים להדחת הקבוצה שלהם. הוא ניצל עד תום את העובדה שחולון היתה קצרה בצבע ואת המיס-מאצ'ים, כשהוא מסיים את הסדרה עם 15 נקודות, 6 ריבאונדים וקריאת מצבים שהשאירה לא מעט פעמים את הקלעים לזריקות פנויות. "הוא כמו המנצח על התזמורת", אומר גודס. "לפני שהוא בא, היתה פה קבוצה מאוד אנרגטית, לפעמים על גבול הפראית, ולפעמים סוס פרא כזה פשוט צריך להרגיע. הרבה בזכותו, יש לנו שקט שלנו כקבוצה, כל אחד יודע את המקום שלו".
כל שחקן בראשון לציון יגיד על מונרו בערך את אותו משפט: "הוא שינה את הקבוצה". באמצעות פלטפורמת הסטטיסטיקה המתקדמת InStat, אפשר גם להוכיח את הקביעה הזו הלכה למעשה. ב-30 המשחקים שקיימה הקבוצה העונה ללא מונרו, היא קלעה 79.7 נקודות בממוצע. איתו? 87.5. היא גם מוסרת יותר אסיסטים (22 לעומת 18), קולעת טוב יותר מהשדה (46% מול 42%) וגם מאבדת פחות כדורים - 11.2 מול 13.6.
גם אם בוחנים את זה יותר לעומק מתחוור הפער העצום של לפני ואחרי. קודם כל, מונרו מעמיד מדד 95 ביעילות התקפית, הכי גבוה בקבוצה. אלא שמאז שהוא הגיע, כל השחקנים פרט לאיתי שגב השתדרגו פלאים בקטגוריה הזו: דיימון סימפסון קפץ מ-77 ל-91, אדם אריאל מ-83 ל-91, נמרוד טישמן מ-74 ל-93. מעבר לכך, עד שמונרו הגיע - כל השחקנים פרט לקמרון לונג ושגב העמידו מדד יעילות משוקלל שלילי. מאז שהצטרף, רק המילטון ושגב בצד השלילי, כל היתר עם מדד חיוביים.
הזר הגדול בהיסטוריה של המועדון?
בראשון מדברים על חבילה כוללת כמעט מושלמת: יחס חסר תקדים של עלות מול תועלת. "בהשוואה לסטיבנס, שהתגלה גם בהפועל ת"א ככשלון מקצועי מחפיר, כאילו נוסף לנו אולסטאר במקום שחקן נוער", אמרו במועדון. מונרו הוא ממש סמן ימני למקצוענות - אחד שמגיע מוקדם לכל אימון, שומר על הגוף היטב ומנהל אורח חיים למופת: הוא נשוי פלוס שניים, איש משפחה - הכי רחוק מאותם זרים שמגיעים לכאן כדי להעביר את הזמן בין מסיבה למסיבה.
המשפחה של מונרו, אגב, הגיעה לישראל - וגם מאוד אוהבת את השהות כאן, מה שעשוי להטות הכף לטובת הישארות שלו בראשל"צ גם בעונה הבאה. במועדון מאוד רוצים שזה יקרה וגם בסביבת השחקן לא פסלו את ההישארות שלו גם ב-2019/20. עד אז, למונרו יש חתיכת משימה הערב: לעשות 2 מ-2, עם מכבי ראשון לציון, שכידוע זכתה באליפות היחידה שלה בעונה היחידה שלו בארץ הקודש. הנפה נוספת תהפוך אותו לאגדה חיה בראשון לציון, או כמו שהגדיר זאת אחד מאנשי ראשון לציון - "תשים סימן קריאה על זהות השחקן הזר הגדול בתולדות המועדון".
