להיות יו"ר הפועל ת"א זו ממש לא משימה קלה. להיות נציג האוהדים, אך מנגד גם להיות זה שמגנה אותם בתקשורת. לאהוד את הקבוצה בצורה אמוציונאלית, אך לקבל החלטות בצורה רציונאלית.
לפני הדרבי שייערך ביום שני, פגשנו את יו"ר האדומים, רמי כהן, לשיחה על התוצאות המאכזבות, היעדים הקבוצתיים והאישיים, והחיים כאיש החזק במועדון האוהדים. כהן מדבר על העתיד של האדומים, האפשרות שיגיע רוכש וגם: הקללות שסופג מהקהל שלו. אחרי תקופה ארוכה ודווקא בשיאה של תקופה לא פשוטה, יו"ר האדומים מדבר על הכל ולא משאיר שום נושא לא פתור. חלק א' בראיון מרתק.
מה אתה עושה בפועל כיו"ר הפועל ת"א? תאר את היום שלך
"אני עובד. מהפועל ת"א לא מתפרנסים, אפילו לא בצחוק. הפועל לא נותנת, אם כבר היא לוקחת, במהלך היום, הפועל היא חלק פעיל, אי אפשר למדוד או לכמת את זה. יש ימים, כמו לפני או אחרי דרבי, במשברים או במכירות מנויים שזה כל היום ולפעמים, כמו שקרה לאחרונה רק ב-1986, זה בכלל לא מפריע במהלך היום. הפועל היא חלק אינטגרלי במהלך היום".
יש לך משפחה, ילדים. זה לא גוזל לך זמן שאתה צריך אותו?
"הילדים אוהבים שלי אוהבים את הפועל יותר מאשר את אבא שלהם, אז זה פשוט. במילא לכולנו יש את אותו עניין, את אותה מטרה ביום. כל מה שמעניין אותם במהלך היום זה מה יקרה בהפועל תל אביב. חוץ מזה יש צבא, חיים חברים, אבל סדרי העדיפויות שלהם מקולקלים מלכתחילה (צוחק)".
יצא לך לפעמים להגיד "למה אני צריך את זה"?
"לא הרבה, כי אני אוהב את זה. יש לי תיאוריה לחיים מאוד פשוטה, איפה שאתה לא נהנה, אל תהיה. טוב לי, אני נהנה, אוהב את זה. חושב שאני מביא יותר תועלת מנזק. לפעמים גם נזק, והרגעים שאתה לא אוהב הם חלק מהעניין. זה לא רק הפסדים או ניצחונות. ההפסד לנס ציונה הוא הכי כואב מאז ההפסד בבקעה בליגה השניה כשלא עלינו ליגה. אבל אתה קם בבוקר למחרת ואתה צריך לשכוח ולהמשיך הלאה".
"הרגעים הקשים באמת זה באמת יורד לקווים אישיים אבל גם שם אני מבין שזה חלק מהמשחק. ככה זה בתפקיד ציבורי. אנשים מוציאים את התסכולים שלהם מהיום יום בפייסבוק. לי אין פייסבוק ואין לי טוויטר. אז איך אני יודע שמשהו קורה? כשאני מתחיל לקבל הודעות מחברים כמו: "תהיה חזק, עזוב אותך משטויות". אתה בא ונותן את הנשמה נכנסים איתך לקווים אישיים, אלו רגעים מבאסים".
קללות?
"היו גם כאלה. זה לא יותר מדי מטריד אותי או מפחיד אותי. אני מבין את התסכול אחרי ההפסד אבל לפעמים זה חורג מפרופורציות. אנשים מאבדים את זה, אומרים וכותבים דברים. שם כל הכבוד – עד כאן. אבל לאנשים אין קווים אדומים היום וזה חלק מהמציאות".
הילדים שלך רואים מה אמרו על אבא שלהם?
"זה יותר מפריע בהקשר שלהם. אבל אני כבר ותיק ומחוספס. התחלנו מליגה ב', מאפס. אם מחר יהיה בעלים פרטי והוא ישים מישהו שלא בא מהספורט, יהיה לו קשה. מה שקורה אצלנו אין בשום עסק. אתה כל כך חשוף. אני תמיד אומר לידידיה: "תקביל את זה למצלמה שיושבת לך כל היום בעסק. הפסדת במכרז ואתה פותח מהדורת חדשות, כי לא הבנת שהמתחרה נתן 10 אגורות יותר". הרי מה ההבדל בין כל עסק לבין הספורט? יש בזה הרבה אמוציות, בטח בהפועל, שזה לפעמים רק אמוציות".
"הדבר השני זה החשיפה. אתה ערום כל היום. כשאתה בא מליגה ב' זה היתרון, כי אתה גדל לזה לאט. בגלל זה אני מחושל ועושה מה שאני חושב. הייתה תקופה שספגנו ביקורת שאנחנו "עושים בשביל לרצות את האוהדים". בשנה שעברה שיחררנו את ריצ'ארד האוול ודארל וויליאמס, שזה היה נגד כל העולם ואחותו. אנחנו עושים מה שאנחנו חושבים. לפעמים צודקים ולפעמים טועים, אבל אנחנו לומדים מזה ומשנים דרכי פעולה".
