ב-3 ביולי ינחת בישראל הכוכב הגדול של מכבי ת"א. מי שכנראה יהיה הפנים של המועדון בעונה הקרובה, ההחתמה הנוצצת – סוני ווימס. במועדון תולים בו תקוות גדולות. אפילו במסיבת העיתונאים החגיגית להצגתו של המאמן ארז אדלשטיין והצוות המקצועי החדש שלו, ווימס כיכב בסרטון וידאו קצר ששלח מארה"ב. רגע לפני שהוא מגיע לכאן, הפורוורד החדש של מכבי מדבר, בראיון בלעדי לערוץ הספורט.
"זה מאוד משמעותי עבורי להגיע למועדון כמו מכבי ת"א", פתח ווימס את דבריו. "תמיד היה לי טוב לשחק בתל אביב, תמיד זה היה מיוחד ונהניתי מהאוהדים כאן. זה מועדון מאוד מבוסס עם בסיס של קהל ואני כבר לא יכול לחכות ולהביא התרגשות לתל אביב".
השנתיים האחרונות היו סיוט למכבי ת"א. לא זכתה באליפות ואפילו לא הגיעה לגמר. גם באירופה לא הצליחה בלשון המעטה. מה הקבוצה צריכה לשנות כדי להצליח השנה, ומה לא עבד עד כה?
"אני חייב להודות שלא עקבתי אחרי הכדורסל האירופאי יותר מדי בשנה האחרונה. אני יודע שמכבי נאבקה. צריך להגיע בגישה מתאימה, לקחת כל משחק לגופו וכאילו הוא האחרון שלנו. יש לנו לא מעט שחקנים חדשים, כולם רוצים אליפות אבל נצטרך לצמוח ולגדול כקבוצה. זה מתחיל בקדם העונה וממשיך בעונה עצמה. אנחנו נוכל לעשות דברים גדולים יחד, אבל קודם כל אנחנו צריכים להיות מסונכרנים, לשדר על אותו גל כיחידה אחת, כקבוצה והשאר כבר יסתדר. כרגע מה שחשוב זה קדם העונה, מחנה האימון וההתלכדות".
ביממה האחרונה כולם מדברים על הזכייה של קליבלנד ולברון באליפות ה-NBA. איפה ראית את המשחק ומה דעתך על הזכייה?
"ראיתי את זה בבית עם כמה חברים. אני חושב שהרבה מאוד אנשים שכחו מה לברון ג'יימס מסוגל לעשות. כולם מאוד התלהבו מגולדן סטייט וסטף קרי וזה נהדר, אבל הם שכחו ממספר 23 שמשחק בקליבלנד. הטילו בו ספק ובמשחק האחרון הוא הראה מי הוא, ושהוא השחקן הכי טוב שמשחק את המשחק".
במהלך הקריירה שיחקת בכל מיני תפקידים. אתה יכול לשחק בעמדה 2 כקלעי, אבל גם להוביל את הכדור או לשחק כסמול פורוורד. איפה אתה מרגיש הכי נוח?
"למען האמת, אין לי עמדה ספציפית. אני יכול לשחק מעמדה 1 עד 4. אני עושה הכל. אין לי משהו שהוא עדיף בשבילי. היום, עמדות 2-3 הן כמעט אותו דבר, כך שאני יכול להיות ורסטילי ולהיות איפה שהמאמן צריך אותי".
באמצע חודש מרץ, המריאו אחד הבעלים דני פדרמן והמנהל ניקולה וויצ'יץ' לבלגרד, וישבו עם קווינסי מילר ומאיק צירבס. משם הם המשיכו לניו יורק, וישבו עם ווימס, שהגיע לעיר עם פילדלפיה, ששיחקה מול ברוקלין. "היה עניין הדדי בין הצדדים", ווימס נזכר בפגישה. "היה לי ברור תמיד שאם אני באירופה, אז מכבי ת"א היא אחד מ-3 המקומות שהייתי רוצה להגיע אליהם. זה התאים לי. העיר, הארגון והאוהדים".
"הייתה שיחה טובה, אמרתי שאני חושב לחזור לאירופה ומכבי היא אופציה טובה אבל הייתי עדיין תחת חוזה ב-NBA אז היינו צריכים לחשוב על פתרון למצב הזה", הוא סיפר. "ברגע שהכל הסתדר הבנתי שמכבי היא הסיטואציה הטובה ביותר בשבילי. עדיין לא דיברתי עם המאמן אדלשטיין, אבל אני בטוח שאני אעשה זאת ברגע שאגיע ונתחיל לעבוד".
לפני 3 שנים, שיחקת בצסק"א בהפסד הכואב שלכם למכבי בחצי הגמר. אני גם זוכר שהזריקה האחרונה במשחק הייתה שלך. קיבלת מסירה מתאודוסיץ', והחטאת את השלשה. עד כמה זה זכרון כואב?
"זה היה הפסד קשה, קשה מאוד. היינו בטוחים שננצח, שזו השנה שלנו. טייריס ריס הוא חתיכת בחור קטן וקשוח. הפסדנו גמר 3 ברצף כך שזה היה קשה. היינו צריכים להמשיך הלאה, ומשתדלים לשכוח מזה".
