מאמן מתמסר. "המדיום הוא המסר", אמר בעבר חוקר התקשורת מרשל מקלוהן, בביטוי שניסה להסביר כי ההתפתחות הטכנולוגית של כלי התקשורת היא זו שמשפיעה על סביבת האדם, ולא התוכן עצמו. אז במכבי ת"א של העונה, המסר הוא יאניס ספרופולוס. "יאניס" הוא לא רק מאמן מצוין, הוא גם חייל נהדר של המערכת, וככזה הוא שידרג את רמת העברת המסרים שהמועדון רוצה להוציא החוצה לדרגת אומנות.
אז ספרופולוס התיישב אמש אחרי הניצחון על הרצליה על כיסאו במסיבת העיתונאים ולא בזבז אפילו שנייה: "זהו יום גדול למכבי, כי היום שני תוצרי האקדמיה שלנו עשו חיל. כאן בתל אביב דורי סהר קלע נקודות ראשונות, ובארה"ב דני אבדיה זכה בתואר ה-MVP של מחנה כדורסל ללא גבולות".
המטרה של מכבי ת"א במסר הזה ברורה לחלוטין: בזמן שוועדת שרעבי ממליצה להחיל מעין "חוקי רוסי מקוצר" שבו ישראלי אחד יהיה חייב להיות על המגרש, במכבי אומרים, "תשמעו, אנחנו לא צריכים את החוק הזה כי הנה, אצלנו יש תוצרי 'אקדמיה' שמקבלים דקות ומעמד בזכות עצמם, ואם הם יהיו טובים הם ישחקו גם בלי חוק". אז עד שמישהו - מנהלת הליגה ו/או ארגון השחקנים ישמיע את קולו ואת עמדתו בנוגע להמלצות ועדת שרעבי, אנחנו יכולים להמשיך לצפות למסרים דומים שימשיכו לצאת ממכבי תל אביב.
ה-DNA החדש של ירושלים. הפועל ירושלים לא היתה "אמורה" לנצח אתמול את הפועל אילת. השחקנים בקושי התאמנו, וכשבדם שלהם היה אפשר למצוא יותר וודקה רד-בול ממים, הם המריאו לאילת בסיום סוף שבוע של חגיגות והרכבה מחודשת של הגביע המפורק. אז הכנה לקבוצה טובה כמו אילת לא ממש היתה, ואם מסתכלים על ההיסטוריה, אפשר ללמוד שבדרך כלל במשחקים שאחרי זכיות בתואר של אמצע עונה, ירושלים לא רק מפסידה, אלא מתרסקת.
אחרי הזכייה ב-96' היא הפסידה למכבי ת"א ב-18 הפרש; באותו הפרש בדיוק היא הובסה בידי מכבי שנה אחר כך, לאחר הזכייה בגביע של 97'; מיד אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע יול"ב ב-2004 היא הפסידה לבני השרון ב-7 הפרש; ב-2007 היא אמנם ניצחה את הפועל עפולה, אבל ב-2008 חזרה לסורה והפסידה לחולון ב-19 הפרש. אז נכון, הדבר היחיד שנשאר מהפועל ירושלים מאז אותם שנים הוא הצבע האדום (וגם על זה אפשר להתווכח לאור שרשרת ההצלחות בתלבושת השחורה), אבל בזמן שכולם אומרים שבלתי אפשרי לשנות DNA, הפועל ירושלים מודל 2019 היא קבוצה שמתקיימת בניגוד גמור לעבר שלה, לפחות בכל הנוגע להפסדים מסורתיים אחרי זכייה בגביע.
אדומה נוספת שמפגינה התכחשות מרשימה לתזת ה"אחרי תהום יש תהום עוד יותר עמוקה" היא הפועל תל אביב, שהצליחה להתאושש מהאכזבה העצומה מחצי גמר הגביע נגד אותה יריבה בדיוק, והיא גם עשתה את זה בסטייל עם מחצית שנייה נהדרת שבה ראשון קלעה רק 25 נקודות, בניצוחו של מי אם לא תומר גינת, שממשיך במאמצים להפוך לסטרץ' 4 לגיטימי עם 3/6 ל-3.
