1. הפיינל פור, שנכנס כשיטת הכרעה בליגה ב-2006 עד 2012, היה סוג של פתרון זמני לליגה הגוועת. סדרות הגמר היו משמימות וערוצי הטלוויזיה לא רצו לשמוע מהן. הגמר ב-2003 בין מכבי תל אביב לעירוני נהריה שודר בערוץ 25 (מה זה?). לאחר מכן, אבנר קופל הצליח להחיות את הליגה, הפועל תל אביב חזרה לליגה הראשונה ואולמות מפוארים נבנו, כמו בירושלים, חולון, רוממה, הדרייב אין ועוד.
אין מקום יותר לפיינל פור, לא כאן ולא ביורוליג. הרי מה ההבדל בין לסיים מקום שני או שלישי בליגה? ביורוליג בכלל לא יהיה הבדל מהותי בין המקום הראשון לרביעי בעונה הבאה. הליגה הייתה צריכה להיות מוכרעת שנתיים נוספות בשיטת הטוב מחמישה משחקים בחצי הגמר ובטוב משני משחקים בגמר, שעדיין משאיר את אפקט החגיגה בשבוע אחד ושומר על מסגרת ספורטיבית, וזה לקראת מעבר בעוד שנתיים לטוב משלושה משחקים בגמר.
2. הפועל ירושלים הופכת בשנתיים האחרונות לאלטרנטיבה ממשית ולאו דווקא בגלל ההישגיות, היא כבר זכתה בגביעים ובגביע אירופי, אלא בזכות הגורמים שעזרו למכבי ת״א לפתח כאן שלטון יחיד: כסף. תקציב האלופה נושק ל-8 ספרות בדולרים ויש לה אולם שעוזר להביא קהל חדש ולהתייצב סביב גרעין חזק של 6,000-7,000 צופים.
הדרישה של רוב הקבוצות לפיינל פור נובעת מהבריחה של ירושלים לליגה והפיכתה לדואופול. הצעד הבא חייב להיות הצלחה אירופית וכניסה ליורוליג, שבבירה כשלו בו בשנתיים האחרונות.
3. לאריק שיבק יש ניסיון של 25 שנה ברמות הבכירות. אמנם לבנות קבוצה ולהצליח איתה זה הרבה יותר קשה, אבל צריך להצדיע למאמן שיודע לעשות התאמות יעילות בשנתיים האחרונות ולהביא את קבוצותיו למעמד השיא.
שיבק אינו נעול על הגנה אחת וקשה לשכוח את האישית של אפיק ניסים על ג׳רמי פארגו וכששאר השחקנים היו באזורית והובילו למהפך בסדרה של הפועל אילת מול מכבי ת״א לפני שנה. ראשל״צ הפגינה יכולת הגנתית מצוינת בחודש האחרון ועל זה היא תקום או תיפול בגמר.
זו עונה שלישית שחילופים בהרכב מביאים את דני פרנקו למאבק על הכתר. מאמן ירושלים, להבדיל משיבק, אינו משנה חמישיות והרוטציה שלו היא די צפויה. עם בר טימור ואיליי הולמן ירושלים נראית טוב יותר, אך עדיין החמישייה הראשונה משחקת 15 דקות ומעלה.
4. הארנה מעניק יתרון לירושלים, רק שהיא לא פוגשת את מכבי חיפה (ניצחה בו שלושה משלושה משחקים!). בסך הכל, האלופה הפסידה בו 15 משחקים מאז שנפתח. שמונה מההפסדים היו ליריבות ביורוקאפ. כשהוא מפוצץ, האדומים נראים בו דרוכים יותר, אבל לחץ גם משתק את יתרון הביתיות ומאז שירושלים השתלטה על הליגה, הקהל מצפה ממנה שתרקוד ותקרע את הקבוצות כבר ברבע הראשון, וכשזה לא קורה מפלס הלחץ עולה.
5. לגמר הגיעו שתי הקבוצות עם שחקני הפנים הכי טובים בליגה: איליי הולמן ודריל מונרו. הקבוצה שתצליח לנטרל את האפקטיביות שלהם תזכה ביתרון ענק. כשירושלים גרמה לבעיית עבירות של סנטר ראשל״צ במשחק הקודם בין הקבוצות, היא שייטה לניצחון. שתי הקבוצות יובילו אותם לפיק אנד רול בידיעה שהרגליים שלהם מתפקדות פחות טוב מחוץ לצבע.
אם דונטה סמית׳ ויותם הלפרין לא ייכנסו למשחק, טימור יכול להיות שובר השוויון, בהגנה על ליונס ומבחוץ נגד אזוריות. אבי בן שימול יכול להיות האקס פקטור של ראשון ולנצל את היתרון שלו בהתקפה על הלפרין.
גמר טוב לכולנו.
