פתיחה מדהימה בארנה, ניצחון היסטורי על מכבי תל אביב, כישלון קולוסאלי באירופה, התבזות בגמר גביע המדינה, חיזוק מדויק לסגל, פלייאוף מושלם. העונה של הפועל ירושלים עברה עליות וירידות, רגעים יפים ועצובים, הצלחות ואכזבות. ובקיצור - עונה שיש בה הכל, אפילו אליפות היסטורית. זה הזמן לעבור בתחנות שהיו העונה בקו של הרכבת הירושלמית. והיו לא מעט.
חניכת הארנה עם זכייה בגביע ווינר
בתוכניה של גמר גביע המדינה מ-1999 פורסמה מודעה שאומרת שתוך מספר שנים בודדות יקום בירושלים אולם כדורסל ענק, שישרת את הפועל ירושלים במקום מלחה קטן המימדים. 16 שנים חלפו, תוכניות עלו וירדו, שרטוטים חלפו שוב ושוב על שולחן מהנדס העירייה והנה בשעה טובה זה קרה - הארנה. ההיכל החדש נחנך גם משחקי גביע ווינר בפתיחת העונה, כשמבחינת המארחת לא הייתה דרך טובה יותר לפתוח את העונה - עם זכייה בתואר הקטנטן. 61:86 על חולון, 70:89 על הפועל ת"א ו-78:81 על מכבי תל אביב בגמר. אליהו קלע כמה גויאבות, הלפרין קבר 3 שלשות גדולות ואפילו יניב גרין הפגין ניצוצות בדרך לתואר.
פתיחה מסחררת בליגה: 9 ניצחונות רצופים ו-30 הפרש על מכבי ת"א
ההצלחה מגביע ווינר הגיעה גם לליגה. הפועל י-ם פתחה את עונת 2014/15 בליגת העל עם רצף ניצחונות מרשים - 0:9 - עד שנעצרה דווקא בארנה על ידי הפועל אילת אחרי דרמה גדולה. בתווך השיגו בבירה את אחד הניצחונות הגדולים שלהם בשנים האחרונות - 63:93 על מכבי ת"א, שנראתה חסרת אונים לחלוטין אל מול 24 נקודות של דונטה סמית' וריצת 7:30 ברבע האחרון. האוהדים שיצאו מהארנה אחרי המשחק ההוא לא הסתירו את החיוכים, אבל עדיין ידעו שמחכה להם דרך ארוכה העונה.
הקמפיין האירופי: כישלון מקצועי מהדהד
ויש שיגידו שהפתיחה המושלמת בליגה, הזכייה בגביע הליגה וה-30 הפרש על הראש של גיא גודס היו עלי תאנה לאחד הקמפיינים הכושלים של הפועל ירושלים אי פעם ביורוקאפ. דווקא אחרי עונה מרשימה במפעל האירופי תחת הדרכתו של בראד גרינברג (הדחה ברבע הגמר על ידי ניז'ני נובגורוד, קבוצת טופ 16 כיום ביורוליג), הירושלמים נחלו אכזבה מקצועית צורבת וצורמת.
בבית שנראה קל על הנייר עם ריטאס וילנה, באנוויט, פלוישטי, וולגוגראד ופרטיזן בלגרד, דני פרנקו ושחקניו סיימו במקום האחרון, בעוד 4 אחרות המשיכו לשלב הבתים השני. אם לראשי היורוליג יש חשש לתת לאדומים כרטיס חופשי לעונה הקרובה זה כנראה רק בגלל הקמפיין הזה, שכלל 8 הפסדים ב-10 משחקים. היה כאן: פופס מנסה בונסו.
שרשרת ההפסדים בליגה
ההפסד להפועל אילת במחזור ה-11 בליגה והמפולת ביורוקאפ הציתו את המשבר הגדול של העונה בבירה - 6 הפסדים ב-7 משחקי ליגה, כולל 87:84 בבית לעירוני נהריה (אחרי שי-ם הובילה 36:57 במחצית). השיא היה עם הנקמה של מכבי ת"א בהיכל - 76:96 בזכות 34 נקודות של ג'רמי פארגו ו-15 שלשות של הצהובים. באותם רגעים הפערים בין שתי הקבוצות נראו תהומיים. לא היה איש שהימר שהתמונה בסוף העונה תהיה שונה לחלוטין.
הרגע שסיבך את דונטה סמית'
דונטה סמית' הגיע לירושלים בקיץ (בתמונה המפורסמת עם אורי אלון בפייסבוק) בקול תרועה רמה, כשחקן המוביל של דני פרנקו. סמית', שזכה באליפות עם מכבי חיפה ב-2013, היה שותף מלא להיסטוריה הירושלמית, אלא שבגיליון הציונים שלו בתום העונה תופיע כוכבית קטנה. ב-22.12 הוא גרם לרגע מכוער במיוחד כאשר הניף אצבע משולשת לעבר אוהדי הפועל י-ם לאחר ההפסד 90:88 בבית למכבי חיפה. לדונטה סמית' יש חוזה בהפועל י-ם, אבל באותו ערב צצו לא מעט קולות שטענו שאולי הוא, דווקא הוא, נחשב לחוליה החלשה. וכן, זה עוד בערב של 30 נקודות, 7 ריבאונדים ו-9 אסיסטים.
