3 ישראלים בלבד, משחק לפני יומיים בלבד וירידת מתח. למכבי ת"א היו את כל הסיבות לתירוצים מול גלבוע/גליל, אך מול הקבוצה במומנטום השלילי בליגה, גם משחק בהילוך ראשון מספיק. הצהובים לא התקשו מול הקבוצה הצפונית, והביסו אותם 77:105.
מסיבה לא ברורה, יאניס ספרופלוס לקח סיכון לפני המשחק כשרשם רק 3 ישראלים אחרי שאלכס טיוס החולה הודיע שלא יוכל לשחק. דפיקות הלב בהיכל עלו אחרי שג'ייק כהן נפצע בקרסול, אבל ג'ון דיברתולומיאו ויובל זוסמן נשאו את הדגל המקומי ומנעו הסתבכות.
יחד עם זאת, הבשורה המרכזית מהמשחק הזה מגיעה דווקא מהכיוון של ג'רמי פארגו. לראשונה מאז שחזר מהפציעה, הצהובים קיבלו את ג'רמי פארגו הישן והטוב.
נכון, התנועה עדיין לא חדה במאת האחוזים, אבל הניסיון, חוכמת המשחק ויכולת הקליעה בהחלט הייתה כמו בעבר. 19 נקודות היו לאמריקני, כשהמשימה של יאניס ספרופלוס היא להמשיך ולהכניס אותו לקצב, כדי להרוויח אותו מתי שמכבי ת"א הכי צריכה אותו: ברגעי המאני טיים.
זאת רק גלבוע/גליל, אבל ניהול המשחק של פארגו שינה את המשחק של הצהובים, וגם עזר לגבוהים (טאריק בלאק וג'וני אובראיינט) לבוא יותר לידי ביטוי.
51 ריב' היו לצהובים לעומת 22 בלבד של האורחת ו-7 שחקנים שקלעו בספרות כפולות עבור הצהובים, היו למעשה היה כל ההבדל במשחק הערב בהיכל. יאניס ספרופולוס קיבל דומיננטיות מוחלטת בצבע, שיכולה לעודד אותו לקראת המשחק הקריטי שמחכה ביום חמישי מול באסקוניה.
מה שיכול להדאיג את ספרופלוס הוא הפציעה של ג'ייק כהן שנפגע בקרסול וירד לחדר ההלבשה, אך ההערכה הראשונית היא שלא מדובר בפגיעה שתגרום לו להיעדר מול המשחקים.
מן העבר השני, גלבוע/גליל המדשדשת העמיקה את המשבר שלה, כשספגה את הפסדה השמיני ברצף. טל קרפלס אומנם הצטיין וקבע שיא קריירה (18 נק'), אך יכולת נהדרת שלו ושל איאן מילר (20 נק'), לא מנעו הפסד. דוראנט סקוט גילה ניצוצות (16), אך גם הצפוניים מבינים כדי להחזיר את הקסם שכל כך אפיין אותם, הם צריכים שינוי שיבוא מהקבוצה כולה, ולא מיכולת אישית של בודדים.