"למד את החוקים, כדי שתוכל לשבור אותם באופן ראוי"
-הדלאי לאמה
מכבי ת"א סיימה בסוף השבוע את דרכה ביורוליג, אבל כבר אחרי צמד ההפסדים לחימקי ולפנאתינייקוס, שחרץ מעשית את גורלם של הצהובים, החלו לצוץ ההסברים לקמפיין האירופי הכושל. מיעוט הזרים בליגת העל והחוק הרוסי - כל אלו ועוד עלו כסיבות העיקריות לקושי של מכבי להצליח ביורוליג, נגד קבוצות שלא צריכות להתמודד עם אילוצים אלו.
לצד ההחלטה הדרמתית מהבוקר על האפשרות לשחק עם שני סגלים נפרדים בליגה ובאירופה, היום (ראשון) אנו חושפים כאן לראשונה את פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מס' 157 של מנהלת הליגה מיולי 2017, שבה אושרו רוב החוקים שהצהובים מתלוננים עליהם - חוקים שמכבי הסכימה עליהם במסגרת "דיל" שנסגר בין הקבוצות עוד לפני אותה ישיבה, וכן את הסיפור המלא שמאחורי התפרקות הקואליציה בראשותה של מכבי והפועל ירושלים, קואליציה שמטרתה הייתה לשנות בדיוק את אותם חוקים שמכבי מלינה עליהם היום.
רעידת האדמה שלא קרתה
"יש שני דברים שלעולם אינך רוצה להראות לאנשים כיצד אתה עושה אותם: חוקים ונקניקיות"
- אהרן סורקין
הרקע לאותה ישיבה גורלית מתחיל בדצמבר 2016. מכבי ת"א, הפועל ירושלים, מכבי חיפה, הפועל חולון ומכבי קריית גת הודיעו על מה שנראה בתחילה כסוג של רעידת אדמה: הקבוצות, בתמיכתה של מכבי אשדוד, חתמו על מכתב שנשלח לאיגוד הכדורסל ובו דרישה לפזר את מנהלת הליגה ולהקים מנהלת חדשה. הסיבה: אופן קבלת ההחלטות במנהלת, ש"מונעת משיקולים אינטרסנטיים של הקבוצות ולא טובת הכדורסל ואוהדי הכדורסל", לשון המכתב.
על פי הדיווחים, שש הקבוצות חלקו הסכמה לגבי חלק מהחוקים המהותיים בכדורסל הישראלי: ביטול החוק הרוסי, העלאת מספר הזרים לשישה, ביטול חוק המתאזרחים והחזרת שיטת ההכרעה בליגה לסדרות. מכיוון שמדובר במחצית מקבוצות הליגה, היה סיכוי ריאלי שגם אם המנהלת הקיימת לא תפורק, חלק מהנושאים הללו יזכו לרוב, בין היתר בגלל שיו"ר המנהלת שמואל פרנקל התבטא בפומבי כי הוא תומך בהחזרת הסדרות, למשל.
בחודשים שאחרי פרסום המכתב, נציגי שש הקבוצות ערכו פגישות שבהן דנו על מנגנון קבלת ההחלטות שהן היו רוצות ליישם. אלא שמאחורי הקלעים החלה להתגבש הסכמה חשאית בין מכבי ת"א לבין בעלי גלבוע/גליל, חיים אוחיון, שהיה דווקא מראשי האופוזיציה למהלך שהשש ניסו לרקום. קבוצות נוספות היו בסוד העניינים, ומי שתיווך במגעים היה פרנקל בעצמו, כך שלמעשה התנהלו דיונים על נושאים מהותיים מבלי ששאר חברי דירקטוריון המנהלת יודעים על כך. פגישת הפשרה עם אוחיון תוכננה במקור להיות בהשתתפותו של מנכ"ל הפועל ירושלים, גיא הראל, אך בסופו של דבר נערכה "מאחורי גבו", כפי שהגדיר אחד הנוכחים בפגישה. המהלך הזה היווה את הקרקע לנתק המתמשך בין ירושלים למנהלת, נתק שנמשך עד היום.
כעת אנו חושפים שגם בתוך מכבי ת"א לא הייתה התנהלות אחידה. על פי גורם המעורה בפרטים, בזמן שדיוויד פדרמן ניהל את המגעים עם חמש הקבוצות האחרות בנוגע לפרישה מהליגה, מי שבמקביל נפגש עם אוחיון ופרנקל כדי לגבש את ה"דיל" היה שמעון מזרחי - בידיעתו של פדרמן. למעשה, מכבי ניסתה "לרקוד על שתי החתונות" כדי להשיג את ההסכם המיטבי מבחינתה. הסיבה לדיבור בשני הקולות הייתה החשש של מכבי לצאת קירחים מכאן ומכאן, ולדאוג לסוג של תעודת ביטוח ולהישגים מסוימים.