"בסופו של דבר אנחנו עושים מה שאנחנו חושבים לנכון ולא מונעים מאמוציות. אני מספיק מחושל כדי לא לתת לזה להשפיע ובגלל זה אני לא קורא תקשורת. אני רוצה להסתכל על דברים באופן יבש ולעשות את מה שצריך לעשות. מה שכותבים לא מפריע לי, יותר מפריע לי שהילדים חשופים לזה. אולי זה טוב, אולי זה מחשל אותם. אולי הם יודו לי על זה".
כמה זמן אתה רואה את עצמך ממשיך בהפועל?
"שאלה קשה. לפני כמה שנים הייתי אומר עד המוות. היום אני אומר, ממש לא בהכרח. היום יש עוד כמה דברים שאני רוצה לעשות. אני אוהב להצליח ורוצה לעמוד במטרות. נכון שבחלקן הגדול עמדנו, להגיע לליגת העל, לדאוג לאולם, למסד את הפועל בעיר. המטרה היא עכשיו להיות קבוצה לגיטימית ומצליחה, לשחק באירופה, להיות מועדון יותר חזק כלכלית אנחנו גדלים כל שנה ורוצים להגיע לעוד רף שסימנו לעצמנו. בכל מקרה, זה לא יהיה לנצח".
מה אתה יותר, אוהד הפועל או יו"ר הפועל?
"אוהד הפועל, ואני לא רואה בזה בעיה. כל עוד בצומת שאתה צריך לקבל את ההחלטות, אתה עושה את בצורה שקולה. לדוגמה, מה אני יותר לילדים שלי – חבר או אבא?חד משמעית חבר. אבל יש נקודות שבהן אני צרילך ללבוש את התחפשות ולהיות אבא. כל עוד אתה מבין את זה ויודע מתי הרגע, זה רק יתרון. אתה צריך להיות אוהד, אבל צריך לדעת מתי החלטה צריכה להיות 'קרה'".
אתה מדמיין אליפות של הפועל?
"אני יודע שזה יגיע. מה אני אעשה באותו רגע? לאן שהספונטניות תיקח אותי אני אעשה. סביר להניח שאקפוץ על הילדים ואגיד להם "הנה, הוכחתי לכם". המצב הכי קשה שלי זה לא הקהל בחוץ, אלא כשאני חוזר הביתה, פותח את הדלת ולפני שאני מכניס את הרגל פנימה אני שומע "לך מפה, עד שאתה לא עושה ככה או ככה אין לך מה לגור פה". זה היום יום שלי. במהלך היום אני לא יכול להתחמק מאוהדי הפועל, אז כשאני חוזר הביתה, הילדים שלי מרשים לעצמם לדבר אליי הרבה יותר ממה שאדם ברחוב ירשה לעצמו. אז אני מתאר לעצמי שברגע האליפות, אני ארוץ לילדים שלי ואעשה להם שקט".
הכישלון בשנים האחרונות
הפועל ת"א בגרסתה הנוכחית עדיין לא העפילה לפיינל פור. נייט רובינסון הגיע, לא מעט זרים נוצצים נחתו, אבל בינתיים האדומים מתקשים לנפץ את תקרת הזכוכית, אולם כהן בטוח שזה רק ענין של זמן.
אפשר לומר שבגלל שהפועל ת"א היא קבוצת אוהדים, על גבול המשפחתית, היא נתפסת כמועדון קטן, כזה ש"יגנוב" אליפות, לא "ייקח" אותה. אולי לעשות את הטרנספורמציה למועדון גדול, זה מה שאתם צריכים כדי לזכות בתארים.
"כבר עברנו אותה. אנחנו מועדון גדול, בעיני הכי גדול בעולם. הפועל זה המועדון השני הכי גדול בארץ, גם מבחינת הישגים. על השינוי הזה כבר החלטנו כבר לפני כמה שנים. באופי שלי אני רוצה לנצח. עברנו את זה, אנשים לפעמים מבלבלים את המשפחתיות ואת המלחמות העקרוניות שלנו, שחלק מהאנשים לא אוהבים, כאילו זה תחליף להישגיות. מבחינת קהל וחשיפה אנחנו המועדון השני הכי גדול בארץ, עברנו מזמן את ההתמסכנות הזאת, אנחנו חזקים. להיפך, כשאנחנו מרשים לעצמנו להיחלם נגד הקונצנזוס, זה רק מתוך כח".
"מבחינת תוצאות אנחנו צריכים להיות ריאליים. אנחנו רוצים להיות קבוצת פיינל פור לגיטימית בארץ, לשחק באירופה, לקחת תואר פעם בכמה שנים. עם השינויים שנעשו בכדורסל, שהם שינויים לטובה בשנים האחרונות, גם נגיע לשם. אני רוצה לעלות לפיינל פור ב-3 מתוך 5 שנים. שם אנחנו צריכים להיות".
ראשון לציון, חיפה, גלבוע/גליל וחולון זכו באליפויות, אילת ואשדוד הגיעו לפיינל פור. רק אתם לא הייתם שם.
