קודם כל, בואו נודה על האמת: קיירי זה חתכת שם מגניב. אני בהחלט יכול לדמיין אוהד (תהא קבוצתו אשר תהא) שמבסוט אש מפני שיש לו בקבוצה אחד שקוראים לו קיייירי. נו, ועכשיו יש אחד כזה גם למכבי תל אביב. ואחרי שלמדתם עליו את כל הפרטים הנחוצים כאן, הגיעה העת לליהוגים וניתוחים.
נתחיל מעניינים פרקטיים: על פי פרסומים זרים, האיש רק שב כעת מפציעה. פציעה שאמורה להשבית אותו לעוד מספר שבועות. שזה טוב ורע. טוב, כי מצד אחד זה משהו שיכול לסדר עוד אחלה של תירוץ לאוסף ההולך וגדל של יאניס ספרופולוס. כי תראו, לא רק שהמינהלת הזאת מסדרת משחקים באק טו באק, עכשיו גם צריכים להמתין לקיירי. רע, כי בחיאת, אנחנו בינואר. עם שחקן שיתכן שיוכל ליטול חלק במשחקים החל מפברואר. עם שחקן שהרזומה הבינלאומי שלו, בבילבאו, מסתכם במשחק אחד (מצוין) פלאס 8 דקות נוספות במשחק השני, לפני שנפצע. ואם תקופת ההתאקלמות תארך עוד שבועות מספר, וזאת אפשרות קיימת וסבירה, אז עד שיבין האיש מי נגד מה, אנחנו עלולים להיות כבר בהכנות לעונת 2022/23. עם סגל אחר. עם מאמן אחר. עם אותו מנהל מקצועי.
אבל בואו ונניח את העניינים הללו בצד ונדבר על קיירי תומאס. שאם יש משהו אחד חשוב שצריכים להגיד עליו כבר כעת, בפתיחת טור הניתוח, הוא שסוגיית ההשתלבות של תומאס משמשת עוד מבחן ליאניס ספרופולוס. כלומר למשחק ההתקפה של ספרופולוס. כלומר ליכולת של ספרופולוס, סופסוף ואולי הפעם, לשחק דברים שעשויים במקרה להתאים לסט היכולות של שחקן שחותם אצלו. לתקן, אולי, את הטעויות שעשה (גם) עם ג'יימס נאנלי.
אולי הפעם
אנחנו לא יודעים להגיד בבטחון במקומו של מי נוחת כאן תומאס. האם במקום נאנלי? האם במקום טיילור? ולשאלה קטנה זאת יש משמעות גדולה גם ביחס לציפיות מהחדש וגם ביחס לציוות שהקבוצה מייעדת לו במשחק ההתקפה. כשהוחתם בקיץ ג'יימס נאנלי, ליהגנו בלי סוף על הדברים שאמורים לעשות איתו, כדי להרוויח אותו ולמקסם את התרומה שלו לקבוצה. בפשטות: נאנלי יודע לעשות לא מעט דברים בבחינת הטפל, אבל ברמת העיקר – האיש צריך לעמוד ולקלוע. או לצאת על חסימות ולקלוע. לא לייצר יותר מדי. לא לשחק פיק אנד רול יותר מדי. בתוך משחק התקפה שדורש קלעים איכותיים בפינות, נאנלי יכול להיות בדיוק כזה. וספרופולוס, אשר ודאי מודע לעניין זה, עשה בדיוק ההיפך. כלומר, כמעט ולא עשה כלום.
במקום להציב את נאנלי במקום שבו הרוויח את לחמו לאורך מרבית הקריירה, ספרופולוס הפך אותו לעוד גארד שמכדרר. והאמת, ככה זה ספרופולוס. אם יש וולטרס, אז שיכדרר ויעשה משהו. ואם יש ווילבקין, שיכדרר ויעשה משהו. או דורסי. או דיברתולומיאו. כריס ג'ונס רכז? לא משנה, שיכדרר ויעשה משהו. אלייז'ה בראינט? האזרח סנדי כהן? שיכדררו קצת, מה רע?
