בין המותר לאסור. הרבה קווים אדומים נחצו אמש (ראשון) בארנה. חלק מאוהדי "בריגדה מלחה" חצו קו אדום כשלאורך כל המשחק לא הפסיקו לקלל ולשרוק בוז, לא לשחקן של היריבה, לא לשופט, אלא למנהל הקבוצה שאותה הם אוהדים; הנהלת הפועל ירושלים חצתה קו אדום (כך לטענת אוהדי הבריגדה), כשמנעה מהם להכניס ליציע ציוד עידוד ואת התופים; ומעל כולם אורי אלון שחצה קו אדום גדול ובולט כשהגיב בתנועה מגונה לעברם של אוהדי הפועל חולון ששרו לו "אורי מת".
נתחיל מאלון. יש כלל לא כתוב בספורט, שאומר דבר פשוט: לאוהדים מותר, לשחקנים, למאמנים, לבעלי ולכל אנשי המקצוע אסור. לשמוע איחולי מוות, קללות ונאצות זה בהחלט לא נעים. זה כואב, זה משפיל. אבל זה הכלל: לאוהד ביציע מותר, ולך אסור. גיא פניני שומע איחולי מוות כבר שנים מצד אוהדי הפועל ירושלים. לפעמים הוא מגיב בתיאטרליות, אבל לרוב סופג את הנאצות בשקט. כי הוא מבין: לאוהד מותר, לשחקן אסור. שמעון מזרחי שומע כבר שנים אלפי אנשים ממליצים לו להתאבד. הוא יודע שלהם מותר, ולו אסור.
טוב יעשה אורי אלון אם יפרסם הודעת התנצלות בנוגע לתקרית. אפשר להעריך שהוא לא אהב לראות את הסרטון רץ בווטסאפ ואת קבצי הגיף שכבר הוכנו ממנו, ותהיו בטוחים שהחומרים כבר הגיעו לעיניהם של אנשים מסוימים ביורוליג שאלון חפץ ביקרם. התנועה שסימן לאוהדי חולון היא בוטה ולא מכבדת - קודם כל אותו עצמו. במועדון עצמו הגיבו במבוכה רבה לנוכח התמונות, וגורם בקבוצה אמר: "זו לא התנהגות הולמת וזה לא מתאים לאורי. כנראה שכאב לו לשמוע את השירים נגדו אבל בערב כזה טעון שיש לנו הרבה בעיות עם האוהדים שלנו, הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה עימות שלו עם אוהדי היריבה".
במנהלת, אגב, החליטו לקנוס את הפועל ירושלים ב-10,000 ש"ח בעקבות התקרית. על פי תקנון המנהלת, כל בעל תפקיד בקבוצה אשר בהתבטאות פומבית (לרבות תנועות גוף) פגע בגורם אחר בליגה או באחת הקבוצות, רשאי יו"ר המנהלת להשית עליו קנס בסך 10,000 ש"ח. מהארגון נמסר: "אנחנו מצפים מבעלי התפקידים ושחקני הליגה לשמור על איפוק ועל התנהגות הולמת גם במידה וישנה התגרות מצד הקהל".
הבריגדה נגד הראל, סיבוב 2. הדם הרע בין חלק מאוהדי הבריגדה לבין הראל לא התחיל כשיוגב אוחיון החליט להשתתף במפגש הוקרה שערכו לו אוהדי מכבי ת"א. זה התחיל בעונה שעברה בוולנסיה, כאשר בתחילת משחק מס' 1 בחצי גמר היורוקאפ אוהדי ירושלים סולקו מהאולם ובהמשך טענו כי אף אחד מהנהלת הקבוצה לא יצא אליהם למעט דובר הקבוצה, והם העבירו ערב שלם מחוץ לאולם כשמשטרת ולנסיה מקיפה אותם. הם ראו בהתנהלות הזאת כעלבון בוטה, ואולי בצדק. גם הטיפול המהיר והודעת המועדון שכל אוהד יקבל החזר מלא על הטיסה והשהייה, לא הניחה את דעתם. מבחינתם, הנזק כבר נעשה.
הקללות לעבר יוגב אוחיון מכוערות, אבל הראל סופג הרבה יותר אש מהרגע שהחליט להתעמת עם אותם אוהדים. בהקשר הזה יש לציין שהראל נחוש לטפל בהתנהגות האוהדים כשהיא "רק" בשלב האלימות המילולית, כדי למנוע הידרדרות, וזה סימן חיובי כי אף אחד לא רוצה להגיע למצב של אלימות פיזית. את תמיכת הרוב המכריע של האוהדים יש לו, אבל גם חלק מהתומכים זעמו על ההחלטה שלא לאפשר לבריגדה להכניס תופים וראו בזאת פגיעה באווירת המשחק.
מי שלקח על עצמו את תפקיד המגשר במשבר הוא ליאור אליהו. הפורוורד הפצוע ניגש אתמול להראל במחצית המשחק, לקח ממנו את המפתחות למחסן האביזרים ועלה ללב היציע כדי לדבר עם האוהדים ולהגיע לפתרון. אלא שברגע שהראל יצא מחדר ההלבשה האוהדים חזרו לקלל אותו, וניסיון הפשרה נכשל. אליהו החליף מספרי טלפון עם מנהיגי הבריגדה והכוונה היא לקבוע פגישה שתביא לפתרון המשבר.
והיה גם כדורסל. ירושלים ממשיכה במגמת השיפור מאז בואו של עודד קטש, ובקבוצה מרוצים בעיקר מהעקביות שהשחקנים מראים בצד המנטלי. הקפטן יותם הלפרין אמר בסיום: "אנחנו מאוד קצרים מבחינת הישראלים, איבדנו גם את ליאור בשבוע שעבר, זה יוצר מצב שהישראלים צריכים לספק את ההופעה הכי טובה שהם יכולים. כל מי שעלה היום היה יציב, שלטנו במשחק. צריך להבדיל בין שבוע שעבר לשבוע הזה. בשבוע שעבר היה משחק קטסטרופלי לגמרי, גם חולון עברה זעזוע השבוע, אני מניח שגם הם עושים התאמות לסיטואציה החדשה".
לדבריו, "הרבה שחקנים של חולון לא נכנסו טוב למשחק, וברגע שהפכנו להיות אגרסיביים והצלחנו להפוך את היתרון של ה-2-3 נקודות ל-8-9 נקודות, הצלחנו לנצח את המשחק. הדרך עוד ארוכה, נקווה לקבל שחקנים בחזרה בקרוב, יש עוד חודש וקצת לפלייאוף".
הלפרין התייחס גם לעניין הקהל ואמר: "זה מאוד ברור שאנחנו מאוד אוהבים את יוגב, מי שצועק בגנותו זה בחירה שלו, אני לא חושב שזה כל הקהל, אלא כמה אנשים בודדים. מי שצריך לטפל בזה, מטפל בזה, אנחנו שחקנים והתפקיד שלנו זה להתעסק במשחק".