מחליפים תורות בתחתית. במסגרת אתגר ה"מי הקבוצה הכי חלשה בליגה", נדמה שיש לנו קרב משולש בין בני הרצליה, עירוני נהריה ומכבי אשדוד, כאשר בכל מחזור אחת מהן מנסה להוכיח שהיא ראויה לצאת מהמשוואה. הפעם הגיעה תורה של מכבי אשדוד עם ניצחון קריטי על נהריה, בזכות משחק שיא של ג'ייק פמברטון (24 נק') שעד אתמול קלע מ-3 באחוזים של גבינת קשקבל (15.8 למתעקשים) ואתמול הפציץ עם 6/8 מעבר לקשת.
מהצד של נהריה אפשר לזהות פיצול אישיות מטריד. קשה להאמין שאותה קבוצה שניצחה את הפועל ירושלים רק לפני קצת פחות מחודש היא אותה קבוצה שמפסידה בקרבות תחתית קריטיים לגלבוע ולאשדוד. זה קורה בעיקר כי גם השחקנים בסגול לא מצליחים למצוא את הזהות של עצמם. קחו למשל את יפתח זיו, שאחרי שקלע בדו ספרתי ב-7 מתוך 8 המשחקים האחרונים, אתמול אמנם הרשים עם 7 אסיסטים ו-6 ריבאונדים, אבל סבל מערב קטסטרופלי של 1/11 מכל הטווחים. אם נהריה רוצה להישאר בליגה, אריק אלפסי צריך למצוא דרך לגרום לברומטר שלו להיות יעיל יותר.
ובינתיים אצל אריק שיבק, הרצליה מצפה להגעתו של ג'רום דייסון בערך כמו שאומה שלמה מחכה למשיח. אבל ספק אם דייסון, שחקן טוב ככל שיהיה, יכול להציל את הקבוצה שפעם היה לה מבצר. צריך לזכור שדייסון היה מצוין לצד כשרונות כמו קרטיס ג'רלס וטורנס קינסי, אבל כשבעונה השנייה בירושלים היה צריך לתפקד כגארד היוצר היחידי - סיטואציה דומה למה שמחכה לו בהרצליה - זה לא נגמר כל כך טוב.
התאוששו מהסלון. הפועל חולון נמצאת במין סיטואציה לא הוגנת מבחינתה. בשבוע הגביע היא קיבלה טעימה ממה יכול לקרות אם ירושלים תסיים ראשונה בליגה, עם ארנה ביתית ומאיימת. אבל אם חולון תסיים ראשונה, היא לא תזכה לארח את הפיינל פור באולמה הביתי, בגלל התקנה שקובעת שהאירוע יכול להתקיים באולם עם תפוסה של 10,000 מקומות ומעלה - כלומר רק בארנה או בהיכל מנורה מבטחים. אז המיטב שהיא יכולה לעשות זה לסיים ראשונה ואז לפחות לבחור באולם משכונת יד אליהו, אותו מקום שבו זכתה בעבר אליפות ובגביע.
עם המטען הלא הוגן הזה חולון ממשיכה במסע לכיבוש הפסגה, עם ניצחון בגן נר שהושג בעיקר בזכות שני אירועים: רבע ראשון חזק, והעובדה שמישהו אולי הזכיר לסקוטי ריינולדס שהוא הוחזר לקדנציה שלישית כדי לעזור לקורי וולדן בניהול המשחק ולא כדי להתחרות בו. ריינולדס מסר אמש 6 אסיסטים על אפס איבודים וקצת הזכיר את אותו שחקן טוב מהקדנציה השנייה שלו בסגול-צהוב.