אה, וג'יימס נאנלי קלע? לא חשוב. שיכדרר ויעשה משהו, כי לצהובים חסר גארד יוצר. ונאנלי אכן עשה משהו עד עכשיו. למשהו הזה קוראים אנרכיה. וכך הגיע האיש שהטיקט שלו הוא פאקינג קליעה להיות בינוני ומטה. הממוצעים שלו לשלוש בקריירת היורוליג עמדו, עד השנה, על 45.1%, 55.4%, 42.1% ו-41.7% בהתאמה. והעונה, בתוך הכדררת של מכבי תל אביב, זה נעצר עד כה על 32.9%. וסביר להניח שלא במקרה.
ויש גם את קמרון טיילור, האיש שהובא לארץ הקודש כדי להציג לראווה גניבה בכסף קטן. והוא כן יושב בפינה במשך רוב ההתקפות. כמו קאלויארו, כמו זוס בשעתו. ויושב גם על 3 שלשות מוצלחות מ-21 כאלו שהטיח עד כה לכיוון הכללי של הזכוכית.
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי מכבי תל אביב בהחלט צריכה עדיין גארד יוצר. כזה שיקבל החלטות מכדרור ובמצבי פיק אנד רול. קיירי תומאס בהחלט יכול להיות אחד כזה. אבל אם רוצה מכבי תל אביב למקסם את סט היכולות שלו עד כה, עדיף שיהיה בנישת קמרון טיילור ולא בנישת נאנלי. עדיף שיישב בפינה. עדיף שיהיה זה שמרווח עבור היוצרים את המשחק.
3 זה יותר מ-2
מכבי תל אביב של העונה הזאת היא קבוצת קליעה מזעזעת. כמה מזעזעת? בכל הנוגע למשחקיה בליגת העל, היא רושמת את האחוזים הנמוכים ביותר שלה בזריקות מחוץ לקשת שלוש הנקודות בכל הזמנים. אני חוזר: מאז שהתחילו למדוד ולתעד, מעולם לא קלעה אלופת ישראל הנוכחית באחוזים נוראיים כפי שקולעת (או שלא) עד כה. שזה רע, כן? ולפחות על הנייר, תומאס יכול להיות אחד שעוזר בתחום, ככל שיהיה כשיר גופנית. ככל שימהר להשתלב ולהתאים עצמו לכדורסל של הליגה השניה בטיבה. ככל שישחקו איתו נכון.
קיירי תומאס אמנם שיחק כמוביל כדור לא אחת, כולל בליגה הטובה בעולם, אבל הוא לא רכז. ממש לא. וקיירי תומאס, כפי שנראה מיד, יכול לעשות לא מעט דברים מכדרור (ואף חרך במשחקו הראשון ביבשת הישנה את ההגנה החרוכה למדי של בסקוניה ונבן ספאחיה), אבל הוא קודם כל 2 שאמור לזרוק ולקלוע. ואגב, למרות גובהו (1.91 בלבד), אחד שכן עשוי להחזיק מעמד ולהתאים גם בעמדה 3.
ואני יכול לזרוק עליכם כאן ים של סטטיסטיקות מתקדמות, אבל הן לא חשובות כרגע. מה שחשוב כאן אלו דווקא הסטטיסטיות הישנות. שמדברות על אחוזי קליעה. ומה שחשוב הוא להבין מאיפה ואיך צריך האיש לזרוק.
שזה בעיקר כאן, במצב של תפוס וזרוק (בסדר, נו, CATCH AND SHOOT) מהפינה.
או כאן, עם שיפור קטן של העמדה כדי לייצר זווית טובה למסירה.
או כאן, במהלך שמתאים בדיוק לסט שהוא עשוי לפגוש בקרוב. פיק אנד רול גבוה שמריץ מייצר. השומר של תומאס, אחד בוגדן בוגדנוביץ', מצופף פנימה כדי להיפגש עם הגבוה שחותך. ואז סקיפ פאס מצד לצד. ואז שלשה מהפינה. שזה טוב.