"אני באמת חושב שלא מודדים את זה בצורה הוגנת. אנחנו בסך הכל שש שנים בליגת על התחלנו מכלום, מאפס, מתקציב של 300 אלף שקל והגענו למקומות הרבה יותר גבוהים ממה שכולם חשבו. הסטטיסטיקה לא נעשית על מספיק שנים. גליל כאן 40 שנה, את האליפות של ראשון סופרים אחרי יותר מ-20 שנה שהם בליגת העל. גם אנחנו נהיה שם. מצד שני, יש הרבה קבוצות הצליחו עונה אחת ונכשלו עונה אחרת. כל הקבוצות שהן לא מכבי וירושלים, מצליחות שנה כן ושנה לא. בטווח של 15 שנים של הפועל בליגת העל, היא גם תיקח תארים, יהיו לה עונות טובות ועונות פחות טובות. בסופו של דבר הכסף משחק והתקציב שלנו הוא תקציב של מרכז הליגה".
"אצל הפועל הכל מאוד מוקצן. כשהרצליה עשו שנה יפה, אמרנו "למה אנחנו לא יכולים להיות כמו הרצליה"? אבל שנה אחרי כך הם סיימו מקום 11 אז אף אחד לא שאל למה אנחנו לא כמו הרצליה. שואלים עכשיו למה אנחנו לא יכולים להיות כמו אשדוד. אבל שנה הבאה יכול להיות שאשדוד יהיו פחות טובים ונס ציונה תהיה מקום שלישי. כשאתה בתקציבים האלה, ככה זה. אנחנו מנסים לייצר יציבות בצמרת של הכדורסל, למרות שמכבי או ירושלים הן בליגה אחרת מבחינת תקציב. לייצר את ההצלחה הקבועה הזו עם תקציב קטן יותר זה לא פשוט. מה שבטוח זה שאנחנו לומדים הרבה. אנחנו עושים דברים שונה ממה שעשינו לפני שנתיים. בעוד שנתיים נעשה דברים שונה ממה שאנחנו עושים היום. אנחנו לומדים מהטעויות שלנו ומתקנים אותן".
איך אתם שומרים את הראש מעל המים? אין לכם אורי אלון ששם הרבה כסף מהבית
"חסרים לנו שני דברים שמרכיבים תקציב חזק בספורט. אחד זה בעלים פרטי ששם מיליונים בשנה, שתיים זה עיריות. יש קבוצות שמקבלות שלושה-ארבעה מיליון בשנה. בתל אביב אנחנו מקבלים סכום זעום ועוד משלמים על אולם לעירייה. כששני אלה חסרים אז זה קשה, אבל יש לנו יתרונות אחרים ואנחנו משחקים עליהם. יש לנו קהילה גדולה, חברי עמותה ששמים כסף כל שנה, יש לנו יותר הכנסות ממכירות כרטיסים ומנויים בהשוואה לקבוצות אחרות, יש לנו יותר ספונסרים מקבוצות אחרות ויש כמה אנשים שחברו אלינו בניהול הקבוצה ושמים כסף. יש בזה גם משהו בריא, כי אנחנו לא בנויים על אדם אחד שמהווה 40 אחוז מהתקציב ואם הוא הולך אז זהו".
ואם אדם פרטי, סטייל אורי אלון, שרוצה להיות כמו מכבי וירושלים. העמותה תיתן לו את המפתחות?
"עברנו תהליך בזה. בהתחלה היינו רק בעמותה ולא היינו מוכנים לשמוע על מישהו מחוצה לה שישים כסף, אבל עברנו איזושהי דרך והיום אנחנו יודעים לשלב. היום הרומנטיקה ואידיאל הזה כבר פחות מעניין אנשים, עברנו את המשבר. היינו בטראומה ב-2006, עברנו אותה. היום אנחנו קבוצה – תנצחו, או תלכו קיבינימט. היום זה הרבה יותר בשל לשם, אם יבוא מישהו כזה, נשב איתו, נסכם את הכיוון הכללי, נעלה את זה לאישור בעמותה ולדעתי זה יאושר".
העמותה תתפרק במקרה כזה?
"נמצא פתרון. העמותה תמשיך לנהל את מחלקת הנוער שהיא בליבנו. בתכלס מי ששם כסף לא בראש שלו לרוץ בכפר הירוק בשעה 6 בבוקר ולחפש ילד שיבוא לעשות מזכירות. העמותה היא יתרון יתרון אדיר למי שירצה לשים כסף . היא תביא לו ספונסרים, אוהדים, חברי עמותה, ניהולך מחלקת נוער. לא יקרה מצב כמו ב-2006 שהכל יתפרק ואז נצטרך להקים מחדש. יש עמותה שהיא מחזיקה את הזכויות".
היית רוצה שזה יקרה?
"אם יבוא האדם המתאים שיידע להכיר את היתרונות של העמותה ויידע לחיות לידו ולשים כסף בקבוצה, ברוך הבא. מבחינתי, בשמחה. להיות זה שמנהל את הפועל, עשה לי הרבה יותר נזק מתועלת בחיים האישיים (צוחק)".
