2 בנובמבר 2014. זה היה התאריך בו ירושלים אירחה לראשונה את מכבי תל אביב בארנה במסגרת הליגה וטחנה ב-30 נקודות הפרש את אלופת אירופה. הרבה השתנה מאז פתיחת ה-0:9 ההיא של דני פרנקו ושחקניו. כמעט הכל התהפך אצל גיא גודס בדרך ל-76:96 המרשים במפגש החוזר בהיכל - ניצחון ליגה עשירי ברציפות.
הרבו לקלוע למכבי ת"א: פארגו 34 נקודות (12 מ-18 מהשדה, 6 מ-8 מהשלוש) ו-8 אסיסטים, היינס 17 (5 מ-7 מהשלוש), דווין סמית' 14, רנדל 11, טיוס 8 נק', 8 ריבאונדים ו-3 חסימות. לירושלים: רייט 17 (1 מ-6 מהשלוש), אליהו 16 נק', 7 ריב' ו-4 איבודים, מקי 13, דונטה סמית' 12 נק', 7 ריב', 5 אס' ו-4 איב', גפני 9.
כנראה שיש משהו סמלי במדים השחורים שלבשו שחקני ירושלים. כשהם רצו ולחצו, האורחים חזרו מפיגור 14 מוקדם עם רבע שני מדהים של 30 נקודות. אלא שכמו בכל מסגרת אחרת, נראה שהעונה הכל תלוי בהגנה של מכבי ת"א.
אחרי החגיגה הדפנסיבית מול ברצלונה, הצהובים ידעו לבלום את המומנטום הירושלמי וחזרו בטירוף מההפסקה. רנדל, טיוס, אוחיון וסמית' סיפקו את הסחורה עם המון אגרסיביות, ג'רמי פארגו ניצל את הגארבג' טיים עם 12 הנקודות האחרונות של המארחת בדרך ל-34 נקודות אישיות (12 מ-18 מהשדה, 6 מ-8 מהשלוש).
זה היה הניצחון ה-90 של מכבי תל אביב על הפועל ירושלים בעונה הסדירה והניצחון ה-50 של הצהובים על יריבתם הנוכחית בבית (4:50). מנגד, זה היה ההפסד השישי בשבעת המחזורים האחרונים לירושלים, שגברה רק על גלבוע/גליל הצעירה. מכת הפציעות? כרגע מסתמן שזו בעיה עמוקה יותר.
על ההפסד הירושלמי גם העיבה תקרית ברבע הרביעי. טוני גפני, אחד החיילים הקשוחים יותר של דני פרנקו, נראה עצבני והצליח להרגיז את המאמן, שהשאיר אותו על הספסל בצורה הפגנתית. סתם עצבים של הפסד? אולי. את מכבי תל אביב זה לא ממש מעניין, בטח כשבמחזור הבא מחכה לה הופעת בכורה בדרבי בהיכל החדש של הפועל תל אביב.
המספר הנוסף: זה היה משחקו ה-100 של גיא גודס כמאמן ראשי בליגת העל. ליאור אליהו עבר את נדב הנפלד ונכנס לרשימת 70 הקלעים הגדולים בליגה בכל הזמנים.
מהלך המשחק
המארחת פתחה בסערה ושלשה של דווין סמית' אילצה את דני פרנקו להזעיק פסק זמן בהול (15:6). במצב של 10:20 אותו סמית' נפגע וירד לספסל, גיא גודס שלח למגרש את סילבן לנדסברג וסופוקליס שחורציאניטיס. הירושלמים צימקו מעט, אבל המטווח המקומי התחדש ובסיום הרבע הראשון הורה הלוח 17:29.
פרנקו העיר את חניכיו ושלשה גדולה של יותם הלפרין בהתקפת מעבר צימקה ל-34:29. רק אחרי ריצת 0:6 של ירושלים הצליח אוחיון לקלוע ולבלום את המפולת. הפער הצטמצם עד 46:45 וגודס חיפש סל שיוריד את שחקניו עם מצב רוח מעודד לחדר ההלבשה. קרה בדיוק ההיפך. פארגו החטיא, טוני גפני דהר לצבע והוריד את הירושלמים ביתרון 46:47 להפסקה.
שתי הקבוצות חזרו אגרסיביות בהרבה מחדרי ההלבשה ונראו מעט תקועות בהתקפה, עד שבראיין רנדל המריא ודפק אלי-הופ אדיר. המומנטום הצהוב התחדש וההפרש שוב צמח למימדים דו-ספרתיים. לנדסברג לקח זריקה גרועה והחטיא, גפני הגיב בדאנק ולרבע המכריע הגיעה מכבי ת"א ביתרון 60:71 עם שלשה גדולה של היינס על הבאזר.
פארגו צלף מעבר לקשת, מקי מיד ענה עם שלשה משלו. ההגנה בצהוב פשוט חנקה את האורחים ומספר 4 המקומי ניצל את ההזדמנות כדי לשפר סטטיסטיקות אישיות. ליאור אליהו יצא בעבירה חמישית, האוהדים המארחים העלו הילוך גם ביציעים בזמן שההפרש צמח ל-19. טוני גפני נראה עצבני על הספסל ובעט בשלטים סביבו. פרנקו, שעמד להכניס אותו בחזרה, ראה שהפורוורד עושה פרצוף. המאמן הפטיר "לא צריך" והכניס שחקן אחר. פארגו לחץ על הדוושה ועם 12 הנקודות האחרונות של המארחת קבע 76:96 מוחץ בסיום.