גורם שמכיר את השתלשלות העניינים, טוען שהראשונה שעשתה "אחורה פנה" מההסכם בין חמש הקבוצות הייתה בכלל הפועל חולון. "הייתה ישיבת מנהלת, ושם הפעילו לחץ כבד מאוד על בעלי הקבוצה, שלמה אייזיק, והוא החליט לצאת מזה. אחרי שהוא עזב, כשברקע היה ברור שקריית גת תרד ליגה, גם מכבי הבינה שהקואליציה הזאת חלשה מדי".
אייזיק מאשר את הדברים ומסביר: "כל הרעיון בהתארגנות הזאת היה להביא למנגנון ניהול שונה של המנהלת. דיברנו על אופן קבלת ההחלטות, מי יקבל את ההחלטות, על אקזקיוטיבה, על כל המאקרו. ברגע שמכבי כל הזמן דחפו לדבר על נושאי הליבה והחוקים - אני החלטתי שזה לא מתאים. הרי המטרה הייתה לגבש מנגנון חדש שיטפל גם בנושאים האלה בבוא הזמן, ולא להיכנס לנושאים האלה".
מכבי הסכימה להכל
"כשפוליטיקה נפגשת בצדק - תמיד הצדק הוא זה שנדרש לפנות את מקומו"
- אורן נהרי
בסופו של דבר, החליטו אנשי מכבי לפרק את השותפות. ב"דיל" שסגרו עם הקבוצות האחרות כחודש לפני אותה ישיבת דירקטוריון, הושגו הבנות לביטול חוק המתאזרחים (שהגביל ל-2 את כמות המתאזרחים לכל קבוצה) מצד אחד, והשארת החוק הרוסי והפיינל פור מצד שני. ביטול חוק המתאזרחים אפשר למכבי להחתים העונה את אלכס טיוס, ג'ייק כהן וג'ון דיברתולומיאו ביחד.
כך יצא שישיבת הדירקטוריון, שסומנה מראש כרגישה וקריטית, הפכה להליך פורמלי בלבד לאישור הפרטים שכבר נסגרו. בדרך כלל, בישיבות אלה אין הצבעות פיזיות; יו"ר המנהלת מעלה לסדר הצעות החלטה, ונציגי הדירקטוריון יכולים להביע הסתייגויות ולבקש לדון בנושאים מסוימים לעומק. אז מה קרה ב-16 ביולי 2017? הנושאים הבאים אושרו ל-3 העונות הבאות מבלי שמכבי ת"א או קבוצה אחרת הביעה את הסתייגותה: ביטול חוק המתאזרחים, שלושה סיבובים לליגה הסדירה, אשרור הפיינל פור, הענקת מענק כספי לקבוצות המשתתפות במפעלים אירופאים שלא על בסיס שריון; אשרור החוק הרוסי; אשרור חוק הצעירים; ואשרור דד-ליין להעברת שחקנים לסוף מחזור 26.
מנכ"ל הפועל ירושלים, הראל, לא נכח בישיבה, אך שלח מכתב שבו ביקשה הקבוצה חזרה לסדרות ברבע הגמר, בחצי הגמר ובגמר, ולכלול במענק לקבוצות שמשתתפות במפעלים אירופאים גם קבוצות שנכנסו על בסיס שריון. הנושאים הוזכרו ע"י יו"ר המנהלת אך לא עלו על סדר היום ולא זכו לדיון מעמיק.
הכל בגלל השיריון
"מי שאינו יכול לחוקק חוקים לעצמו, בל יערער את החוקים שעברו אליו בירושה, שכן מוטב להלך על קביים מאשר להיוותר ללא כל משענת"
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
פחות משנה אחרי אותה ישיבה, ובמכבי ת"א מדברים בכל הזדמנות אפשרית על העיוותים הקיימים בכדורסל הישראלי ומסבירים כיצד החוקים הללו פוגעים בספורטיביות ובתחרותיות של הקבוצה ביורוליג. מבחינת מכבי, אפשר להבין את הטיעונים: רק בישראל קיים החוק הרוסי שמאלץ מאמנים להכניס שיקולים לא מקצועיים ולעלות עם רוטציות שונות בליגה המקומית ובאירופה; בליגת העל מותר לרשום מספר זרים נמוך יותר מאשר בליגות הבכירות באירופה, ובמכבי מתרעמים גם על החובה להודיע יותר מ-24 שעות לפני משחק על זהות חמישה הזרים שיכללו בסגל.