אתה מכיר את השחקנים החדשים שהוחתמו? קווינסי מילר, מאיק צירבס ודי.ג'יי סילי?
"כן, צפיתי קצת במהלכים שלהם באינטרנט והם שחקנים מצויינים. ייקח קצת זמן להתחבר, אין ספק, אבל אני מאוד מתרגש מהסגל, אנחנו נוסיף שחקנים נוספים לפי מה שהבנתי ונבנה קבוצה אלופה. אני כבר לא יכול לחכות להגיע לישראל, לפגוש את כולם ולהתחיל לשחק".
בקיץ הקודם היו ציפיות גדולות. ההנהלה החתימה שמות גדולים כמו ג'ורדן פארמר וטיילור רוצ'סטי וזה היה כשלון. מה יהיה שונה הפעם?
"אני בא לשחק במכבי. תמיד רציתי לשחק במכבי ובשביל האוהדים האלו. אני מרגיש שהעובדה שצסק"א זכתה ביורוליג עכשיו, זו זכייה שגם אני רוצה. והמטרה היחידה שלי, כשאני מגיע למכבי היא לזכות באליפות היורוליג. אני מקווה שכל שחקן שיהיה בקבוצה יצטרף, ויגיע באותה מחשבה שאיתה אני מגיע, כי זו המטרה, וזה מה שאני רוצה להשיג. אני רוצה להגיד לאוהדי מכבי שאני בא לזכות ביורוליג".
אפשר להגיד שסוני ווימס מגיע כדי להיות עבור מכבי ת"א, מה שלברון ג'יימס הוא עבור קליבלנד? להוביל את הקבוצה לאליפות?
"כן, אתה בהחלט יכול להגיד את זה, זה מה שאני בא להיות כמובן בנימה החיובית של העניין, בוודאי".
אפשר להגיד שבנקודה הזו בקריירה שלך, ואחרי תקופה לא מבוטלת שגם שיחקת ב-NBA, אירופה מתאימה לך יותר כרגע?
"אני לא חושב שזה יותר מתאים. אני חושב שזו הסיטואציה. בשנה שעברה נקלעתי לסיטואציה עסקית של פיניקס, והסוכן שלי והיו בעיות בדרך ולכן קרה מה שקרה. אני לא חושב שאני יכול לומר שאני מתאים כרגע יותר לאירופה ולא ל-NBA כי אני יכול לשחק בכל מקום ובכל רמה. זו הייתה הסיטואציה, וכרגע אני הולך למכבי, לדרך האירופית ומכבי תהיה הבית שלי בשנתיים האחרונות".
לא שיחקת הרבה העונה. עד כמה קשה לך לבוא עכשיו אחרי שלא שיחקת כמעט שנה שלמה?
"אני עובד מהרגע שהשתחררתי מהחוזה שלי ואני בחדר הכושר כל יום בקיץ הזה, כך שאני בכושר ואני נרגש לחזור ולשחק במכבי, דווקא בגלל שלא שיחקתי כמעט שנה שלמה. זה מתסכל וחסר לי. הייתי בפיינל פור ושנה אחרי זה כמעט לא שיחקתי אז אני ממש מחכה לחזור לפרקט ולחזור לאופי התחרותי שלי".
נולדת עם רגליים עקומות שפונות פנימה, ועברת טיפול כילד קטן כדי לטפל בזה. עד כמה זה מעורר בך השראה, ואולי גם באנשים אחרים, שאחרי מצב כזה צמחת להיות האתלט שאתה?
"זה היה קשה לי. הסתובבתי עם מתקן מיוחד על הרגליים כדי לאזן אותי. אמא שלי תמיד מספרת שבכיתי בלילה כי כאב לי. ככל שהזמן עבר, צמחתי מזה. אבא שלי דחק בי לא להרגיש רחמים עצמיים ולא לבקש שמישהו אחר ירחם עליי. הוא אמר לי כל יום, שאני יכול לעשות הכל לבד. להתלבש, ללכת, ושאני לא צריך להסתמך על אף אחד".
"אני חושב שזה עזר לי בהמשך בקריירה שלי", הוא הודה. "זה לימד אותי שלא משנה מה אתה עובר, ומה מזמן לך הגורל כל אחד יכול להתגבר על הכל ולא משנה מה הבעיה. יש לי מחנה וזה מה שאני אומר לילדים שמגיעים אליי, כי לכל ילד יש את הקשיים שלו כשהוא גדל. אני משתמש במה שקרה לי כדי להישאר מחובר לקרקע ולומר שעבודה קשה תמיד אבל תמיד משתלמת. תמיד תמשיך במה שיש לך ואל תיתן לשום דבר להסיט אותך מהמסלול".
טייריס רייס הוא חברך הטוב. דיברת איתו לפני שחתמת?
"דיברתי עם טייריס הרבה. כשהיינו במוסקבה, נהגנו לבלות הרבה זמן יחד. הוא היה מגיע אליי הביתה ויצאנו לאכול לביחד. לא נכנסנו לפרטים, הוא רק אמר לי 'אתה תאהב את זה מאוד כשתגיע לשם' וזה הספיק לי, אני מאמין לו".
מסר אחרון לקהל?
"תתכוננו לעונה מסעירה כי זה בדרך אליכם!".