גמר הגביע בארנה: פאשלת הבמות ותבוסה על הפרקט
ההגעה לגמר הגביע (אחרי ניצחון ענק על אילת, שהביא לפיטוריו של דן שמיר) העירה את הפועל ירושלים. שני הניצחונות המוקדמים על מכבי בארנה נתנו לפרנקו ושחקניו תחושה שאפשר להניף את גביע המדינה לראשונה אחרי 7 שנים. אז זהו, שלא רק השחקנים הגיעו עם תחושה כזו, אלא גם בעיריית ירושלים היו משוכנעים בכך והחליטו בצעד מתריס כלפי מכבי לבנות במות כדי שיהיה אפשר לחגוג עם הבאזר. דווקא הצעד הזה הניף סדין אדום בוהק מול השור הצהוב וזה עלה למארחים ביוקר.
פערים תהומיים במשחק ליגה בהיכל? זה עוד כלום. מכבי ת"א הגיעה בשיאה לגמר הגביע בארנה והשפילה את הפועל ירושלים עם 76:94. למען האמת, זה אחד מהרגעים הבודדים שמכבי תרצה לזכור מהעונה הזו (ביחד עם הניצחונות הביתיים על ריאל מדריד וברצלונה). סמית', אוחיון ופניני הניפו את הגביע בארנה. הפעם אוהדי ירושלים יצאו מהארנה בלי חיוכים ואולי אפילו עם מחשבות שהעונה הזו ירדה לטימיון.
התעוררות בירושלים: הרכש ששינה עונה והשחקן השישי
במקום להתרסק לחלוטין אחרי התבוסה בגמר הגביע וההדחה מאירופה, הירושלמים דווקא תפסו את עצמם בידיים. עברו ממשחק למשחק, משבוע לשבוע והתחברו מחדש. ההגעה של דיון תומפסון שינתה את המרקם הקבוצתי, סידרה עוד אופציה נהדרת בצבע. המאזן של הפועל ירושלים עם תומפסון בסגל עומד על 1:13 מדהים, כשהסנטר תורם מעל 13 נקודות בממוצע למשחק.
מלבד דיון תומפסון, לקאמבק של הירושלים היו שני שותפים מובילים - ליאור אליהו וטוני גפני. לא במקרה השניים זכו בפרסים באירוע סוף השנה של המנהלת. אליהו קלע בדאבל פיגרס ב-16 מתוך 18 המשחקים האחרונים של י-ם (13.3 נק' בממוצע בפלייאוף) וחזר להפגין יכולת מימים נשכחים במכבי ת"א ובטאו ויטוריה. טוני גפני, השחקן השישי של העונה, עלה מהספסל ובכל פעם הפיח אנרגיות בחבורה הירושלמית, שהגיעה בשיא לפלייאוף.
הסוויפים בפלייאוף
הפועל ירושלים באמת הגיעה בכושר הטוב ביותר למאני טיים של העונה. מנגד, היריבות שלה ברבע גמר הפלייאוף ובחצי גמר הפלייאוף הגיעו עייפות ושבעות. הפועל ת"א עם יינסי גייטס, דיז'ון תומפסון ורביב לימונד לא הצליחו לתת פייט לרגע לשחקני הפועל י-ם, שניצחו 0:3 בקלות די מפתיעה (67:75, 83:98, 73:77). מכבי ראשל"צ כמעט הצליחה לגנוב ניצחון במשחק השני, אך לאחר שהפסידה 76:75 בבית, כבר היה ברור שגם סדרת חצי הגמר תסתיים בסוויפ.
הקוף ירד מהגב: אילת מעיפה את מכבי ת"א
נכון, מכבי תל אביב הגיעה לפלייאוף עם הלשון בחוץ. נכון, גיא גודס הרגיש שזה בורח לו מהידיים. ועדיין, ההדחה של מכבי על ידי אפיק ניסים והפועל אילת הפכה תוך רגע את הפועל י-ם לפייבוריטית ברורה. יכול להיות שירושלים הייתה מנצחת גם את האלופה היוצאת, אבל מי יודע - עם דווין סמית' - אולי הכל היה נראה אחרת. בכל מקרה, ברגע שהקוף הזה ירד מהגב, הכל הפך ליותר ורוד מבחינת הפועל ירושלים. סליחה, אדום.
באה לעשות היסטוריה: הגמר מול הפועל אילת
אמנם המחצית הראשונה הורידה לאוהדי הפועל ירושלים לא מעט שנים מהחיים, אבל בסופו של דבר שחקני הפועל ירושלים שלטו בצורה מוחלטת בגמר 2015 עם 65:80 מוחץ במשחק הראשון באילת וניצחון מתוק במשחק האחרון - בזכות ריצת 10:27 ברבע השלישי, שהורידה את המשקולות מהרגליים בדיוק בזמן - רגע לפני שהרגליים האלה עולות על כתפי האוהדים.