ואם לא רק עומדים בפינה, אז אפשר לפגוע בתומאס כשהוא נע על חסימות. שימו לב למהלך היפה הזה כאן, עם סוג של חסימת האמר שמובילה את תומאס לפינה, בתנועה.
שמים לב למכנה המשותף, כן? מינימום כדרורים – מקסימום קליעה.
ושלא תבינו אחרת, חלילה. כאמור, תומאס הוא מגוון בהרבה מרק כזה שעומד בפינה ומיידה. האיש בהחלט יכול להוריד כדרורים ולהוביל כדור. והאיש בהחלט יכול להיות זה שמייצר לעצמו מכדרור. סתם, כדוגמא אחת, קחו את המהלך היפה הזה, מול ההגנה של ג'ו אינגלס ורודי גובר.
חד משמעית ושלא יובן אחרת: קיירי תומאס מסוגל להיות סקורר שיעשה הכל מהכל. ויותר מזה, הוא גם ירצה בכך. כמי שיצא מהקולג' עם טיקט של שחקן התקפה שצריך לגוון את סט הכלים שלו, תומאס הלך והתקדם בעניין הזה משנה לשנה, מעונה לעונה. והוא גם ירצה להוכיח שהוא מסוגל לעשות עוד צעד קדימה אצלנו במזרח התיכון. ויכול להיות שהוא יוכל להטביע חותם כבר מההתחלה. גם כמייצר. גם כשחקן שמשחק מכדרור ועם כדרור. כי פוטנציאלית, הוא לגמרי יוכל להגיע למקומות האלו בזמן כזה או אחר, וברמה גבוהה ומרשימה.
א ב ל אם רוצים לבסס כאן יסודות ולהתחיל מהעיקר, צריכים להתחיל מהקליעה. אם מגיע לכאן תומאס כשהוא על המשבצת של טיילור, הוא יוכל לתרום את כל מה שטיילור יודע לעשות הגנתית פלוס קליעה משודרגת בהרבה. ואז, אחרי שמבססים את כל זה, אפשר יהיה להוסיף על כך את כל שאר הדברים המרתקים שהאיש, לפחות תאורטית, יכול להביא אל השולחן.
אבל בשביל זה צריכים מאמן שיודע מה הוא רוצה. שיודע להעמיד אנשים במקומות שמתאימים להם. ויכולתי להראות לכם עוד המון סרטונים מוצלחים של האיש בעמדת המכדרר. אבל נסתפק בשניים מוצלחים פחות, כשהוא בעמדת מקבל ההחלטות. מכדרור או מפיק אנד רול.
כאן, למשל, כשהוא שועט בעוצמה לכיוון הכללי של דיים לילארד.
כאן, למשל, כשהוא מנסה להריץ פיק אנד רול מול הלייקרס.
מפלצת בפוטנציה
אחרי שכתבנו התקפה, הבה ונדברה על הצד שבו מעוניינים לשמור. קיירי תומאס, כשהוא בריא, משולב ומאוקלם, עשוי להיות אחד משחקני ההגנה שנזכור. עד כדי כך. ועזבו אתכם מתארים אישיים ומכובדים להם זכה בשנות הקולג' שלו (פעמיים שחקן ההגנה של הביג איסט זה לא רע, לא רע בכלל). האיש הראה לאורך הקריירה פוטנציאל להיות בולדוג. וגם הפעם אני נמנע מלהמטיר עליכם סטטיסטיות מפוצצות, כי לעיתים קרובות מדי הן מרמות. כי גם מדדים הגנתיים לא תמיד יודעים לכמת את איכות השחקן שעליו שומר האיש שאנחנו בודקים. וקיירי תומאס, לאורך מרבית הקריירה, מוצב על שחקן התקפה מרכזי של הקבוצה היריבה. לעיתים זה יהיה הגארד הסופרסטאר. לעיתים זה יהיה הקלע שיוצא על חסימות. לעיתים זה גם יהיה הסמול פורוורד שמייצר מכדרור.
ולאורך הקריירה הוא הראה יכולת להתמודד סגנונות שונים. ולא להתרגש בכלל כשהוא בחסרון סנטימטרים מול האיש שעליו הוא מוצב או הגבוה שאליו הוא עט לאחר חילוף הגנתי.