אלא שגורם בכיר באחת מקבוצות הליגה טוען כי הדרישות של מכבי הן "צבועות וחצופות": "בוא נניח שהם צודקים. שעם החוקים האלה קשה להצליח באירופה. אני מזכיר למי ששכח שמכבי משוריינת ביורוליג לעוד שבע שנים, אז מה הם בעצם אומרים? 'אנחנו מצד אחד נמשיך ליהנות מהשריון, ואתם מצד שני תיכנעו לחוקים שיטיבו רק איתנו'. זה מופע האבסורד. אם המקום ביורוליג היה מובטח לאלופה ולא לקבוצה אחת, עוד היה אינטרס לדון בטענות האלה, כי אז אולי הייתה סיבה לשנות, כדי שהאלופה תוכל לייצג את ישראל בכבוד. אבל מה שמכבי עושה זה לנסות להחזיק את החבל משני הקצוות, ולזה אנחנו לא ניתן יד".
את טענת השריון דוחים במכבי על הסף. "תראו מה קורה למשל בליטא ובאיטליה", אומר גורם במועדון, "גם שם יש קבוצות משוריינות, אבל שם אין חוקים שפוגעים בקבוצות הללו. אין שום קשר בין השריון לבין החוקים. אם נסתכל על המאזן של הקבוצות הישראליות ששיחקו השנה באירופה, אפשר לראות שגם הן נפגעות, ולמעשה אף אחד לא הצליח באירופה עם החוקים האלה".
בעל תפקיד בקבוצה אחרת מדגיש כי הוא לא היה רוצה לראות את מכבי מחוץ לליגה, תרחיש שעל פי הדיווחים נשקל על ידי ראשי הקבוצה: "אני משוכנע שזה איום סרק, אבל שלא יהיה ספק - לליגה בלי מכבי אין זכות קיום במישור השיווקי. מי ירצה לצפות בליגה כזו? מי ירצה לשדר ליגה כזו? אני חושב שמכבי צריכה להתעשת ולהבין שהיא צריכה לעשות את השינויים המבניים שלה כדי להתמודד עם הנחיתות שלהם באירופה, שיתחילו לבנות כישרונות ישראלים שיוכלו לשחק ברמת יורוליג, במקום רק להתלונן שאין מספיק ישראלים טובים. לבקש מאתנו להגדיל את כמות הזרים? זה לא יקרה, בעיקר כי לנו אין את היכולות הכלכליות להחזיק כל כך הרבה זרים".
גורם בקבוצה נוספת מסכם: "למכבי יש זיכרון קצר. בשיתוף פעולה שהיה לה עם חמש הקבוצות האחרות היה לה סיכוי ממשי להשיג את רוב המטרות שהיא רצתה. מישהו שם פעם הסביר מדוע הם נסוגו מההסכם הזה? מכבי היום אוכלת את התבשיל המריר שהיא בעצמה בישלה, אז שיהיה לה בתיאבון".
ההסכמות אושרו פה אחד
"כולם יכולים לדבר. אבל לפעמים השתיקה מדברת בעד עצמה"
- הרוקי מורקמי
יו"ר מנהלת הליגה, שמואל פרנקל, מסר בתגובה: "כל ההסכמות בין הקבוצות אושרו פה אחד בישיבת הדירקטוריון מס׳ 157. מכבי ת"א לא יוצאת למלחמה בכללים שנקבעו, אלא מצביעה על הקושי שלה לעבוד עם חוקי היורוליג וחוקי המנהלת בו זמנית, והודיעה לי שתקיים את כל ההסכמות שהוחלטו בדירקטוריון. במגעים לפשרה נכחו נציגים מקבוצות נוספות פרט למכבי ת"א וגלבוע/גליל. בעתות משבר תפקידי הוא למנוע פגיעה במנהלת, וזאת עשיתי בהצלחה".
ממכבי תל אביב נמסר בתגובה: "ציטוטים מגורמים עלומים זה נחמד, במיוחד כשאף אחד לא מוכן להתייצב מאחורי דבריו. מכבי ת''א בוחנת כבר תקופה ארוכה את השפעת ההגבלות השונות ואת הדרך הנכונה להתמודדות איתן. מכבי גם שואלת, מדוע אין אף ליגה באירופה עם הגבלות הדומות לאלה הנהוגות בישראל?".
בשני נושאים במכבי מעדיפים לשמור על זכות השתיקה, לפחות באופן רשמי: מדוע החליטו ראשי הקבוצה לסגת מהקואליציה שהתגבשה ושהייתה יכולה להשיג את המטרות שהיום מכבי נלחמת עליה? ומדוע בסופו של דבר התיישרו עם אותם חוקים בדיוק שהיום הם יוצאים למלחמה נגדם, ואף נתנו את הסכמתם להחיל אותם לשלוש השנים הבאות?
