באיגוד הכדורסל אף פעם לא משעמם, כי גם כשמשעמם הם מוצאים מה לעשות. זה כמובן רק לעיתים נדירות יהיה משהו מועיל, או חשוב, ולרוב זה יהיה לדאוג לאנשי שלומם ולמלא את שורות האיגוד בהתאם לאינטרסים השונים. השבוע לאחר שגמרו למנות את פיני גרשון לאחראי המקצועי על הנבחרות ומה זה משנה שרוב הזמן הוא בכלל עסוק ומועסק במכבי תל אביב, הם התפנו לדאוג לכבודו של תתאבד כבר", זה כבר חוצה קו אדום. על זה אין מחילה, פה כבר פגעו בסמל השלטון הצהוב, במגדלור החברה הישראלית, וכל פגיעה בו היא פגיעה הרי בכל מערכת איגוד הכדורסל ועל זה הם לא יעברו בשקט.
אני רוצה להסביר לחבורה הזו באיגוד הכדורסל את מה שכדאי שישננו היטב. חופש ביטוי הוא זכות עליונה בחברה דמוקרטית. חופש ביטוי מכיל בתוכו גם, ובעיקר, את מה שלא נעים לשמוע, וגם את מה שחוטא בטעם רע. זה הדיל, אי אפשר שחופש הביטוי יחול רק על מה שמוסכם, כי אז הרי לא יצטרכו אותו.
יותר מכך, יש פה דרישה מקבוצה שתעשה ותכפה על אוהדיה דברים שאין לה יכולת וסמכות לעשות. הרי אם זה היה גזעני זה היה מוצא מענה בחוק, ואם בחוק עסקינן, זה לא תפקיד הקבוצה אלא המשטרה, ואם אין לזה איסור בחוק, ולדעתי אין, אז מה אתם רוצים? תתעלמו, תעקמו את האף, תנסו להסביר ולחנך, תגידו איזה מגעילים האוהדים, אבל אל תנסו לכפות כללים שקיימים רק בדיקטטורות אפלות על קהל האוהדים, ובטח שאל תנסו לעשות זאת באופן שיטתי וסלקטיבי נגד קבוצות תל אביביות שבמקרה, או לא במקרה, לובשות אדום.