קיירי תומאס הוא איש קשוח וחזק. ראינו אתלטים גדולים ומרשימים ממנו, לשון המעטה, אבל השילוב של הבנת המשחק + הגוף החזק + הרצון לשבור הופכים אותו לכזה שיכול להפוך לנכס.
לא מאמינים לי? תשאלו את שייק מילטון, אחד מאלו שניסה לקחת את תומאס, בכדרור, לכיוון הטבעת. היי, ושימו לב מי זה שמנסה לשווא לרדוף אחר המצטרף הצהוב החדש. כדאי לכם לנחש נכונה, כי בין הפותרים נכונה יוגרל רכז. מתנת.
רוצים דוגמא להתמודדות מול קלע בכיר פלאס התמודדות גופנית נאה ויאה? אז קבלו את המהלך הזה, שבו שובר תומאס חסימות בייסליין שנועדו להציב את האיש שלו, אחד קריס מידלטון, כשהוא עם הגב מול גארד נמוך ממנו. ומסתבר שגם במקרה הזה, לא קלה היא לא קלה דרכנו.
ונקנח עם שלוש דוגמאות בהן הקשה תומאס את החיים על ג'ו אינגלס, האקס משכבר.
כאן, אחרי שעצר את האוסטרלי ברמת האחד על אחד, צופה מצוין תומאס את המסירה של גובר אליו. וחוטף ודוהר.
כאן, הוא מתקרב אליו בתנועה מאיימת ומשתמש בידיים המצוינות שלו כדי לחתוך את קו המסירה.
וכאן, הוא מציג לראווה בשלישית את היכולת שלו לצפות את המהלך, כשהוא חותך את המסירה שמיועדת לאינגלס. בסדר נו, אולי לא לאינגלס, אבל למה להרוס סתם סיפור טוב?
הקיצר, יש כאן אפשרות לשיחוק הגנתי. כזה שיוכל לשדרג את מה שיש לקו האחורי להציע. כזה שעשוי גם להתאים לאופן הפשטני שבו רואה ומלמד הגנה מאמנו החדש.
נסכם
שלי האוזמן, גיסתי שתחיה, נוהגת לומר שגם האריה הכי מפחיד ביער מתגעגע בלילה לאמא שלו. לא שיש לי מושג איך זה מתקשר לקיירי תומאס, אבל ביותר מדי טורים ניסיתי לשווא לשלב את התובנה משנת החיים הזאת, כך שהנה היא כאן לפניכם וזהו. הלו, אל תתוכחו עם שלי.
מכבי תל אביב בנתה את הסגל שלה הקיץ בהסתמך על מספר הנחות עבודה שגויות. גם בכל הנוגע לשילוב ההגנתי בעמדה מספר 5. גם בכל הנוגע למספר השחקנים שיכולים לייצר מכדרור. גם בכל הנוגע לזהות אלו שאמורים לאייש את הפינות החשופות. בטח ובטח בכל הנוגע לעמדת הרכז.
גם אחרי שהוחתם האיש החדש, צריכה מכבי תל אביב להמשיך ולחפש, לעניות דעתי המרודה, עוד גארד לקו האחורי שלה. כלומר, להחליף גם את נאנלי וגם את טיילור, כי סביר להניח שחילוף אחד בלבד לא יספיק בעמדות הגארדים (ועזבתי, לצורך העניין, את הדברים שאפשר לשנות ולשפר בעמדות הפנים. זה כבר לטור אחר).
קיירי תומאס לא יוכל לפתור את מרבית הבעיות עבור הקבוצה החדשה שלו. בטח שלא בעמדת הפליימייקר, אבל גם באחרות. אבל אם יחלים בזמן, אם ישכיל להתאקלם חיש חש לכדורסל החדש שיוצג בפניו ואם רק ישתמשו בו בצורה שמתאימה לדברים שהוא עושה טוב, הוא יוכל לשפר את הקיים. וזה לא מעט.
ובריאות זה חשוב, כן? אז תהיו נחמדים ושמרו על עצמכם, בסדר?
